אילת השחר (מלבי"ם) מ״ו

1 ובמאמר התנאי דרך הלשון שהפעל הראשון הסמוך למלת "כי" יבוא בלשון עתיד, והפעלים הבאים אחריו – בין הבאים לפרש את הפועל בין המגבילים לו בחלוקה – יבואו בלשון עבר או הווה לפי כוונת המדבר. וכל מקום שנלוז מן החוק הזה דרשוהו חז"ל.

2 כמו מ"ש "אם הכהן המשיח יחטא" "אשר נשיא יחטא" ודרשו שאינו מביא על הקודמות. ויקרא ס' רג, ויקרא ס' רנט

3 ומ"ש "ואם כבש יביא" וכן מ"ש בפרשת צו "אם על תודה יקריבנו", דרשו לענין שאם הפריש קרבן ואבד ונמצא ועומד להקריב עתה. ויקרא ס' רפט, צו ס' צט

4 ומ"ש "אשר יזה מדמה" פירשוהו שדוקא אם לא הוזה עדיין. צו ס' סד

5 "ואם האכל יאכל" על המחשבה. צו ס' קיח