1וכן שם קדש הוא שם הדרגיי כנ"ל ונלמד מענינו.2וכמו שלמדו שמה שכתוב "ולא יאכל מן הקדשים כי אם רחץ בשרו במים" מדבר במעשר ומה שכתוב "ובא השמש וטהר ואחר יאכל מן הקדשים" מדבר בתרומה. אמור סימן עא, וסימן עב.3ומה שכתוב "וכל זר לא יאכל קדש" היינו קדשי הגבול. אמור סימן פה4כשאמר "אל הקדש מבית לפרכת" הוא ההיכל, וכשאמר "את הקדש את אהל מועד" הוא לפני ולפנים. אחרי סימן נ5ובשם "קדש" לבד פליגי ר"י ורבנן אם כל ההיכל כולו אקרי קדש. שמיני ס' נו6וכן מה שכתוב "ואכלתם אותם במקום קדוש" מפרש אצל המזבח. שמיני ס' מו7ואמר "וחטאה בשגגה מקדש השם" – קדשים המיוחדים להשם. ויקרא ס' שמט8ובמה שכתוב "במקום קדוש במקום טהור" פליגי אביי ורבא עיין צו ס' לב, ושמיני סימן מט. והוא הדין כל כיוצא בזה.
