מפרשים:
1 כל מקום שבא מלת הגוף נוסף על סימן הגוף הנכלל בפעל – יש בו דרוש ודיוק.
2 כמו: הוא מקריב, הם מקריבים, והוא לא ידע – בכל אלה ממעט זולתו. ויקרא סימן קנח, וסימן קפ, וסימן שסו. צו ס' ג. אמור ס' יג, וסימן כד, וסימן לב, וסימן פח, וסימן צא
3 וכן במה שכתוב ושמרתם אתם, אתם תירשו – בא לדייק מלת "אתם". אחרי ס' קמט. קדושים ס' קכו
4 וכן מה שנאמר "יין ושכר אל תשת אתה ובניך", מלת 'אתה' מיותר ונדרש