מפרשים:
1 שם 'לחם' לא יתרבה צו ס' קיא. אבל תואריו באו בלשון רבים אחרי ס' יז.
2 ושם 'לחם' בא לפעמים בלשון זכר ולפעמים בלשון נקבה. ובמה שכתב "והיתה ללחם לאזכרה ואכלוהו" – כינוי 'והיתה' מוסב על המנחה, כי שם לחם בא שם בלשון זכר אמור ס' רלב. ועיי"ש סי' רלג.