1אולם אם נמצאו בכתוב שני דברים שהאחד מיותר, כי נשמע מכלל חברו בק"ו, רק שבא ללמד פירושו של חברו – אז יבוא השם המלמד באחרונה, הגם שהראשון יש בו חידוש יותר, ואז ידבר בדרך זו ואין צורך לומר זו.2כמו "תושב ושכיר", שבא שכיר ללמד על תושב. וכן "אל הקדש פנימה", "אל הקדש מבית לפרוכת". שמיני ס' נו, אחרי ס' ז, אמור ס' פט
