רש"י על יבמות פ״ח א

1 מאי טעמא מחייבי בה רבנן - כי אישתיק:

2 אי נימא כו' - אלא הא דהימנוהו רבנן לעד אחד באשה סברא הוא:

3 ואמר ברי לי דשומן הוא דמהימן - והא ודאי פשיטא לן דסמכי' עליה כל זמן שלא נחשד דאי לאו הכי אין לך אדם אוכל משל חברו ואין לך אדם סומך על בני ביתו:

4 לא איתחזק איסורא - בההיא חתיכה:

5 הא לא דמיא - קושיא היא:

6 מידי דהוה אטבל והקדש וקונמות - דאע"ג דאיתחזק איסורא סמכינן עליה:

7 אי קדושת הגוף - קדשי מזבח:

8 אי קסבר יש מעילה בקונמות - דקדשי בדק הבית הן משאמר קונם דבר זה עלי:

9 ואי קסבר אין מעילה - דקונם לשון נדר הוא:

10 שהחמרת עליה בסופה - שאם בא בעלה אתה נותן עליה כל הדברים האלו שבמשנתנו:

11 הקלת עליה בתחלה - להתירה לינשא מפני שהיא חוששת שמא תתקלקל ולא מינסבא עד דבדקה שפיר:

12 לא תצא - קס"ד לא תצא משני:

13 אנן הוינן בהדיה כו' - הלכך לגבי עד אחד מהימני אבל לגבי תרי הואיל וניסת לא תצא: