רש"י על יבמות פ״ד ב:ד׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על יבמות פ״ד ע״ב:ג׳ רש"י על יבמות פ״ד ע״ב:ה׳ »

1 יבמות פתח ↗

מִצְרִי שֵׁנִי שֶׁנָּשָׂא שְׁתֵּי מִצְרִיּוֹת, אַחַת רִאשׁוֹנָה וְאַחַת שְׁנִיָּיה, וְהָיוּ לוֹ בָּנִים מֵרִאשׁוֹנָה וּשְׁנִיָּיה. אִי נְסוּב כִּי אוֹרְחַיְיהוּ — מוּתָּרוֹת לְבַעְלֵיהֶן וַאֲסוּרוֹת לְיִבְמֵיהֶן.

2 חידושי הלכות פתח ↗

בד"ה נסיב כי אורחייהו שלישי נשא ישראלית כו' עכ"ל צ"ל דלאו דוקא נקט ישראלית דה"ה שלישית דהא שלישי ושלישית ישראלים גמורים הם לפירושו כדלקמן:

4 מראשונה ומשנייה - דהוה להו דור שלישי ודור שני:

5 נסיב כי אורחייהו - שלישי נשא ישראלית ושני מצרית שנייה אסורות ליבמיהן דשלישי ישראל הוא ואסור בשנייה דמצרי ואדומי אחד זכרים ואחד נקבות אסורין עד דור שלישי ושני אסור בישראלית:

2 רש״ש פתח ↗

רש"י ד"ה נסיב כי אורחייהו. דשלישי ישראל הוא ואסור בשני. מבואר בדעתו ז"ל דהא דקהל גרים לא איקרי קהל היינו הם עצמם אבל בניהם שנולדו אח"כ בקדושה דינם כישראלים גמורים לענין זה דאסורים בפסולי קהל וכן הבין הרש"ל בתד"ה אי נסיב וכ"מ לכאורה לקמן צט דקרי להו שתי אומות. להמתגייר בעצמו ק"ל גר ולהנולד בקדושה ק"ל ישראל. ועי' כתובות מד ב ובתוס' שם ד"ה ואימא הא'. וק"ל ע"ז מהא דקדושין עה גר עד עשרה דורות מותר בממזרת כו' ע"ש. וכ"מ שם עד ב ע"ש וצ"ע:

« רש"י על יבמות פ״ד ע״ב:ג׳ רש"י על יבמות פ״ד ע״ב:ה׳ »