רש"י על יבמות פ״ב ב:ה׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על יבמות פ״ב ע״ב:ד׳ רש"י על יבמות פ״ב ע״ב:ו׳ »

1 יבמות פתח ↗

מַאי לָאו, דְּנִשְׁתַּיֵּיר רוּבּוֹ! לָא, דְּלָא נִשְׁקוֹל רוּבּוֹ.

1 ערוך השולחן פתח ↗

והיינו שאם היה במקוה ל"ט סאין ונפל לתוכן סאה אחת מאלו אין משלימין אותו אבל כשיש מ' סאה במקוה ונפל לתוכו סאה אחה מאלו ונטל מתוכן סאה אחרת כשר אע"ג דלפי החשבון לא ישאר עתה מ' סאה מים מ"מ כיון שהסאה של היין או מי פירות נבטלה הוי ככולו מים ומ"מ אין הדין כן רק עד י"ט פעמים כלומר שנפל סאה מי פירות למקוה מ' סאה ונטל סאה ממקוה ונתן סאה מי פירות ועשה כן י"ט פעמים כשר מטעם שנתבאר אבל ך' פעמים פסול דעד רובו הקילו חכמים בזה ולא במחציתו וכ"ש יותר יבמות ס"ב:וכפי' התוס' והרא"ש דעד רובו אמרינן קמא קמא בטיל ולא ביותר אבל במים שאובים אינו כן דמקוה שיש בה מ"ס ונפל לתוכה מים שאובים ונטל סאה מהמקוה ונתן סאה שאובים וכן חזר ועשה אפילו עד עולם כשר ולדעת הרמב"ם בפ"ד גם בשאובים אינו כשר רק עד רובו ע"ש דס"ל דמה שאמרו עד רובו הוא בשאובים אבל באלו מבואר מדבריו בפ"ז דרק סאה אחת כשר ע"ש וכ"כ בב"י ומדברי רש"י שם נראה דשוין הן שאובין ומי פירות ע"ש שפי' לעניין מי פירות ומסיים אע"ג דפסול שאיבה דרבנן בעיא רובא בכשרות עכ"ל אלמא דגם בשאובין כן הוא ודו"ק:

2 יבמות פתח ↗

מַאי לָאו, דְּנִשְׁתַּיֵּיר רוּבּוֹ! לָא, דְּלָא נִשְׁקוֹל רוּבּוֹ.

5 מאי לאו דנשתייר רובו - עד י"ט סאה יכול לעשות כן אבל טפי לא דבעינן דניהוי רובא מי גשמים. אלמא אע"ג דפסול שאיבה דרבנן בעיא רובא בכשרות:

6 דלא נשקול רובא - אבל עד פלגא שפיר דמי:

1 תשובות רבי עקיבא איגר פתח ↗

ויראה דהש"ע גריר בתר לשון רש"י יבמות שכ' בזה"ל, מאי לאו דנשתייר רובא עד י"ט סאין יכול לעשות כן עכ"ל, ובאמת ברש"י אין תימא די"ל דיכול לעשות כן באמת פעמים רבות עד שיעלה לו לפי חשבון שלקח י"ט סאין מים אבל בש"ע תגדל התמיה, ואף אם נדחוק יותר מהראוי ונפרש בכוונת הש"ע שבכל פעם מן י"ט פעמים יקח כ"כ מים כמו שלקח בפעם הזאת דהיינו ארבעים חלקי מ"א בסאה בכל פעם מ"מ אכתי קשה דהא יכול ליקח עשרים פעמים כ"כ מים כמו בפעם הראשון וישאר לו עדיין עשרים חלקי מ"א בסאה נוסף על פלגא דמים ויהי' רוב דמ"ש רש"י י"ט סאה בודאי באמת גם י"ט ומחצה יכול ליקח אלא דבאותו מידה דאיירי בה מתני' דהיינו סאה כ' רש"י דיכול לעשות כן באותו אופן שהתחיל דנותן סאה ונוטל סאה עד י"ט פעמים, אבל לפי פי' זה בש"ע דלא מיירי לעשות באותו אופן ובאותה מדה שהתחיל בה, אלא בכל פעם מדה אחרת יהיה לו עד שיעלו לו בלקיחתו מ' חלקי ז"א בסאה מים לפי חשבון התערובות א"כ הו"ל לכתוב דיכול לעשות כ' פעמים גם דברים אלו דחוקים מאד. ויכילנא להעמיד הדין כמ"ש בש"ע וליישבו, אלא דמסתפינ' שלא יקובל בבי מדרשא דאאמ"ו ני' והוא די"ל ע"ד שהתחלנו כיון דאפשר שיטול ממין א' וכמשמעות הפוסקים הנ"ל במ"ש אין שאני אומר שלו ברור כ"כ משמע דאינו ברור אבל לא גם מהנמנע מש"ה חיישינן אם יטול כ' פעמים דלמא נוטל כולו מים ולא ישאר רובא ומה דהקשתי דנתלי לקולא ולסמוך על שא"א י"ל כיון דרובא מים אין לסמוך על שא"א לפי חשבון נוטל דאדרבא אמרי' כל דפריש מרובא פריש ונטל כולו מים ואי דקשיא דא"כ מאי פרכי' בגמ' ממקוה לפי פי' הנ"י הנ"ל דהקושיא אזלא לסמוך על שא"א י"ל כיון דס"ד דהמקשן דמי פירות אינם מתערבים ס"ד נמי דמקרי איסור ניכר במקומו, וכיון דקבוע כמע"מ אף לקולא כדאיתא כתובות דף ט"ו ע"א א"כ אין כאן רוב ונוכל שפיר לסמוך על שא"א סאה שנתן אבל למה דמשני דאין דא"א ברור דמשקה נמי מתערב מעתה י"ל אף דאין מהנמנע שיעלה עפ"י מקרה מין א' כולו לבדו, מ"מ אין כאן איסור ניכר במקומו ואין נקרא קבוע ואיכא רובא דמים ונפל עזור דשאני אומר וכנזכר לעיל:

« רש"י על יבמות פ״ב ע״ב:ד׳ רש"י על יבמות פ״ב ע״ב:ו׳ »