רש"י על יבמות פ׳ ב:א׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על יבמות פ׳ ע״א:י״ד רש"י על יבמות פ׳ ע״ב:ב׳ »

1 רש״ש פתח ↗

רש"י ד"ה מפני הסכנה. הבן והאם. עי' ברנ"ש שבגליון האלפסי:

2 יבמות פתח ↗

מִפְּנֵי הַסַּכָּנָה. הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן — כְּשֶׁגָּמְרוּ סִימָנָיו. דְּתַנְיָא: אֵיזֶהוּ בֶּן שְׁמֹנֶה? כֹּל שֶׁלֹּא כָּלוּ לוֹ חֳדָשָׁיו. רַבִּי אוֹמֵר: סִימָנִין מוֹכִיחִין עָלָיו, שְׂעָרוֹ וְצִפׇּרְנָיו שֶׁלֹּא גָּמְרוּ. טַעְמָא דְּלֹא גָּמְרוּ. הָא גָּמְרוּ — אָמְרִינַן הַאי בַּר שִׁבְעָה הוּא, וְאִישְׁתַּהוֹיֵי הוּא דְּאִישְׁתַּהִי.

3 הגהות יעב"ץ על יבמות פתח ↗

רש"י ד"ה בר שבעה כו' וחזר. נ"ב לבטן אמו אחר שהגיע זמנו לצאת:

1 מפני הסכנה - סכנת שניהם הבן והאם שלא ירבה חלב הדדין ותיאנס ותמות:

2 טעמא דלא גמרו כו' - בניחותא וסיומא דמילתא היא:

3 בר שבעה הוא - ולשבעה נגמרה צורתו אלא שנשתהא וחזר. ואשמעינן רבי אבהו דאפי' לרבי לא מחזקינן ליה בבר קיימא עד שיהא בן כ':

1 חידושי חתם סופר על שבת פתח ↗

אבל אמו שוחה עליו ומניקתו מפני הסכנה. פירש"י ותוס' סכנת האם ולפ"ז אי יכולה להמציא לה תינוק אחר היונק ממנה ולא תסתכן אסורה להניקה וגם ליתן לו שום דבר לפיו ויניחנו וימות. ואם כי הוא דבר חידוש והשכל מנגדו וגם כי רש"י ביבמות פ' ע"ב פי' להדיא מפני סכנת שניהם הבן והאם ע"ש מבואר מזה אע"ג דאסור לחלל עליו שבת להחיותו. מ"מ אסור לסבב לו סכנה. ומכ"ש לפמ"ש מרדכי בפרקין ומביאו ש"ג סביב הרי"ף בשמעתין דאפי' ודאי בן ח' אם יתקיים בעה"ז עד שיגיע לחודש התשיעי מתחלת העיבור אזי יחזור מנפל לבן קיימא. ולפעמים הוא פחות משלשים יום וכבר הארכתי בזה בתשובה ע"ש סי' תרס"א ותשצ"ט בביאור:

3 הגהות יעב"ץ פתח ↗

שם ואשתהי. שלא חזר. נ"ב הבעל לביתו ואשתהי הולד בבטן עד יב"ח:

« רש"י על יבמות פ׳ ע״א:י״ד רש"י על יבמות פ׳ ע״ב:ב׳ »