רש"י על יבמות ע״ח ב:א׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על יבמות ע״ח ע״א:כ׳ רש"י על יבמות ע״ח ע״ב:ב׳ »

1 יבמות פתח ↗

וְהָא אָמַר רַב כָּהֲנָא: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא רוּבּוֹ, אֲבָל כּוּלּוֹ — חוֹצֵץ! שָׁאנֵי עוּבָּר, דְּהַיְינוּ רְבִיתֵיהּ.

2 צפנת פענח על משנה תורה, הלכות כלאים פתח ↗

לפיכך כו'. שהרי בטלו כו'. עיין בהשגות. אך באמת ר"ל רבינו דהן בטלין להעור של הכבשים לא להפשתן או כמש"כ לעיל דאם כבר נעשה איסור אז בטל גם כלאים בדבר אחר וא"כ נתבטלה בהעור של כבשים ולכך מותר ללובשם אבל אם הי' על הנימא שם צמר אז הוה אסור דאמרינן שמא הצמר בפ"ע והפשתן בפ"ע והעור מחברן כמו בהלכה ט' ועיין בירושלמי חלה פ"א ה"א וה"ב דאמר שם דאם עשה עיסה אחת מה' מינים אין חל עליהם שם עיסה כלל דהוה דבר חדש וכן בעי שם אם עשה עיסה אחת מה' מינים וחזר ועשה ה' עיסיות ועירבן אם שייך כאן חוזר וניער דאמרינן שנעשה כמין חדש וה"נ י"ל מש"כ רבינו דהנימא של צמר בהחוט של פשתן דהירושלמי לא אמר רק דאם עירב נימא של צמר בנימא של פשתן ועשה מהן חוט אבל לא כה"ג ועיין בר"ש כאן במ"ט מש"כ גבי סרבלים של צמר ויש בהם עורות שהם תפורין בפשתן אך שם י"ל דר"ל דביטל הפשתן להעור וכהך דמבואר בחולין דף קכ"א ע"א גבי אלל שפלטתו סכין ושם דף פ"ג ע"ב היכא דבטלי' לגבי מזבח ועירובין דף ק"ד ע"א גבי מלח שעל הכבש ותוס' זבחים דף פ"ו ע"א גבי עצמות קדשים שיש עליהם בשר דמהני ביטול ופסחים דף מ"ה ע"א גבי עריבה ובירושלמי שבת פט"ז גבי כל הטפל הרי הוא כגופו וכ"מ בזה וזה עדיף מאינו מקפיד דזה נעשה כגוף הדבר. ואף לשיטת רש"י ביבמות דף ע"ח וכ"מ דלא מהני אינו מקפיד בגוף משום דסבירא ליה דאינו מקפיד לא מהני רק דלא הוה חציצה אבל היכא דבעי נגיעה לא מהני ולכך דייק רש"י ב"ק דף פ"ב ע"א דגבי בשר בעי שיגע במים אבל היכא דהוא מבטל הוה כמו עצם ולכך מוכח בירושלמי פ"ג דפסחים גבי עריבה דגם אם רובו גם כן יכול להטביל דהוה כגופה של עריבה ע"ש וכן נ"מ לענין כולו ביבמות דף ע"ח ע"ב שם וזה ר"ל היינו רביתי' אף דהוא ב' גופים ולא כהך דזבחים דף י"ט גבי חציצת בגדי כהונה דשם ר"ל כעין הך דחולין דף ס"ז גבי יבחושים דהדופני דמנא לא מיקרי פירש כלל כיון דכן דרכם. אך צריך שיבטל לעולם וכמש"כ הר"ן ז"ל פ"א דסוכה על הך דדף ד' ע"א ועיין רש"י שבת דף נ"ז ע"א דמשמע דסבירא ליה דאינו מקפיד וביטול הוה חדא מילתא אך באמת נ"מ גבי טבילה בין אם קודם שנעשה עליו הדבר הוזקק לטבילה אז גרע וצריך ביטול גמור ע"י מעשה ובין דבר שמתחילה הוא כן אז לא איכפת לן וזהו דר"ל ביבמות הנ"ל היינו רביתי' דהא מתחילת בריאת העובר הוא במעי אמו ולא הי' מעולם גוף אחר ועיין נזיר דף נ"א גבי גלגלין ושם גבי ש"ז כיון דמעלמא קאתי ומעילה דף י"ב ע"ב וכ"מ בזה ועיין זבחים דף ק"י ע"א ובמ"א הארכתי בזה:

1 והא אמר רב כהנא כו' אבל כולו חוצץ - אע"ג דלא מקפיד והכא כולו הוא מכוסה:

2 דהיינו רביתיה - ולאו חציצה היא:

« רש"י על יבמות ע״ח ע״א:כ׳ רש"י על יבמות ע״ח ע״ב:ב׳ »