רש"י על יבמות ע״ב ב:ג׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על יבמות ע״ב ע״א:י״ט רש"י על יבמות ע״ב ע״ב:ד׳ »

1 צפנת פענח על משנה תורה, הלכות מילה פתח ↗

וב"ד מצווים כו' בזמנו כו'. עיין רש"י שבת דף קל"ב ע"ב ד"ה בינינו ע"ש ובהך דיבמות דף ע"א ע"ב ועי' מש"כ רבינו ז"ל בפירוש המשניות סוף פי"ט דשבת מבואר שם דמוטל החיוב על האב כמו על שאר כל אדם למול את בנו אחר שמונה ימים ע"ש ודלא כרש"י שם ועיין בירושלמי ר"ה פ"א דמבואר שם דלא שייך בל תאחר גבי מילה ואם נימא דגם שלא בזמנה מוטל על האב לקיים המצוה אמאי לא שייך ב"ת גבי מילה כה"ג דהא כאן לא שייך תירוץ הירושלמי דלא ניתן להשלמה דכאן שייך השלמה וצ"ל דאין מוטל עליו החיוב יותר מעל שאר ב"א ואף דמילת זכריו ועבדיו מעכבין אותו זה רק משום דלא קיים המצוה ביום השמיני ולא מצוה חדשה ובאמת יהיה נ"מ אם היה לו בנים ולא מל אותם בע"פ אם חייב כרת משום שלא עשה את הפסח כמו אם הוא לא מל עצמו חייב כרת אם לא עשה פסח עיין פסחים ד' ס"ט ע"ב וזהו מה דר"ל בגמ' שם ד' ס"ב ע"א גבי ערל דרב חסדא אמר האי ערל נמי כיון דבר חיובא הוא ר"ל דפליגי כך רבה ור"ח אם הא דערל לא חזי לעשות פסח אם הוא פסול הגוף או רק פומייהו דכאיב להו עי' ביבמות ד' מ"ד וד' ס"ו וד' ק"ד ע"ב ותוס' חגיגה דף ד' ע"ב ע"ש ועי' בהוריות ד' י"א ע"ב גבי משוח שנצטרע ע"ש ואמר ר"ח דחזינן מדחייב כרת אם לא מל עצמו ולא עשה פסח ע"כ דבר פסח הוא רק אריא הוא דרביע עליה משא"כ במילת זכריו ועבדיו זהו הוה פסול בעצם אם לא מל אותם ולא עשה פסח פטור ועי' ברש"י ברכות ד' י"ט ע"ב ע"ש וכ"מ ועי' ביבמות ד' ע"א ע"ב גבי שהיו אביו ואמו חבושים בבית האסורים ועי' במה דפליגי רבינו והראב"ד ז"ל בהל' פסח פ"ה ה"ה אם טבילת אמהות ג"כ מעכבין מלאכול בפסח וזה תליא אם מותר לקיים שפחה שלא טבלה עי' שבת דף קל"ה ע"ב ע"ש בתוס' ועי' בכריתות ד' ט' ע"א ע"ש. ובאמת אם נימא דלא קנה רק בכספא ובטבילה עי' יבמות ד' מ"ו שוב לא הוה שפחתו כלל אם לא טבלה ועי' תוספתא דע"ז פ"ג ועי' מש"כ רבינו ז"ל בהל' מלכים גבי יפת תואר בפ"ח ובאמת לפי מה שכתבתי לעיל דרק מצות מילה מעכבת מלאכול בפסח ולא מה דהוא ערל ונ"מ למשוך אף למ"ד דהוה ערל מה"ת מ"מ אין מעכב בפסח כמבואר במכילתא ועי' ברש"י יבמות ד' ע' ע"ב ד"ה אדרבה שכתב שם דמשמל פ"א שוב אינה חוזרת עליו ש"מ אף אם נמשך כו' והנה באמת הא דקיי"ל בשבת ד' קל"ז ע"א דמל ולא פרע כאלו לא מל אם ר"ל דהוה כפלגא דמצוותא ולא קיים מצות המילה כלל וכמו הך דשם ד' קל"ד ע"ב גבי ציצין המעכבין את המילה ועי' בירושלמי שם דנקט באמת זה ג"כ לגבי פריעה ועי' בהך דסוכה ד' נ"ד ע"ב גבי מי אמר רחמנא עביד פלגא דמצוותא ועי' במנחות ד' כ"ז ע"א גבי הך דצריך אגד ועי' בהך דזבחים ד' ק"י ע"א גבי קומץ ע"ש ומנחות ד' ח' ע"א גבי מנחה קדושה בלא שמן ועי' בירושלמי דשקלים פ"ו גבי הרי עלי עץ וזה ר"ל הך דאמרינן ביבמות ד' ע"א ע"ב אם הני דמלו במדבר קודם שנצטוו על הפריעה אם המה חייבים אח"כ לפרוע ועי' בכורות דף ד' ע"ב גבי אם נפסק קדושת בכורה במדבר אם גם מהני דקדוש כבר ג"כ נפסק ועי' בחולין דף י"ז ע"א גבי אברי בשר נחירה ע"ש. והנה באמת מדברי התוס' יבמות ד' ע"א ע"ב מבואר דגם בפסח אם לא פרע מעכב ע"ש ובאמת לענין דחיית שבת זה תליא בהך מחלוקת דר"ה ורב אדא בר אהבה גבי מי שיש לו ב' ערלות אם דוחה שבת אם לא ע' רש"י יבמות דע"ב ע"ב והטעם הוא כך דהנה בודאי מצות מילה קיים באחת אך ערל מ"מ מקרי אם לא מל שניהם עי' בהך דמנחות ד' ל"ז ע"א ועי' בהך דיומא ד' מ"ז ע"א גבי חפינה בפנים והנה לדחות ב' פעמים שבת לא מצינו וא"כ עדיין נשאר ערל אם לא מל אלא אחת ובזה פליגי אם מצות המילה בזמנה לחודא דוחה שבת או שלא ישאר ג"כ ערל ועי' בהך דבכורות ד' ל"ט גבי בעל שלש כוליות ע"ש י"ל ג"כ משום זה דלהקריב אי אפשר רק ב' ואיזה מהם לא ידעינן ושוב לא אפשר לאקרובי כלל והוה כחסר קודם קבלה ועי' ביומא ד' נ"ג ע"א גבי כגון דעייל שתי הקטרות ועי' בתוס' חולין ד' מ"ז ע"ב גבי וורדא אם שינתה מקומה ע"ש וה"נ גבי מילה בלא פריעה כן ואם ס"ל דגם המילה לא קיים אז לא דחי שבת וכמבואר בירושלמי הנ"ל ונ"מ להך דין המבואר בשו"ע לענין ב' מוהלים א' מוהל וא' פורע וגם נ"מ אם מל ולא פרע אם מעכב לגבי ק"פ כמ"ש בשם התוס' יבמות:

2 יבמות פתח ↗

אֶלָּא, דְּכוּלֵּי עָלְמָא: מָשׁוּךְ — דְּרַבָּנַן, וְקָטָן שֶׁעָבַר זְמַנּוֹ — דְּאוֹרָיְיתָא. וְהָכָא בְּהָא קָמִיפַּלְגִי: מָר סָבַר דָּרְשִׁינַן ״וּבַיּוֹם״, וּמָר סָבַר לָא דָּרְשִׁינַן ״וּבַיּוֹם״.

1 מר סבר דרשינן וביום - וי"ו יתירא דמצי למכתב ביום השמיני ימול וכתיב ויקרא יב וביום לאיתויי מילה שלא בזמנה. ואע"ג דמשוך מהכא לא מיתרבי דהא מדרבנן הוא ובתר הכי תקון כיון דקטן שעברה זמנו מתרבי ואע"ג דשלא בזמנו הוא האי נמי תקנוה רבנן כעין דאורייתא:

2 ומר סבר לא דרשינן וביום - ולא גמרינן מיניה קטן שעברה זמנו ונימול אפי' בלילה וכ"ש משוך דמדרבנן הוא:

« רש"י על יבמות ע״ב ע״א:י״ט רש"י על יבמות ע״ב ע״ב:ד׳ »