רש"י על יבמות ע״ב א:א׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על יבמות ע״א ע״ב:י״ח רש"י על יבמות ע״ב ע״א:ב׳ »

1 יבמות פתח ↗

וְאִיבָּעֵית אֵימָא: מִשּׁוּם דְּלָא נְשִׁיב לְהוּ רוּחַ צְפוֹנִית. דְּתַנְיָא: כׇּל אוֹתָן אַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר לֹא נָשְׁבָה לָהֶם רוּחַ צְפוֹנִית.

2 משך חכמה פתח ↗

ושמרו בני ישראל את השבת לעשות את השבת לדורותם וכו'. הנה לשון עשייה על השבת שהוא על העדר המלאכה ובטול העשייה זר קצת, ועיין במכילתא ודריש ר' אליעזר לעשות את השבת, היינו כמו ביום השבת. ופירושו לקיים את שמירת השבת גם מילה שהיא לדורותם ברית עולם ביני ובין בנ"י אות היא לעולם, שאות וברית לדורותם נאמר במילה פ' לך. וכזה דריש גם רנב"י בריש פרק ר"א דמילה יעו"ש. ובזה א"ש מה דקאמר קודם בלשון נוכח ושמרתם, וכאן בלשון נסתר ושמרו כו' ביני ובין בנ"י לדורותם הכל בלשון נסתר, כי על מילה קאי, ואותן שנולדו במדבר לא נמולו כי לא נשבה להן רוח צפונית לכן אינו אומר בלשון נוכח, כי הנוכחים לא נמולו, יעוין ריש פרק הערל ודו"ק שם ברש"י ובתוס'. ואכמ"ל.

1 רוח צפונית - נוחה לא חמה ולא צוננת וחמה זורחת:

2 לא נשבה להם רוח צפונית - ביום ולא זרחה חמה עליהם:

« רש"י על יבמות ע״א ע״ב:י״ח רש"י על יבמות ע״ב ע״א:ב׳ »