רש"י על יבמות ס״ה ב

1 הוא אמר אפלת בגו עשר - כשאנו באין לכופו להוציא הוא אומר הפילה בתוך עשר ועדיין אין זמן להוציא דתנן מונה משעה שהפילה:

2 והיא אמרה לא אפלית - אלא עקרה אני:

3 הוחזקה לנפלים - ויוציא ויתן כתובה שמא לא זכה ליבנות ממנה:

4 אפילה תרי - ולא אוציא:

5 היא מהימנא - וכופין אותו ולא שהיא תובעת גירושין אלא שעלינו לכופו לקיים פריה ורביה:

6 מתני' אבל לא האשה - וטעמא מפרש בגמרא:

7 גמ' לומר דבר הנשמע - דכתיב ויקרא יט הוכח תוכיח להוכיח מי שמקבל הימנו:

8 אביך צוה - יעקב לא צוה אלא הם שינו מפני דרכי שלום:

9 איך אלך - וכתיב ויאמר ה' עגלת בקר תקח בידך ואמרת לזבוח וגו' הקב"ה צוה לשנות:

10 ואדוני זקן - שרה אמרה לשון בזוי וכשגלה הקב"ה הדבר לאברהם כתיב למה זה צחקה שרה וגו' ואני זקנתי ושינה הדבר מפני השלום:

11 משמיה דרבי יוחנן - הלכה כר' יוחנן בן ברוקה:

12 ואהדרינהו לאפייהו - דלא אמרה רבי יוחנן מעולם וחלקו לו כבוד ולא רצו להכחישו:

13 רבי אבהו קרוב למלכות הוה כדאמר בסנהדרין דף יד. ובכתובות דף יז. דמשרן אמהתא דבי קיסר רבא דעמיה מדברנא דאומתיה:

14 עובדא הוה - והיא תובעתו לגרשה לפי שלא היו לה בנים:

15 דאתאי לקמיה דרבי אמי - ותובעתו לגרשה:

16 לא מפקדת - ואם רוצה את לצאת אין לך כתובה:

17 מסיבו דילה - בזקנתה מה תהא עליה:

18 חוטרא לידה - עץ שתשען עליו לעת זקנתה ואם תמות יקברנה:

19 איכו ילדת לי חדא כרסא - ומי יתן שלא שתית ותלדי לי עוד כרס אחד שני בנים:

20 אחי - תאומים: