רש"י על יבמות מ״ב ב:ה׳

5 מכלל דיחידאה פליג עליה - תנא קמא דאמר לא ינשאו ולא יתארסו אחת ארוסות ואחת בתולות דאסר אפי' ארוסות ליארס כ"ש לינשא יחידאה היא ולאו סתמא דרבים היא:

6 ה"ג אין והתניא - בניחותא:

7 רדופה - רגילה. וגם סמוך למיתתו עמדה בבית אביה זמן מרובה דליכא למימר מעוברת היא:

8 או שהיה לה כעס - ולא שימשה: