רש"י על יבמות י״ב ב:ג׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על יבמות י״ב ע״ב:ב׳ רש"י על יבמות י״ב ע״ב:ד׳ »

1 הפלאה על כתובות פתח ↗

תוס' ד"ה שלש נשים וכו'. אע"ג דשאר נשים אסורות וכו'. הנה לכאורה טעמא דרש"י ז"ל מדקתני פחות מכן ויתר על כן משמשת כדרכה משמע דאיכא איסורא לשמש במוך. דאי לאו הכי מאי קמ"ל דהא כבר קתני איזו היא קטנה וכו'. ולפ"ז צריך לומר דסבירא ליה לרש"י דהמוך הוא בשעת תשמיש דאיהו עביד איסורא כמו שכתב התוס' דהוי כמשמש על העצים אבל אין לפרש במוך לאחר תשמיש ומטעם דהיא נמי מצווה על השחתת זרע דאם כן אכתי לא מתרצא הא דקאמר פחות מכן דהא היא אינה בת עונשין ואין מצווים להפרישה ודוחק לומר דקמ"ל דאסור לומר לה לשמש במוך. וכן פירש"י ביבמות דף י"ב במוך בשעת תשמיש אע"ג דלעיל דף ל"ז פירש"י בד"ה משמשת במוך נותנת מוך לאחר בעילה מ"מ התירו הכא בשעת תשמיש ואין סומכין על זה. ונראה עוד דמוכח דאיכא איסורא מדאסור לרבי מאיר להנשא בתוך שלשה חדשים משום הבחנה ולא אמרינן שישמש במוך כדפריך ביבמות דף ל"ו גבי מניקה אי למ"ד במוך במוך אלא על כרחך משום דאיכא איסורא אפילו במוך שלאחר תשמיש ובמניקה דאינו רק מיעוט שמתעברת שפיר התירו אף על גב שתצטרך אחר כך לקנח במוך מ"מ אין לאסור בשביל זה. מה שאין כן בשלשה חדשים דאדרבא רוב נשים מתעברות אם כן בודאי הוי ליה איסור משום השחתת זרע. אבל בשלש נשים כיון דלא שכיחא שתתעבר אין איסור משום השחתת זרע כל כך ועיין מ"א סימן תר"ו ועיין מ"ש לקמן דף ע"ב בזה. מיהו יש לומר דתוך ג' חדשים אם ישמש במוך ויבורר שהיא מעוברת מראשון אכתי איכא איסורא דמעוברת חבירו כדמסיק שם דסתם מעוברת למניקה קיימא. מה שאין כן בלא מוך כיון דיסבור הבעל שהוא בנו ימסוס בבצים וחלב כדאמר שם במניקה דידיה וע"כ צריך משום טעמא דהבחנה וק"ל:

2 חכמת שלמה פתח ↗

רש"י בד"ה סנדל ולד כו' דוחק האחד את כו'. נ"ב פירוש השני את הראשון כן פי' לקמן יבמות דף ק"א עמוד ימין וכן בתוס' דהמפלת להדיא דף כ"ה:

3 יבמות פתח ↗

תָּנֵי רַב בִּיבִי קַמֵּיהּ דְּרַב נַחְמָן, שָׁלֹשׁ נָשִׁים מְשַׁמְּשׁוֹת בְּמוֹךְ: קְטַנָּה, מְעוּבֶּרֶת, וּמְנִיקָה. קְטַנָּה — שֶׁמָּא תִּתְעַבֵּר וְשֶׁמָּא תָּמוּת. מְעוּבֶּרֶת — שֶׁמָּא תַּעֲשֶׂה עוּבָּרָהּ סַנְדָּל. מְנִיקָה — שֶׁמָּא תִּגְמוֹל בְּנָהּ וְיָמוּת.

1 משמשות במוך - מותרות לתת מוך במקום תשמיש כשהן משמשות כדי שלא יתעברו:

2 סנדל - ולד שאין לו צורת פנים וקיימא לן במסכת נדה דף כה: אין סנדל שאין עמו ולד משל לאדם שסטר את חבירו והחזיר צורתו לאחוריו דכשהיא מעוברת וחוזרת ומתעברת דוחק האחד את חבירו ופוחת צורתו:

3 שמא תגמול את בנה - אם תתעבר תהא צריכה לגמול את בנה מלהניק. כמו ויגמל בראשית כא לשון הבדלה:

« רש"י על יבמות י״ב ע״ב:ב׳ רש"י על יבמות י״ב ע״ב:ד׳ »