רש"י על יבמות קכ״א ב:ב׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על יבמות קכ״א ע״ב:א׳ רש"י על יבמות קכ״א ע״ב:ג׳ »

1 יבמות פתח ↗

תָּנוּ רַבָּנַן: נָפַל לְתוֹךְ כִּבְשַׁן הָאֵשׁ — מְעִידִין עָלָיו. לְיוֹרָה מְלֵאָה יַיִן וָשֶׁמֶן — מְעִידִין עָלָיו. מִשּׁוּם רַבִּי אַחָא אָמְרוּ: שֶׁל שֶׁמֶן — מְעִידִין עָלָיו, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַבְעִיר. שֶׁל יַיִן — אֵין מְעִידִין עָלָיו, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְכַבֶּה. אָמְרוּ לוֹ: תְּחִלָּתוֹ מְכַבֶּה וְסוֹפוֹ מַבְעִיר.

2 רש״ש פתח ↗

רש"י ד"ה שהוא מבעיר. וניתז השמן על האור מבעירו יותר כו'. כצ"ל בלא ו' וכ"ה ברש"י שברי"ף:

3 יבמות פתח ↗

4 יבמות פתח ↗

2 ליורה מלאה יין ושמן - מרותחת על האור:

3 שהוא מבעיר - כשנפל אדם לתוכו וניתז השמן על האור ומבעירו יותר ויותר ולא שבתה רתיחת היורה וצמקו רגליו ולא יכול לצאת ומת:

4 מפני שהוא מכבה - כשניתז על האור כיבהו. ואע"פ שלא יכול לצאת לא מת שהיורה נתקררה לאחר זמן ששבתו רתיחותיה כשכבה האש:

5 וסופו מבעיר - דרך בקעת שמכבין אותה במים להיות חוזרת ודולקת יותר מבתחלתה:

« רש"י על יבמות קכ״א ע״ב:א׳ רש"י על יבמות קכ״א ע״ב:ג׳ »