רש"י על יבמות ק״ב ב:י״ז

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על יבמות ק״ב ע״ב:ט״ו רש"י על יבמות ק״ב ע״ב:י״ח »

1 יבמות פתח ↗

וּתְנַן נָמֵי: אֵין הַתּוֹרֵם נִכְנָס לֹא בְּפַרְגּוֹד חָפוּת וְלֹא בְּאַנְפִּילְיָא, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בְּמִנְעָל וְסַנְדָּל, לְפִי שֶׁאֵין נִכְנָסִין בְּמִנְעָל וְסַנְדָּל לָעֲזָרָה.

2 יבמות פתח ↗

3 רש״ש פתח ↗

רש"י ד"ה ולא באנפילי'. דכתיב מי בקש כו'. עי' חגיגה ד ב תד"ה כי. אבל קשה מאי דאמר בברייתא בעזרה דהא אפילו בהר הבית אסור כדתנן בפ' הרואה. ואולי מש"ה דק רש"י להביא מקרא דמי בקש גו' ולא משל נעלך דמייתא הגמרא שם. דהכא כתיב חצרי דהיינו העזרות ובם איסור נוסף על איסורא דהר הבית. וא"ש גם גמרא דחגיגה ולא נצטרך לדברי התוס' דשם. אך לפ"ז לא א"ש מה שהזכיר רש"י שם הר הבית אקרא דמי בקש. שוב נזכרתי דמצינו ג"כ במשנה פ"ו דשבת מ"ח וא"נ בהם בעזרה וע"ש בתוי"ט:

4 הון עשיר על משנה שקלים פתח ↗

ולא במנעל ולא בסנדל. כתב התי"ט, ביבמות דף קב: מסיים בה לפי שאין נכנסין במנעל וסנדל בעזרה, ע"כ. ותמהני אמאי נשנו באמצע הדברים שהם משום חשד, אבל לפי מה שפירש רש"י התם ד"ה ואין צריך לומר דטעם זה הוא מלבד החשד אתי שפיר:

17 אין התורם - את הלשכה נכנס לתרום:

18 לא בפרגוד חפות - חלוק שיש בו אימרא שלא יחשדוהו לומר בתוך האימרא החביא כספים וחברו במס' יומא דף עז: שלא יוציא ידו מתחת חפת חלוקו:

19 ולא באנפיליא - נמי משום חשד:

20 ואין צריך לומר מנעל וסנדל - דבלאו חשד נמי אסור דכתיב ישעיהו א׳:י״ב מי בקש זאת מידכם רמוס חצרי. ומדקתני אין צריך לומר כו' מכלל דאנפיליא לאו בכלל מנעל:

2 יומא פתח ↗

רַב יְהוּדָה וְרַב שְׁמוּאֵל בַּר רַב יְהוּדָה הֲווֹ קָיְימִי אַגּוּדָּא דִּנְהַר פָּפָּא אַמַּבָּרָא דְחַצְדַּד, וַהֲוָה קָאֵי רָמֵי בַּר פָּפָּא מֵהָךְ גִּיסָא. רְמָא לְהוּ קָלָא: מַהוּ לְמִיעְבַּר לְמֵיתֵי לְגַבַּיְיכוּ לְמִשְׁאַל שְׁמַעְתָּא? אֲמַר לֵיהּ רַב יְהוּדָה: רַב וּשְׁמוּאֵל דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ — עוֹבֵר, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יוֹצִיא יָדוֹ מִתַּחַת חֵפֶת חֲלוּקוֹ. אִיכָּא דְּאָמְרִי, אֲמַר לֵיהּ רַב שְׁמוּאֵל בַּר רַב יְהוּדָה, תְּנֵינָא: עוֹבֵר, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יוֹצִיא יָדוֹ מִתַּחַת חֵפֶת חֲלוּקוֹ.

« רש"י על יבמות ק״ב ע״ב:ט״ו רש"י על יבמות ק״ב ע״ב:י״ח »