1כבר ביארנו במשנתנו שלא נאמר לדעתנו פסול עולם לעמון ומואב ופסול דורות למצרי ואדומי אלא לדורות הראשונים שהיו כל אחת מאומות אלו יושבות על מקומן שמא תאמר ואם כן מהו שאמרו בסוגיא זו במנימין גר המצרי שהיה אומר אני מצרי ראשון ואשתי מצרית ראשונה אשיא לבני מצרית שניה כדי שיהא בן בני ראוי לבא בקהל אלמא דאפילו באותו זמן היה נוהג איפשר שלא היה אומר כן אלא לרוחא דמילתא או שמא הוא היה סבור כן וזהו שאמרו בתוספתא קדושין פ"ה ה"ו אמרו לו מנימין טעית שכבר עלה סנחריב ובלבל את כל האומות ואע"פ שבתוספתא דמסכת ידים נראה דמצרים לא איבלבל עיקר הדברים כתוספתא זו וכל האומות בכלל הבלבול ומה שאמרו במגלה י"ב ב' זיל לעמון ומואב דיתבי בדוכתייהו במילתא בעלמא אוקמוה ומשום קרא דאשכחו והרבה טרחו בחדושין ובתוספות בענינים אלו ללא צורך:2ולענין ביאור זה שאמרו וכי תימא הנך אזדו לעלמא והני אחריני נינהו לאו משום סנחריב קאמר דהא סנחריב בימי שלמה לא הוה אלא אזלו לעלמא לאורך הזמן וכן שכבר לקו במצרים ומיעוטן נשתיירו ונתבטלו ברוב וכן במה שאמרו תיפוק ליה משום מצרית ראשונה ראוי לשאול מה שנאמר בכלב שלקח לו את בתיה בת פרעה ותירצו בה שנתגיירה קודם יציאת מצרים ולא היתה בכלל המצוה:3המלך יש לו רשות להיות פורץ גדר ולעשות לו דרך בשדות אחרים לו ולסיעתו ואין מוחין בידו וכבר ביארנוה בסנהדרין ובבבא קמא:
