1רב שרביא אמר אי דאמר לה בזיקת יבמין כולי עלמא לא פליגי דלא מהני כך היא הגירסא הנכונה ומשום דיש זיקה ואי חלץ לה חליצה כשרה ודאי אפקעתה לזיקה לגמרי ותו לא מהני והכא בחליצה פסולה קא מיפלגי ר"ל שאינה בת יבום כגון שבאה אחר הגט או אחר מאמר רבי סבר חליצה פסולה פוטרת ר"ל פוטרת לגמרי ככשרה ומפקעת הזיקה לגמרי ואי אמר לה התקדשי בזיקת יבמין לא מהני ורבנן סברי אינה פוטרת ואם תאמר היאך איפשר שאינה פוטרת ואם כן במאי מיפטרא ועוד דהא בכוליה פירקין אמרו שפוטרת אנו מפרשים אינה פוטרת ככשרה שתפקיע את הזיקה לגמרי וכי אמר לה התקדשי בזיקת יבמין מהני ומכל מקום גדולי הפוסקים פירשוה דרב שרביא סבר דרבי ורבנן בפלוגתא דרב ושמואל קא מיפלגי וכגון שנפלה לפני שני יבמין דמאן דאמר אינה פוטרת סבירא ליה כרב דחליצה פסולה צריכה לחזר על כל האחין והילכך קדשה בתורת יבמות קודם חליצת אחין צריכה ממנו גט דאכתי אגידא באחים ולא איפקעה זיקה לגמרי ומאן דאמר פוטרת סבר לה כשמואל דאמר אינה צריכה לחזר על כל האחין דלמיפטר נפשה מיהא חליצה גמורה היא ואע"ג דלהאי פירושא אתיא דרבנן כרב ואנן פסקינן כשמואל הני כולהו אוקמאתא נינהו ולא סמכינן עלייהו והא דאמר רב אשי נמי לכולי עלמא אינה פוטרת פירושו דכולי עלמא אהני תנאי וכדקאמר בבתרא קע"ג א' דכולי עלמא אותיות נקנות במסירה ואין הלכה כן אלא דאהנהו תנאי קאמר וכן רבים בתלמוד ורבינא נמי קאמר דכולי עלמא יש תנאי בחליצה וקיימא לן דאין תנאי כדאיתה בהמדיר ע"ד א' ויש בתירוצו של רב שרביא פירושים אחרים ואין צורך לכתבם ומיהו רב אשי אוקים פלוגתיהו ביש תנאי בחליצה כגון שאומרים לו חלוץ לה על מנת שתתן לך מאתים זוז דרבי סבר אין תנאי ואפילו לא נתנה הויא חליצה ותו לא תפיס בה מאמר ורבנן סברי יש תנאי וכל שלא קיימתהו מאמרו מועיל והלכתא אין תנאי ואע"ג דרבנן דהכא אמרי יש תנאי אוקימתא בעלמא הוא ורבינא נמי דקאמר דכולי עלמא יש תנאי פירושו אהני תנאי כדכתיבנא ומכל מקום יש מפרשים תנאי זה כגון שגנבה את כיסו ואמר לה על מנת שתחזירי לי את כיסי דעד כאן לא אמרינן חליצה מוטעית כשרה ואין תנאי אלא כשהתנה עליה דבר שלא נתחייבה בו דמציא אמרה משטה הייתי בך אבל כל שהתנה דבר שאף בלא תנאו היתה חייבת לעשותו הרי זה תנאי ומיהו רבינא פירשה דיש תנאי אלא דהכא לא כפליה לתנאיה וסבר רבי דהואיל ולא כפליה לתנאיה אינו תנאי ואע"ג דלא מקיימא ליה חליצה כשרה היא וכי הדר וקדשה בזיקת יבמין לא כלום הוא ולרבנן לא בעינן תנאי כפול:2זהו ביאורה של שמועה דרך קצרה והעולה ממנה הוא שכל שאמר ליבמתו קודם חליצה התקדשי לי במאמר יבמין או בזיקת יבמין מהני ואחר חליצה במאמר יבמין מהני דהאי לחודיה קאי והאי לחודיה קאי כרבא בזיקת יבמין לא מהני ומכל מקום יש פוסקים דוקא בחליצה כשרה אבל בפסולה מהני כרבנן אליבא דרב שרביא ואם חלץ לה חליצה כשרה על תנאי ולא נתקיים קיימא לן דאין תנאי בחליצה ואם קדשה בזיקת יבמין לא מהני ומכל מקום יש פוסקים דבמילתא דרמיא עלה יש תנאי ואם קדשה עד שלא נתקיים התנאי בזיקת יבמין הוו קידושי ואפילו היכא דלא כפליה לתנאיה דהא לרבנן אליבא דרבינא אף במקום שיש תנאי בחליצה לא בעינן תנאי כפול:3כבר ביארנו במשנתנו בשתי יבמות שאם עשה מאמר לזו וחלץ לזו הראשונה ר"ל בעלת המאמר צריכה גט למאמרו ואין צורך עוד לחליצה שהרי חליצת האחרת פוטרתה וזו היא לדעת שמואל שפסקנו כמותו במה שאמר חלץ לבעלת מאמר לא נפטרה צרה חלץ לצרה נפטרה בעלת מאמר ושמא תאמר שזו חולקת על רב יוסף שאמר לא ישפוך אדם מי בורו ואחרים צריכים לו והא הכא דחלץ לחברתה וקמייתא בעיא גיטא ונמצא פוסל את שתיהן מן הכהונה ואין אומרים שיחלוץ לראשונה ותהא חברתה כשרה אינו כן שלא אמרה רב יוסף אלא בשאחת כשרה לעלמא ואחת פסולה לעלמא ר"ל לכהונה ושתיהן כשרות לא שנמצאת כל אחת מהן חליצה כשרה לפטור אף צרתה הילכך אם בא לחלוץ חולץ לפסולה ולא לכשרה כדי שלא תפסל לכהונה אבל בזמן שאחת כשרה לו ואחת פסולה לו מודה הוא שלא נפטרה הצרה אלא בחליצה כשרה ואף כאן הואיל ועשה מאמר באחת מהן נתקלשה זיקתה שהרי אין חליצה לבד מספקת לה ואין חליצתה פוטרת הצרה ועל כל פנים צריך לחלוץ לצרה וזה שתירצוה בגמרא בדרך אחרת לומר מי קתני חולץ כלומר דהכי דינא חלץ קתני בדיעבד הא דינא לאו הכי הוא אלא דין הוא שיחלוץ לבעלת המאמר ודלא כשמואל דחייה בעלמא הוא כדי לדחות סייעתא דשמואל ולאוקומה למתניתין אליבא דרב יוסף וקא סלקא דעתיה דרב יוסף לא סבירא ליה כשמואל דאי כשמואל סבירא ליה על כל פנים צריך הוא לשפוך ומכל מקום לענין פסק אליבא דתרוייהו מיתוקמא ושאר דברים שבסוגיא אין צורך בהם לענין פסק אלא אידך פירושא היא זיל גמור וכבר נתפרשו כל צרכן בפירושי גדולי הרבנים:4ועתה נשלם פרק רבן גמליאל תהלה לאל:
