1הגיורת אין צריך לומר שאם נשאת לישראל מיד שהיא צריכה להמתין שלשה חדשים משנתגיירה אלא אף אם נתגייר בעלה עמה צריכה להמתין שלא ליזקק עמו שלשה חדשים כדי להבחין בין זרע שנזרע בקדושה לזרע שלא נזרע בקדושה ויש מפרשים בה כדי לידע אם יאסר בממזרת אם לאו הא מכל מקום מי שהחזיר גרושתו אינה צריכה להמתין כלל וכן כתבוה גאוני ספרד:2זה שכתבנו בנתאלמנה או נתגרשה שהצרכנוה להמתין כדי להבחין בין זרע ראשון לזרע שני וזהו הנקרא תקנת ולד יש בה עוד טעם אחר שהוא תקנת ערוה והוא שמא ישא אחותו מאביו או שמא ייבם אשת אחיו מאמו או שמא יוציא את אמו לשוק או שמא יפטור את יבמתו לשוק כיצד הרי שמת בעלה ונשאת בתוך שלשה איפשר שהיא מעוברת מן הראשון ותלד לשבעה ויאמרו בנו של אחרון הוא שנולד לשבעה ונושא בתו של ראשון שהיתה לו מאשה אחרת בחזקת נכרית והרי היא אחותו מאביו וכן שמא נולד לזה האחרון בן אחר אחריו וכשמת זה הספק מיבם זה את אשתו בחזקת שהיא אשת אחיו מאביו ואינו אלא אחיו מאמו וכן כשימות הבעל האחרון ואין לו בן אלא ספק זה הם סבורים שהוא בנו והרי זה הספק מוציא את אמו לשוק בלא חליצה וכן שמא יש לבעל ראשון בן וכשמת בלא בנים הם סבורים שאין לו אח שהרי חושבים על ספק זה שבנו של אחרון הוא והרי ספק זה מוציא את יבמתו בלא חליצה ואף בגר וגיורת יש לחוש בקצת דברים אלו והם בהוצאת יבמתו לשוק או ביבום אשת אחיו מאמו כל שנולד לה אחריו בן שהורתו בקדושה שאם מת האחרון בלא בנים איפשר שהראשון גם כן הורתו בקדושה וסבורים עליו שאינה בקדושה והרי הוא פוטר יבמתו בלא חליצה או שמא הורתו שלא בקדושה והאחרון אחיו מאמו ולא מאביו וסבורים שהורתו בקדושה ומיבם אשת אח מאם שאין אבות לגוי:3ולענין ביאור גירסא המדויקת כלן אני קורא בהן משום תקנת ערוה כלומר כל הנשים שאסרו להנשא או להתיבם כגון עד אחד אומר מת ועד אחד אומר לא מת וכן בהרבה ספיקות כלן משום חשש ערוה אבל כאן ר"ל בהמתנת שלשה חדשים משום תקנת ולד ולטעם שהזכרנו אף זו משום תקנת ערוה ותירץ תקנת ולד שלא להיות פוגע בערוה והכי קאמר כלן אני קורא בהן משום תקנת ערוה לדידהו גופייהו ובזו משום תקנת ערוה לגבי ולד ויש מהפכין את הגירסא ללא צורך אלא שהכל עולה לענין אחד לרוב הפירושין:4זה שהצרכנו להמתין שלשה חדשים לאלמנה או גרושה שמא תאמר והלא דיה בהמתנת חדש שאם לשבעה יולדת דבתרא הוא ואם לשמונה יולדת דקמא הוא שהרי בן שמנה לא חיי אין זה כלום שאם לשבעה יולדת איפשר שהוא לראשון ונתעברה חדש אחד קודם מיתה ואי נמי לתמניא איפשר דלבתרא הוא ולא נתעברה תכף לנשואיה אלא לסוף חדש ובר שבעה הוא ואם תאמר תמתין שני חדשים ומחצה שאם יולדת לשבעה דבתרא הוא דאי דקמא רובא דנשי טפי מתשעה לא שהיין ואי לשיתא ופלגא ילדה ודאי דקמא הוא דבר שיתא ופלגא לא חיי אין זה כלום שאפילו יולדת לשיתא ופלגא איפשר דלבתרא הוא וחיי שהיולדת לשבעה יולדת היא אף למקוטעים ושמא תאמר דיה בשהייה מועטת ולסוף שלש נבדקה אם בדדיה אם בבטנה ואם הוכר עוברה ודאי דקמא הוא דאי מבתרא הרי תוך שלשה אין העובר ניכר אין בודקין לנשואות שמא יתגנו על בעליהן ואע"פ שאם עברו ונישאו בתוך שלשה בודקין בהא הואיל ושלא ברשות נשאת תתגנה ותתגנה מכל מקום תקנו להן שלא לבא לידי כך ואם תאמר שאיפשר לבדוק בהלוכה שהמעוברת הלוכה כבד יותר מן האחרות אף היא מדקדקת בפסיעותיה ומחפה עצמה כדי שיירש בנה בנכסי בעלה:5מי שהיתה מעוברת חברו אע"פ שנודע שהיא מעוברת לראשון אין האחר יכול לנשאה שמא תפסד צורת הולד ואע"פ שהמעוברת מותרת לשמש ומן השמים ירחמו מכל מקום סתם מעוברת להנקה קיימא וכשתניק שמא תתעבר ויעכר חלבה וכן הדין מטעם זה שלא לישא מיניקת חברו ואע"פ שהמינקת גם כן מותרת לשמש עם בעלה ומן השמים ירחמו כל שהולד שלו אין היא בושה הימנו ומסמסא ליה לולד בביצים וחלב כלומר מאכילתו מהם הרבה אבל כשהולד אינו של בעל זה בושה ממנו ואינה תובעת לו ואם תאמר שתתבעם ליורשים של בעל ראשון שהוא אביו של ולד זה אף היא בושה לבא לבית דין ומתוך כך תקנו שלא לישא מעוברת חברו ומינקת חברו ומכל מקום מקצת רבני צרפת כתבו דדוקא באלמנה אבל גרושה יכולה לינשא אע"פ שהיא מעוברת ומיניקה שהרי הבעל חי ואינה בושה לתבוע ממנו ומכל מקום אין נראה כן דהא מעוברת חברו ומינקת חברו סתם קאמר ועוד כתבו בה אחרוני הרבנים דהא בגרושה גופה אי אפשר לתובעו אלא על ידי שליח כמו שביארנו בשני של כתובות כ"ח א' ואף היא בושה בכך וכן היא כתובה בשאלתות:
