1שני אחים נשואים שתי אחיות אחת קטנה יתומה ואחת חרשת אם יתומה אם אף בחיי אביה ושהיא גדולה שאינה ברשות אב ואין נשואיה נשואי תורה מת בעלה של קטנה כונס את החרשת ויוצאה בגט שמא הקטנה קנויה ונשואיה חזקים משל חרשת והויא לה חרשת אחות זקוקה ואחות חלוצה שאף הקטנה צריכה חליצה ותמתין עד שתגדיל ותחלוץ מת בעלה של חרשת קטנה יוצאה בגט אחר שיכנוס שמא אינה קנויה ונשואי חרשת חזקים יותר והויא לה קטנה אחות זקוקה ומכל מקום צריכה גט שמא קנויה היא וחרשת אסורה לעולם לכנוס אי אפשר שהרי אחות גרושה היא ולחלוץ אי אפשר שאינה בת חליצה וכתבו בה גדולי הדורות שאף לאחר שתמות הקטנה אסורה לו החרשת הואיל ונאסרה בשעת נפילה ואם בא על החרשת נותן לה גט והותרה דמה נפשך אי קטנה קנויה היא הא נפקא לה חרשת משום אחות אשה אי לאו קנויה ביאת החרשת כשרה היא אבל כשמת בעלה של קטנה אין אומרין שאם בא על הקטנה תהא ניתרת בגט שהרי מאחר שהיא ספק קנויה ספק אינה קנויה ביאה פסולה היא ואינה פוטרת ואחד שהיה נשוי שתי נכריות אחת קטנה יתומה ואחת חרשת ומת בא יבם על הקטנה וחזר ובא הוא או אחיו על החרשת נאסרו שתיהן עליו ואין להם תקנה אלא כשיכנוס את החרשת ויוציא בגט וקטנה יתן לה גט הואיל ובא עליה ואחר שתגדיל תחלוץ כמו שהתבאר ודוקא כשהיבם אינו רוצה בחרשת או שרוצה אלא שהגדילה הקטנה ואין תקנה במיאון אבל כל שרוצה בחרשת ועדין הקטנה לא הגדילה מלמדין את הקטנה שתמאן כמו שביארנו:2זה שביארנו שהחרשת אסורה לעולם אף לאחר מיתת הקטנה ומפני שנאסרה בשעת נפילה יש חולקין בה ממה שאמרו בתלמוד המערב על משנתנו בא על החרשת וחזר ובא על הקטנה פסל את החרשת ושאלו בה אפילו לא בא על הקטנה פסל את החרשת ר"ל מצד חליצתה ותירץ אלו לא בא על הפקחת הקטנה ומתה היה מותר בחרשת עכשו שבא עליה אפילו מתה פסל בחרשת וכן הקשה אפילו לא בא על הגדולה פסל את הקטנה ותירץ אלו לא בא על הגדולה ומתה מותר בקטנה עכשו שבא עליה אפילו מתה פסל את הקטנה ולמדת מכל מקום שאין אומרין בהן כל יבמה שאין אני קורא בה בשעת נפילה כו' שאין אומרין כן אלא באיסור תורה אבל בדרבנן לא ואיפשר שבזו אסורה לעולם אפילו בדרבנן הואיל ויש בה איסור אחות אשה של סופרים שהוא חמור הרבה:
