1רדי, מדבר עם אומת בבל, וממשיל אותה לגבירה רכה וענוגה, ומגיד לה מפלתה.2ושבי על עפר, כאבלים.3בתולת בת בבל, עיין למעלה ל'ז כ"ב.4לא תוסיפי יקראו לך, מורכב מן לא תוסיפי להקרא, ולא יוסיפו יקראו לך, או לא תוסיפי להיות במצב שיקראו לך בשם זה.5תוסיפי, בא הטעם למטה לבלתי תתבלע בקריאה היו"ד החרוקה שבמלת יקראו הסמוכה, והוא על דרך סורה אדוני סורה אלי, עיין דקדוקי 105, 106 §.6רכה וענגה, רוז' וגיז' פירשו על השחתת המדות ורדיפת ההנאות, כמו שהעיד Curtius, אך נ"ל כי אין זאת כוונת התארים האלה בפסוק הרכה בך והענגה דברים כ"ח נ"ו, רק הטעם כדרך העשירים והעשיר ותאשר לא נסו עמל ויגיע.7קחי רחים, ריחים של יד.8וטחני קמח, כדרך השפחות, כמו עד בכור השפחה אשר אחר הריחים, וכן תטחן לאחר אשתי איוב ל"א י'.9גלי צמתך, כמין מסוה, וכן בל"ח צמצמה פניה, כסתה, וגלוי הפנים היה זלזול גדול בנשים החשובות גיז'.10חשפי שבל, כמו שולים, או קרוב לו, והוא הסרח העדף בבגדי העשירים והעשירות והוא סרוח על הקרקע מאחוריהם רוז' וגיז', והפעלים גִלָה וחשף נופלים לא לבד על גלוי האיברים, כי גם על הרמת הבגדים, כמו חשפתי שוליך על פניך ירמיה י"ג כ"ו, וגליתי שוליך על פניך נחום ג' ה'.11עברי נהרות, הִתְגַלִי כאלו היה לך לעבור נהרות, והוא תכלית הירידה מכבוד, ועיין למעלה כ"ג י'.12ולא אפגע אדם, אני אנקום את עמי ישראל, ולא אפגם שום אדם שיקום להצילך בת בבל מידי, ולפיכך סמך לו גואלנו ה' צבאות שמו, אמר בלשון ישראל, אנחנו יש לנו גואל הדם הנוקם את נקמתנו, ואתם בני בבל אין לכם גואל. ואייכהרן שלא הבין זה חשב פסוק גואלנו לנוסף, וגיז' פירש כה אמר גואלנו.13שבי דומם ובאי בחשך, דרך אבלות, כאלמנה, כמו שאומר למטה שכול ואלמון רוז'.14חללתי, ענין השפלה והורדה מכבוד, והוא קרוב לשרש קלל וקלה שהם הפך הכבוד, וכבר מצאנו חי"ת וקו"ף מתחלפות, חטב וקטב, לחך ולקק. והנני מבטל מה שאמרתי בבה"ע תקפ"ז עמוד 192. ומוה"רר יצחק פארדו אומר חללתי כמשמעו, כי ישראל קדש לה' כל אכליו יאשמו, וכשקצף עליהם עשה אותם חול ונתנם ביד זרים, ונכון.15נחלתי, העם החביב לי, ושהייתי משגיח עליו כאשר ישגיח אדם על נחלתו.16על זקן הכבדת עלך, אפילו על זקן, וזה סימן לאכזריות גדולה.17עד, בעוד, כמו עד זה מדבר איוב א' י"ח, כלומר כך היית אומרת בזמן שלא שמת אלה על לבך.18אלה, המאורעות שתבאנה עליך עתה.19אחריתה, אחרית הענין, לא התבוננת איך יפול הדבר; ל' זכירה נופל גם על העתיד, כמו לא זכרה אחריתה איכה א' ט', יען אשר לא זכר עשות חסד תהלים ק"ט י"ו, ברגז רחם תזכר חבקוק ג' ב', וכן זכור את יום השבת, כמו שמור, ודברי בבה"ע תקפ"ח עמוד 90 בטלים.20עדינה, כמו ענוגה שאמר למעלה.21אני ואפסי עוד, על כרחנו אין הכוונה אלא כתרגום יונתן וכפירוש רש"י ורד"ק ואפס בלעדי, אין עוד אחרת שֶתִשְוֶה לי, ותהיה מלת אפס מורה לפעמים אין זולת, וכן אני מפרש ואפס עצור ועזוב, אין עוד אלא עצורים ועזובים; וראב"ע ורוז' וגיז' בדפוס שני פירשו היו"ד נוספת ויתרה, אני ואפס עוד; ולודוביקוס De Dieu וקוצייוס פירשו דרך שאלה: היש מבלעדי עוד; ולודוביקוס הנ"ל אמר עוד פירוש אחר, ובחר בו גיז', והוא שיהיה אפסי כמו לבדי, אני ולבדי עוד, והמבקש כמוני לא ימצא אלא אותי.22כתמם, הרעות האלה שכול ואלמון תמימות תהיינה.23ברב כשפיך, עם כל כשפיך הרבים ועם כל חבריך העצומים מאד.24ותבטחי ברעתך, אין הכוונה שמְתְ בטחונך ברעתך, כדעת המפרשים כלם, כי אין זה מסכים עִם אמרת אין רואני שהיה בטחונה בהכחשתה השגחת האל, לא ברעות שהיתה עושה, אלא בחשבה שאין דין ואין דיין; אך הכוונה היית יושבת ברעתך לבטח, עשית הרעות בלא שום מגור; שרש בטח נאמר פעמים רבות בלא קשור, והוראתו ישיבה לבטח, כמו עם שוקט ובוטח, וצדיקים ככפיר יבטח, ובי"ת ברעתך איננה הבי"ת המצויה אחר שרש זה לקשור אותו עם הדבר שבוטחים בו, אבל היא בי"ת המצב, היית ברעתך לבטח, וכמהו הוי השאננים בציון והבוטחים בהר שומרון עמוס ו' א'.25אין רואני, אין משגיח על מעשי להענישני על אכזריותי על ישראל.26חכמתך ודעתך, מה שהיית בעיניך חֲכָמָה בכשפיך ובחבריך, שהיית סבורה כי על ידיהם תדעי העתידות.27שובבתך, עשו אותך שובבה, הקשו ערפך.28לא תדעי שחרה, לא תדעי אותה בטרם תבא, כמו שהשחר הוא האור הקודם ליום, כן לא תדעי הרעה זמן מה קודם בואה רד"ק ורוז'.29לא תוכלי כפרה, ל' כפרה מתחלתו מורה הגנה וכסוי, כמו וכפרת אותה מבית ומחוץ בכפר, וכן הכַפֺרֶת הוא כסוי, וכן כפרת החטא, כמו כסוי חטאה תהלים ל"א א'. וכן כֹפֶר הוא מגין בעד הנפדה Gussetius, ר' נפתלי הירץ וויזל, וידידי החכם יש"ר. ולמעלה כ"ח י"ח קיצרתי בלשוני ואמרתי וכֻפר בריתכם לשון בטול, והוא האמת לפי הענין, אך תחלת הוראת המלה היא מה שכתבתי כאן.30לא תדעי, קודם שתדעי.31באשר יגעת, אשר בהן יגעת, עיין למעלה ל' ל"א.32מנעוריך, מדבר עם בבל במליצת אשה, ואומר לה מנעוריך, והכוונה מימי קדם של האומה.33תערוצי, תתחזקי.34נלאית, נלאה ענינו יגע לריק, כמו וילאו למצוא הפתח, ונלאו מצרים לשתות מים מן היאור, והענין חוזר למעלה, עמדי נא בחבריך וברוב כשפיך אולי תוכלי הועיל, ועל זה הוא משיב: ידעתי כי תלאי להועיל לך מאומה, עם רבוי העצות שתחשבי בלבבך; ועתה אחרי שאין לך תקנה להועיל לך, ולהתחזק, יעמדו נא ויושיעוך חוזי הכוכבים, אך גם הם היו כקש, איש לעברו תעו, אין מושיעך; והנה אחר שהמשיל האומה לאשה, יִחֵס לה הכשפים, ולא יחס לה האצטגנינות, כי היו אצל הקדמונים נשים מכשפות, ואולי לא היו אצלם נשים חכמות בידיעת הככבים, ואולי לא היה נאות לנשים לצאת אל השדה לחזות בככבים, ע"כ הפריד האצטגנינים לבדם.35הוברי שמים, הבר בערבי חתך, וענינו גוזרי העתידות על פי מה שרואים בשמים רד"ק, ודעת Fullerus ורוז' וגיז' כי נקראו חותכי השמים ע"ש שכן היה דרכם לחלק השמים לשנים עשר בתים, וזה נ"ל נאות למה שאומר אח"כ מודיעים לחדשים, כי בכל חדש יכנס השמש בבית אחר, ויגזרו מזה העתידות.36מאשר יבאו עליך, יעמדו נא ויושיעוך מאשר יבאו עליך ראב"ע, ואין כן דעת בה"ט, כי הזקף שעל בכוכבים הוא סימן שמלות מודיעים לחדשים דבקות למטה, וזה על דרך מה שאמרו בתלמוד מאשר ולא כל אשר. ונ"ל כי דברי הנביא הם דרך לעג, ובהיותו מהתל באצטגנינים ובמאמינים בהם לא היה צריך לדקדק ולומר שהם מודיעים קצת העתידות ולא כלן, אבל אמר סתם מודיעים לחדשים, אע"פ שבאמת לא היו מודיעים לא הכל ולא מקצת טבת תרכ"ד.37הנה היו כקש, חוזיך לא יעמדו לך להושיעך, אך בבוא האויב יתפזרו ויאבדו כאלו פתאום אש שרפתם.38לא יצילו את נפשם מיד להבה, כמין מאמר מוסגר, חכמיך שהיית סבורה שיושיעוך, לא יצילו אף את נפשם.39אין גחלת לחמם, ישרפו ברגע כקש, ואפילו בגחלים ובלהבה לא יועילו לך.40לחמם, להתחמם, והוא בנין קל ע"ד השלמים, כמו לִסְבֹב את ארץ אדום, אלא שנשתנה החולם בפתח, מפני שהוא פועל עומד, כמו לִשְכַב, והקמץ בעבור ההפסק, ופתח הלמ"ד בעבור אות הגרון שאחריה, כמו לַחטוף עני; ויתכן ג"כ לקרוא לְחַמֵם, בבנין פִעֵל, לחמם התבשיל.41אור לשבת נגדו, להתחמם.42כן היו לך אשר יגעת, כן היו בבחינת תועלתך אותם שיגעת בהם, לא הושיעוך ולא הועילו לך אפילו תועלת קלה כתועלת הגחלים והאור.43סחריך, שהיו עושים עמך סחורה בחכמתם הכוזבת; כי היו מלכי בבל מפרנסים החרטומים והאשפים.44איש לעברו, כל אחד לעבר אחד, בדרך שנזדמנה לו תחלה לנוס, נס לנפשו.45תעו, הלכו בלי דעת אנה ילכו.