שד"ל על ישעיהו ס׳

1 קומי אורי, לירושלם מדבר, והענין לימות הגאולה, והאורה משל על השמחה ועל ההצלחה, והחשך על ההפך רד"ק.

2 כי בא אורך, הגיע זמן ישועתך יונתן ורד"ק. ורא"בע פירש ענין שקיעה, כמו כי בא השמש, ונסתייע ממה שכתוב למטה לא יהיה לך עוד השמש לאור יומם. ואם היתה כוונת הנביא כדעת רא"בע, היה לו לומר כי בא אור שמשך, או כי בא שמשך, אבל אורך משמעו כל אור שיש לך, והאדם אין לו אור מצד עצמו, וכשהאל יתן אור לעמו האור ההוא יקרא אורם, כמו שאומר מיד והלכו גוים לאורך, ובא זה ולימד על זה שהכוונה על אור ה' אשר יאיר לעמו.

3 כי הנה החשך יכסה ארץ, לא שכן יהיה אחר הגאולה, כי הגאולה תאיר לכל העולם, וכמו שהוא אומר והלכו גוים לאורך, אלא בזמן שהחשך יכסה ארץ, אז עליך יזרח ה'.

4 והלכו גוים לאורך, יאורו באורך, ההצלחה וברכת ה' תחול בישראל, ומשם תתפשט לכל העולם רוז'. ומליצת והלכו לאורך אין כוונתה יבאו אליך, אלא יהיו נהנים מאורך, ויהיה אורך נר לרגליהם, וכן בלשון חכמים לא הלכו אלא לאורו שבת כ"ב ב'. והנה תחלה אמר דרך כלל שהצלחת ישראל תתפשט לכל האומות, ואח"כ הזכיר דרך פרט שהגוים יבאו אצל ישראל להביא להם בניהם ובנותיהם השרויים ביניהם בגלות, ולהביא להם תשורות זהב וכסף, ולשרתם ולכבדם בכל מיני כבוד. והכוונה כי כשיראו האומות כי ברכת ה' על ישראל יתעוררו לכבדם, ולהיטיב להם תחת כל הרעה אשר הרעו להם בדורות שעברו, ואז יביאו את ישראל לארץ ירושתם, ושם ילמדו ליראה את ה', ותדבק ברכת ה' בכל גויי הארץ ורא"בע כתב כי מנהג מי שהוא בחשך לראות היושבים באור, ומה ענין לדבר זה כאן? וחלילה שתהיה כוונת הנביא לומר שהגוים ישארו בחשך, ורק יראו כי לישראל יש אור במושבותם, אבל כוונתו לומר שמישראל תצא אורה והנאה לכל העולם.

5 כלם נקבצו באו לך, יונתן ור"דק ורוז' פירשו על בניך ובנותיך, והנכון כדעת גיז' על הגוים הנזכרים בפסוק הקודם שיביאו בניך ובנותיך, כי באמרו על צד תאמנה הורה שלא תבאנה מאליהן, אלא אחרים יביאו אותנה.

6 תאמנה, כאשר ישא האומן את היונק.

7 אז תראי, ענין יראה רא"בע וגיז'.

8 ונהרת, תָאוֺרִי יֵאוֺר לך, כמו הביטו אליו ונהרו; תחלה תיראי ואחר מעט תשמחי, וכפל הדבר ואמר ופחד ורחב לבבך, כי בראות ירושלים כל הגוים נקבצו באו לה, תפחד, שמא להרע לה הם באים, אך מיד ירחב לבה כי תראה שהם מביאים לה בניה וגם כספם וזהבם יביאו לה במתנה, ולפיכך בחר אח"כ במליצת כי יהפך עליך, שיש במשמעו בכוונה להזיק, כנגד ופחד. והמפרשים פירשו ופחד על הבהלה וההשתוממות, וגיז' על רעדת הלב מרוב השמחה ורוז' וגיז' הביאו לראיה מה שכתוב בירמיה ל"ג ט' והיתה לי לשם ששון לתהלה ולתפארת לכל גויי הארץ אשר שמעו את כל הטובה אשר אנכי עושה אותם ופחדו ורגזו על כל הטובה ועל כל השלום אשר אנכי עושה לה, והם לא הבינו כי הכתוב מייחס לאומות פחד ממש, שיפחדו על הטובה שיעשה ה' לישראל, והאמת כי לא מצאנו ל' פחד על השמחה אלא על פחד ממש.

9 המון ים, רבוי עם אשר מהלאה לים.

10 חיל גוים, עושרם, וכן למטה פסוק י"א וס"א ו', והנה כי יהפך עליך המון ים הוא נותן טעם לתיראי ופחד לבבך, וחיל גוים יבאו לך הוא נותן טעם למה שאמר ונהרת ורחב לבבך.

11 שפעת גמלים, המון בני אדם הרוכבים על הגמלים וכתרגום יונתן שיירת ערבאי, וכן באנשים הרוכבים על הסוסים מצאנו וירא את שפעת יהוא בבואו ויאמר שפעת אני רואה מ"ב ט' י"ז, ורוז' וגיז' תרגמו רבוי גמלים, ולא יתכן לומר על הגמלים ותהלות ה' יבשרו.

12 בכרי, גמלים צעירים לימים רד"ק Bochart וגיז'.

13 יקבצו לך, יובאו אצלך ירושלם ויהיו לך לכל תשמישך, זה טעם ישרתונך, וגם יעלו מהם על מזבחי לבקש רצוני, וע"י זה אפאר בית תפארתי.

14 יעלו, בנין הקל, אילי נביות יהיו נשרפים על מזבחי, כי כמו שאומרים שהאדם מעלֶה עולה, כן אומרים שהבהמה עוֹלָה על מוקדה ויקרא ו' ב', כלומר נשרפת.

15 על רצון מזבחי, איננו הפוך כדעת רד"ק, אלא שיעורו יעלו מזבחי כמו כי עלית משכבי אביך, עיר גבורים עלה חכם על רצון, בשביל רצון, לבקש רצון.

16 מי אלה, הנביא מצייר כאלו רואה אניות הבאות מארץ מרחק לא"י, ושואל מי אלה, ואמר תעופינה ל' נקבה על האניות, והמשיל הליכת האניות לעופפות העבים והעופות אל ארבותהם, חלונות שובכיהם.

17 כי לי איים יקוו. נ"ל יִקָוו בנין נפעל וכטעם בעת ההיא יקראו לירושלם כסא ה' ונקוו אליה כל הגוים לשם ה' ירמיה ג' י"ז וגם הפירוש הזה התפאר בו מי שהדפס ישעיה בשנת תק"צח.

18 ואניות תרשיש, אֵלו תבאנה בראשונה, מפני מהירות הליכתן בימים, ואניות תרשיש לאו דוקא, אלא כל אניה גדולה ההולכת למרחקים נקראת אנ' תרשיש.

19 כי בקצפי הכיתיך, כטעם בשצף קצף הסתרתי פני רגע ממך, כי הקצף אי אפשר שיהיה נמשך הרבה, והרצון על הרוב הוא נמשך.

20 רצון, הפך האף, כמו כי רגע באפו חיים ברצונו.

21 ופתחו שעריך, פעל עומד, כמו לא פתחה אזנך ולמעלה מ"ח ח'.

22 ומלכיהם נהוגים, יש מפרשים נהוגים בשביה, ולא יתכן, כי מדבר בביאה רצונית, ורד"ק ורוז' וגיז' פירשו שיבאו לאחריהם שרים רבים דרך כבוד, ואין נראה שיהיה זה במשמע מלת נהוגים, ול"נ שיבאו זה אחר זה בסדר, כמו הצאן שהרועה נוהג.

23 והגוים חרב יחרבו, אמר זה על האדמה עצמה, שתחרב מאין יושב ע' בה"ע תק"פז עמוד 175; והנה לא מצאנו שום רמז מן הגדולות האלה בנבואות על גאולת בבל.

24 מקום מקדשי, המקום המקודש לי.

25 ומקום רגלי, מקום משכני.

26 ציון קדוש ישראל, רש"י רד"ק ורוז' וגיז' פירשו בסמיכות, ציון של קדוש ישראל, והנכון כרא"בע שחסרה מלת עיר או מקום, ציון עיר קדוש ישראל, ונ"ל כי ציון הוא לקריאה אמר לירושלם וקראו לך עיר ה', ואח"כ הוסיף ולך ציון יקראו עיר קדוש ישראל, כי כמו שקדוש ישראל הוא כפל ענין עם שם ה', כן ציון כפל ענין עם ירושלם.

27 לגאון עולם, אשימך עיר גאון ותפארת לעולם, וכן משוש דור ודור, עיר משוש ושמחה לדור ודור.

28 וינקת חלב גוים, כי יביאו לך חילם מתנה.

29 ושר מלכים, מפני שאין המליצה אלא דרך משל לא אמר מלכות אלא מלכים, והכוונה המלכים גם הם יביאו לך אוצרותם.

30 תחת הנחשת אביא זהב, וע"י כל זה אעשה שיהיה לך הזהב ברבוי כנחשת, וכו'.

31 ושמתי פקדתך שלום, וכשתהיי עשירה ומלאה כל טוב, לא תראי פן תמלא ארצך חמס ועולה, אבל בהפך יהיו כל אנשיך צדיקים, עד שלא תצטרכי להיות עליך פקידים ושרים הרודים בעם, כי השלום יהיה לך במקום פקודה, והצדקה במקום נוגשים פקדתך, השגחת המושל על מעשי מי שתחתיו לגמול ולענוש נקראת פקדה, כמו ומה תעשו ליום פקודה למעלה יו"ד ג', באו ימי הפקדה הושע ט' ז', פקדת שומרי משמרת הקדש במדבר ג' ל"ב, אמר כי השלום יהיה לירושלם במקום פקדה שררה ושלטון.

32 ונגשיך, שלטוניך, כמו עמי נוגשיו מעולל למעלה ג' י"ב; ורוז' וגיז' ולפניהם Vitringa פירשו אתן לך שלטונים צדיקים ואנשי שלום.

33 לא ישמע עוד חמס בארצך, לא ישמע מי שיצעק על עָוֶל וחמס שנעשה לו מצד חברו, כטעם הן אצעק חמס איוב י"ט ז', ולא שד ושבר מצד אויב נכרי. ורוז' פירש זה וזה מצד האויבים, וכל כי חמס נופל בין אנשי עם אחד, ולא בין שני עמים כשמלחמה ביניהם.

34 וקראת ישועה חומותיך, אחר שאמר שלא יהיה עוד שוד ושבר מצד האויבים, אמר אז תקראי לחומותיך חומות ישועה, ולשעריך שערי תהלה, כי חומותיך לא תפלנה ביד אויב, ושעריך יהיו לתהלה ולתפארת.

35 לא יהיה לך עוד השמש לאור יומם, הכל משל, ונ"ל טעמו לא יהיה אורך כאור החמה שאינו אלא ביום, וכנגה הלבנה שאינו אלא בלילה, אך יאיר לך ה' באור שאינו פוסק, זהו שאמר לאור עולם, ואח"כ מפרש לא יבא עוד שמשך, והאור משל על ההצלחה והשמחה, ולפיכך פירש לבסוף ושלמו ימי אבלך.

36 לעולם יירשו ארץ, שלא ימותו בלא בנים, ולא יכרת שמם מעל נחלתם, אבל יפרו וירבו ותהיה נטיעתם מצלחת, ויֻכַּר שהם מטע ה'.

37 הקטן יהיה לאלף, האיש שיהיה רבויו מעט יתרבה עד אלף, ומי שישאר היותר צעיר בהם במספר אנשיו יהיה לגוי עצום.

38 לאלף, משפחה שיש עליה ראש אחד נקראת אלף, כמו הנה אלפי הדל במנשה שופטים ו' ט"ו, לשבטיכם ולאלפיכם ש"א יו"ד י"ט, וחפשתי אותו בכל אלפי יהודה שם כ"ג כ"ג.

39 בעתה אחישנה, כשתגיע העת אשר גזרתי לעשות כל זאת, אעשנה מהר, ואיש לא יעכב על ידי; ומלת בעתה לראיה כי לעתים רחוקות היה הנביא מתנבא.