1למען ציון לא אחשה, הם דברי ה' יונתן והמפרשים גם Vitringa, Grotius ופירוש אחשה לא השתיקה מן הדבור, אלא ההתרשלות מלפעול, כמו לא אחשה כי אם שלמתי למטה ס"ה ו', אמנם רוז' וגיז' ולפניהם Forerius et Dathe פירשו שאֵלֶה דברי הנביא ופירשו אחשה השתיקה מן הדבור, וגיז' פירש לא אחדל מהתפלל אל ה' בעד ירושלם, ורוז' הסכים עם Forerius שפירש לא אחדל מִדַבֵר בשבחה של ירושלם; והביא Dathe שתי ראיות להוכיח שהם דברי הנביא, ראשונה כי אחר זה מזכיר את ה' בל' נסתר אשר פי ה' יקבנו, והיית עטרת תפארת ביד ה' וכו', וזו איננה ראיה, כי מצאנו כזה לאלפים, כגון נחמו נחמו עמי יאמר אלהיכם, ואחריו כי לקחה מיד ה', וכן מי עור כי אם עבדי וחרש כמלאכי אשלח, ואחריו ועור כעבד ה'; והשנית כי למטה בפסוקים ו' ז' ברור הדבר כי השתיקה אמורה על הנביאים, שאמר כל היום וכל הלילה תמיד לא יחשו וגו', והראיה הזאת תעיד בהפך כי ה' הוא המדבר, כי אמר הפקדתי שומרים, ורחוק הוא שיהיה הנביא מפקיד נביאים אחרים, וגיז' ראה את זאת, וע"כ פירש הפקדתי שומרים אנשים ולא נביאים, אלא אבלי ציון המתפללים על הגאולה, כמו שפירש רא"בע, וע' למטה פסוק ו.2כנגה, כאור כוכב נוגה Venus כמו שפירשתי בה"ע תקפ"ט עמוד 124 וארח צדיקים כאור נוגה הולך ואור עד נכון היום משלי ד' י"ח תלמידי מוה"רר אברהם לאטאס.3כלפיד יבער, כלפיד הבוער.4שם חדש אשר פי ה' יקבנו, הוא חפצי בה הנזכר למטה פסוק ד' רד"ק, והשם הזה חפצי בה לא יהיה לתהלה ולתפארת אם לא שיהיה האומרו הוא האל, ע"כ הוצרך להוסיף אשר פי ה' יקבנו; ורוז' וגיז' ולפניהם Vitringa לא הבינו זה, ופירשו וקורא לך שם חדש, יתחדש גורלך וחלקך, ולפ"ז לא היה צריך שיהיה האל הוא הנוקב את השם החדש, כי יוכלו בני אדם לקרוא לה שם על פי המאורע; הן אמת כי סוף סוף אין הכוונה בקריאת ה' אלא שישתנה גורל ירושלם, ויהיו הכל יודעים כי חפץ ה' בה, אך אין ספק כי בדרך מליצת השיר אמר כי השם החדש ההוא יֵצֵא מפי ה', כלומר שתקרא חפצי בה עם יו"ד הכנוי החוזר אל ה' כאלו הוא המדבר.5והיית עטרת תפארת ביד ה' וגו, רד"ק ורוז' וגיז' פירשו יד ה' וכף ה' על עזרו וסעדו, ור"דק ורוז' פירשו תהיי עטרת תפארת המשומרת שלא תפול, כי יד ה' תתמוך אותה, וגיז' פירש בהיותך ביד ה' והוא יתמך אותך בידו אז תהיי עטרת תפארת; ול"נ כי דרך כבוד כלפי מעלה לא רצה לומר בראש ה' ועל קדקד אלהיך, ואמר ביד ובכף, כי מתוך חבתך תהיי תמיד בידיו, כדרך שהאדם עושה בחפץ שחביב לו, שממשמש בו תדיר, וכטעם כל קדושיו בידך; וטעם מליצת העטרה, לומר ה' יתפאר בך, כמו אשת חיל עטרת בעלה.6כי לך יקרא חפצי בה, הנה חפצי בה הוא שם אשת חזקיה מ"ב כ"א א', וישעיה בחר בשם הזה להיותו שגור וידוע, כי היה שם המלכה שבימיו.7בעולה, הפך שוממה, שאיננה יושבת בדד, כאשה שאין לה לא בעל ולא בנים.8כי יבעל, כמו שיבעל, ואין שרש בעל מורה בל' מקרא על הביאה בפרט, אלא על הקנין והאחוזה, כי אין טעם בעולת בעל שנבעלה לו אלא שהיא תחת ידו, וכן בעלונו אדונים זולתך למעלה כ"ו י"ג, והנה טעם המשל כמו שישמח הבחור כשתבא כלתו הבתולה תחת רשותו, כן בשמחה יבעלוך בניך ויבאו להאחז בך, וגם ה' ישיש עליך כמשוש חתן על כלה; וטעו בזה Lowth et Koppe ותמהו איך יאמר שהבנים יבעלו אמם, והגיהו בניך, ואמרו שהכוונה על האל שהוא יבנה אותה, והשיב גיז' כי לפ"ז היה ראוי שיאמר יבעלֵך, וכל אלה לא ראו כי אחר שהוא מדבר על ירושלם בצורת אשה, לא יתכן שיאמר לה בניך ל' בנין, גם לא ראו כי לא נמצא שרש בעל בשום מקום על הביאה, ולא על הנשואין בפרט, אלא על כל מין קנין ואחיזה, כגון בעל השור, בעל הבור.9על חומתיך וגו', הנכון כדעת רד"ק, שהכוונה לאחר הגאולה, שתהיה השגחת האל על ירושלם תמיד, כאלו יהיו על חומותיה שומרים כל היום וכל הלילה, וזה חוזר למה שהוא אומר אח"כ אם אתן את דגנך עוד מאכל לאויביך וגו', ולא יתכן לומר כרא"בע וגיז' על זמן הגלות, כי בזמן הגלות אין לירושלם חומות, וציור החומות והשומרים עליהן לא יתכן בעיר שוממה, אלא בעיר נושבת; אמנם המזכירים את ה' ומקרא שאחריו הוא כעין מאמר מוסגר, והם דברי הנביא לאנשי הגלות, שאל יחשו מהזכיר את ה' ולעבדו ולהתפלל אליו על הגאולה; וממה שאמר כל היום וכל הלילה תמיד לא יחשו עלה על לב הנביא להפסיק מאמרו ולומר לאנשי הגלות עשו כן גם אתם ואל תחשו יומם ולילה מהזכיר את ה' ומהתפלל לפניו; ועוד מצד אחר נקשר סוף הפסוק עם תחלתו, כי היה דרך השומרים להזכיר את ה' בלילה להעיר איש את רעהו ולשמור איש את רעהו שלא יישנו, והיו אומרים זה לזה דברי שבח לה', כטעם הנה ברכו את ה' כל עבדי ה' העומדים בבית ה' בלילות, וכן המנהג אצל הערביים.10אם אתן את דגנך עוד וגו', מוסב לענין שהתחיל למעלה על חומותיך ירושלם הפקדתי שומרים.11כי מאספיו, על דגנך, ומקבציו על תירושך, כלומר שבצרו הענבים ועשו מהם תירוש.12והללו את ה', במעשר שני הנאכל לבעלים בירושלם, וקרא את ירושלם חצרות קדשי רד"ק.13עברו עברו בשערים וגו', רוז' וגיז' פירשו המאמר מוסב לאומות העולם שיעזרו את ישראל בשובם לארצם, והנכון כדעת רד"ק שאין המאמר לאנשים מיוחדים, אלא למי שיהיה, וכבר ראינו כזה במקומות אחרים.14עברו עברו בשערים, הנכון כדעת רא"בע עברו בכל הערים והכריזו ואמרו פנו דרך העם.15הרימו נס על העמים, ישראל בגלות מפוזרים בין העמים, וצריך להרים נס שיהיה נראה לכל העמים כדי שיתקבצו מתוכם, וכמו שמפרש הנה ה' השמיע אל קצה הארץ.16השמיע אל קצה הארץ, הוא מכריז לגוים הרחוקים שיאמרו לישראל הנה ישעך בא.17הנה ישעך, אלהי ישעך.18דרושה, נ"ל מבני אדם, לא מן האל בפרט.19לא נעזבה, מלעיל, והוא פעל עבר, וכמהו לא רֻחמה הושע א' ו', והכוונה לעתיד כי לא אוסיף עוד ארחם, אף כאן עיר שלא תֵעָזֵב, ולא תהיה עוד שוממה ובודדת.
