מקור ישעיהו י״ב
1 וְאָֽמַרְתָּ֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא אוֹדְךָ֣ יְהֹוָ֔ה כִּ֥י אָנַ֖פְתָּ בִּ֑י יָשֹׁ֥ב אַפְּךָ֖ וּֽתְנַחֲמֵֽנִי׃
2 הִנֵּ֨ה אֵ֧ל יְשׁוּעָתִ֛י אֶבְטַ֖ח וְלֹ֣א אֶפְחָ֑ד כִּֽי־עׇזִּ֤י וְזִמְרָת֙ יָ֣הּ יְהֹוָ֔ה וַֽיְהִי־לִ֖י לִישׁוּעָֽה׃
3 וּשְׁאַבְתֶּם־מַ֖יִם בְּשָׂשׂ֑וֹן מִמַּעַיְנֵ֖י הַיְשׁוּעָֽה׃
4 וַאֲמַרְתֶּ֞ם בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא הוֹד֤וּ לַֽיהֹוָה֙ קִרְא֣וּ בִשְׁמ֔וֹ הוֹדִ֥יעוּ בָעַמִּ֖ים עֲלִילֹתָ֑יו הַזְכִּ֕ירוּ כִּ֥י נִשְׂגָּ֖ב שְׁמֽוֹ׃
5 זַמְּר֣וּ יְהֹוָ֔ה כִּ֥י גֵא֖וּת עָשָׂ֑ה מידעת מוּדַ֥עַת זֹ֖את בְּכׇל־הָאָֽרֶץ׃
6 צַהֲלִ֥י וָרֹ֖נִּי יוֹשֶׁ֣בֶת צִיּ֑וֹן כִּי־גָד֥וֹל בְּקִרְבֵּ֖ךְ קְד֥וֹשׁ יִשְׂרָאֵֽל׃ ס
פירוש שד"ל על ישעיהו י״ב
1 ואמרת ביום ההוא, במפלת מחנה סנחריב.
2 כי אנפת בי, כי אחר שאנפת בי, שב אפך ונחמתני.
3 הנה אל ישועתי וגו', לפי הפשט הנה אל ישועתי מאמר בפני עצמו, והיתה מלת ישועתי ראויה לזקף, אך המתרגם ואחריו בעלי הטעמים פירשו כאלו תחסר בי"ת, הנה באל ישועתי אבטח, ועשו זה כדי שלא יהיה נראה כאלו האל ענין גופני, שמורים עליו באצבע ואומרים הנה אל ישועתי. ובשירת הים לא נמנע המתרגם מלתרגם דין אלהי, כי שם איננו כמורה באצבע, אבל הוא פירוש הקודם עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה, זה אלי, יה שהזכרתי זה הוא אלי, אבל כאן מלת הנה אינה אלא כמורה באצבע.
4 יה, הוא כנוי לאל מצד שהוא מטיב, עיין למעלה עמוד כ"ח. והנה משה בשירת הים ודוד קי"ח י"ד אמרו עזי וזמרת יה, וישעיה שהיה עומד בזמן שכבר החלו בני יהודה לזנות אחרי אלהי הגוים, אמר יה ה', כדי שלא יובן כי האל המיטיב הוא אל פרטי, ונבדל מאלהי ישראל הנקרא יְיָ, אך יובן כי בעל הטובות הוא עצמו הנקרא יְיָ, שהוא בעל הטובות והרעות. וכן למטה כ"ו ד' אמר ישעיה כי ביה ה' צור עולמים.
5 עזי וזמרת, עזי וזמרתי, ועיין מה שכתבתי בבית האוצר דף ל"ח.
6 ושאבתם מים, נשלמה התודה, ועתה הנביא חוזר ומבשר שיתענגו בששון בישועה ההיא.
7 כי נשגב שמו, כי הכנוי הראוי לו הוא נשגב, כלומר שאין שום כח שיעמוד בפניו, כמו שנודע הדבר על ידי מגפת מחנה אשור.
8 מידעת, לפי הכתוב היה אפשר לקרוא מְיֻדַּעַת, בנין פֻּעַל, כמו אלופי ומיודעי תהלים נ"ה י"ד; אבל יותר נכון לפי הקרי, מוּדעת, בנין הפעל, דבר שבני אדם מודיעים אותו זה לזה, עד שמתפרסם בכל הארץ.
9 כי גדול בקרבך, נ"ל קדוש ישראל הוא פירוש גדול בקרבך, כי יש גדול בקרבך, הלא הוא קדוש ישראל.