1מ' נ''ב י''ב נבואות ונחמות על גאולת בבל ע"י כורש. נחמו נחמו עמי, מכאן עד סוף הספר נבואות אשר נבא ישעיהו לעתים רחוקות, לא אמר הנבואות האלה בקהל עם, אלא כתבם בספר לדור אחרון. ורא"בע ורבים מהאחרונים חשבו כי אין הנבואות האלה לישעיה, ושלא נכתבו עד ימי כורש, וכבר סתרתי בנינם בכ''ח ז' מן עמוד 225 עד 242 נחמו יונתן ור"שי ורא''בע וראז' וגיז' פירשו הדבור חוזר אל הנבאים, ורא"בע מוסיף: או לגדולי העם; והנכון כדעת רד"ק שיבא הצווי לפעמים לא אדם מיוחד אלא למי שיהיה כמו ראה ריח בני בראשית כ''ז כ''ז חזקו ידים רפות ישעיה ל"ה ג', וכן כאן ה' יקרא לעמים כלם ואל תבל ומלאה לנחם את עמו.2דברו על לב, לשון תנחומים והבטחת טובות, כמו וידבר על לב הנערה בראשית ל"ד ג' וינחם אותם וידבר על לבם שם נ' כ"א ועתה קום צא ודבר על לב עבדיך ש"ב י"ט ח'.3וקראו אליה, הגידו לה והשמיעו אליה את הקריאה הזאת, כטעם לך אל נינוה העיר הגדולה וקרה אליה את הקריאה יונה ג' ב', וכן תרגם יונתן ואתנבו עלה, והקריאה היא כי בימי, כלומר מאחר שנגזרה גזרה, הלא אשמח כי ממה שאמרת נראה שלא תבא בימי כי לא אמרת שאפול ביד מלך בבל. והנה חזקיהו הבין הדבר לאשורו, שלא היתה הגזרה מפני חטאתו אלא מפני סבות אחרות. ושמח שלא תהיה הרעה בימיו; ולהתפלל על הגזרה שתתבטל, לא היה הדבר הגון, כי מי הגיד לו כמה עונות ופשעים היו הדורות הבאים עתידים להרבות, אשר עליהם יצא הדבר מאת ה'? מלאה צבאה וגו'.4כי מלאה צבאה זמן עבדותה כמו הלא צבא לאנוש עלי ארץ וכימי שכיר ימיו איוב ז' א והמליצה לקוחה מאנשי הצבא שיש להם זמן קצוב שהם משועבדים ללכת למלחמה, ואחר מלאת הזמן ההוא הם פטורים. וכיוצא בזה במשכן מצאנו צבא העבודה, ומבן חמשים שנה ישוב מצבא העבודה במדבר ח' כ"ה כי נרצה עונה, נשלם ענשה כמו ואז ירצו את עונם ויקרא כ''ו מ''א עיין נתה''ש ויקרא כ''ו ל''ד כי לקחה מיד ה' כפלים בכל חטאתיה, דברי תנחומין הם ודרך המנחמים להגדיל הצרה בעיני מי שבאה עליו, למען הראות עצמם מרגישים בצרתו. שאם לא יעשו כן יאטם אזנו לתנחומיהם. וקרובין לזה דברי דון יצחק. ומי שלא תנוח דעתו בפירוש הזה הנה לו פירוש אחר, והוא לר' שלמה מאריני זצ''ל רב בפאדובה בספרו תקון עולם, ולדעתו כפלים בכל חטאתיה הוא כמשמעו, והוא על דרך אשר אני קצפתי מעט והמה עזרו לרעה זכריה א' ט"ו, והנה אחר שכנסת ישראל קבלה עונש חטאתיה וגם יותר, למה תעמוד עוד בגלות? כפלים בכל, הבית מורה על הכפלת איזה מספר, וכן עשרים באמה, עשרים פעמים אמה; ולא יתכן לומר כפלם בכל, כי הכף מורה על השווי =.5קול קורא, אני שומע קול שקורא, וכן במקומות הרבה במקרא צריך להוסיף מלות אני שומע קודם מלת קול, או מלת קול היא עצמה במקום מלות אני שומע, כמו קול דמי אחיך צועקים אני, אני שומע דמי אחיך שצועקים אלי, וכן קול צופיך נשאו קול למטה נ"ב ח', קול נגידים נחבאו איוב כ"ט י', וכן קול ה' על המים וחבריו שבמזמור כ"ט, בכלם מלת קול ענינה אני שומע כגון קול ה' שובר ארזים טעמו אני שומע את האל שהוא שובר ארזים, והעד וישבר ה' את ארזי הלבנון, לא וישבר קול ה' אף כאן הנביא אומר נדמה לי כאלו יש מי שקורא וגו'.6פנו דרך ה', פנו הדרך אשר בו יבא העם עמו הבאים מן הגלות. הנביא מצייר את ישראל חוזרים מבבל לא''י וה' בראשם, על דרך הוציא ה' את בני ישראל מארץ מצרים על נבאותם שמות י''ב נ"א עיין שם פירושי. והכוונה באמרו כאן פנו דרך ה' שלא יהיה דבר שיעכבם ויעמוד לפניהם לבלתי ישובו על אדמתם בשלום, וכמו שמפרש דרך שיר כל גיא ינשא וגו'.7כל גיא ינשא, אינם דברי הקורא הקודם כדעת גיז' כי הקורא מדבר בל' צווי, וכאן מדבר דרך הגדת העתיד, כי אמר והיה העקוב, ולא אמר ויהי, אבל הם דברי הנביא המפרש ומגיד כי כדברי הקורא כן יהיה באמת.8ונגלה כבוד ה' ה' יתגלה ויוודע ע"י הגאולה שיגאל את עמו.9וראו כל בשר יחדו, כל העמים יראו כבוד ה', כלומר מעשי האותות והמופתים, ויאמרו אצבע אלהים היא כאלו בעניהם יראו אותו עושה אותם, כטעם ובקר וראיתם את כבוד ה' שמות י"ו ז', וכן למעלה המה יראו כבוד ה' הדר אלהינו ל"ה ב', וכן למטה לקבץ את כל הגוים והלשונות ובאו וראו את כבודי ס"ו י"ח כי פי ה' דבר, מליצה שגורה בפי הנביאים לקיים מה שאמרו ולומר כן יהיה בלא ספק. מאחר שהאל דבר וכן למעלה חרב תאכלו כי פי ה' דבר א' כ', וכן למטה והאכלתיך נחלת יעקב אביך כי פי ה' דבר נ''ח י''ד, וכן במיכה ד' ד' וישבו איש תחת גפנו ותחת תאנתו ואין מחריד כי פי ה' צבאות דבר; ובעלי הטעמים הפכו את הענין, שלא תהיה המליצה קשה בעיני ההמון שכל בשר יראו כבוד ה' וסמכו וראו כל בשר יחדו אל כי פי ה' דבר, כאלו כוונת הנביא שכל בשר יראו שמה שאמרו הנביאים היה באמת דבר ה'; ואחרי הטעמים הלכו המפרשים וגם רוז' וגיז' וגם אני כן תרגמתי בחומש המתורגם איטלקית עם ההפטרות, לבלתי יהיה הדבר זר ותמוה בעיני הקוראים, בהיות החומש ההוא בלי פירוש.10קול אמר קרא, אחר שהזכיר למעלה קול קורא, אמר כי שמע קול אומר אל הקורא ההוא קרא, והקורא משיב מה אקרא והאחר משיבו כל הבשר וגו'. ואין שום צורך להחליף הנקוד ולקרוא ואמר, או לפרש ואמר רוחי כל חבשר חציר וגו', זה לא נאמר אלא להגדיל ההתנגדות באמרו אחריו ודבר אלהינו יקום לעולם, שהוא המכוון בקריאה הזאת.11וכל חסדו. אהבתו והשתדלו להועיל לזולתו.12אכן חציר העם, חציר הוא העם של כל בשר הנזכר העם, אסיפה וקבוץ, ונאמר לפעמים דרך בזיון.13יבש חציר, זה החציר שאליו המשלנו האדם, הוא מתיבש.14יקום לעולם, שרש קום נופל על קיום הדבר וצאתו לפעל.15מבשרת ציון, דרך משל, כי היה המנהג אצל הקדמונים שתהיינה הנשים מביאות הבשורות הטובות, כמו המבשרות צבא רב תהלים ס"ח י"ב הנה אלהיכם, הנה הוא בא.16בחזק יבא, במדת אל חזק, כלומר יתראה כחזק; ודומה למליצה הזאת וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שדי, במדת אל שדי; ודומה לזה שמוש מלת בלשון צרפת משלה לו , מלת לו נראית יתרה, כמו על הר גבוה עלי לך, לך לך, ברח לך, ויש במשמעה תמיד להנאתו ולטובתו, מושלה לב מושלה בצריו כחפצו הנה שכרו אתו, מצייר את האל כמלך השב מנצחון המלחמה, ומשלם שכר טוב לאנשי חילו אשר עבדוי באמונה ובגבורה רוז.17ופעלתו, השכר נקרא פעלה, כמו לא תלין פעולת שכיר אתך ויקרא י''ט י''ג, וכן למטה מ"ט ד' אכן משפטי את ה' ופעלתי את אלהי, וכן השם פעל כמו ברעהו יעבוד חנם ופעלו לא יתן לו ירמיה כ"ב י"ג.18כרועה, ה' ידמה בהנהיגו גאוליו מן הגלות ובהצילו אותם מכל אויב בדרך. לרועה עם עדרו.19טלאים, הם הקטנים, כמו טלה חלב אחד ש"א ז' ט', ובלשון ארמית טליא נער עלות, הן המיניקות, כמו ושתי פרות עלות ש"א ו' ז'.20מי מדד וגו' מי הוא שברא את העולם ויסד כל חלקיו בסדר הגון, כאלו עשה הכל במדה ובמשקל? הלא הוא האל, וכמו שהיה בידו לעשות נפלאות הבריאה, כן יעשה נפלאות הגאולה רד''ק, וגיז' מפרש מי יוכל למדוד מעשה היוצר, כלומר הלא מה שברא אין לו חקר; ואין הפירוש הזה נכון, שא''כ לא היה אומר בשעלו, ובזרת, כי ידוע שלא ימד הים באגרוף, אך אפשר שימד במדות גדולות, ובאמרו בשעלו ובזרת, ראיה שהכוונה על האל עצמו, כי עליו יאמר דרך משל שמחזיק מי הים בשעלו.21בשעלו, באגרופו רד''ק, כמו בשעלי שעורים יחזקאל י''ג י''ט.22בזרת. פירשו רז''ל שלשה טפחים, ודעת שהוא השיעור הנקרא ובאיטלקי והוא המרחק שבין האגודל לאצבע קטנה כשאדם מרחיב ראשי אצבעותיו, ואולי השיעור הזה הוא שלשה טפחים; ונ''ל שהמלה נגזרת ממלת זרת שבל"ח שהיא שם האצבע הקטנה, והוא מן זערת, כאשר כתב התשבי בשם אביו.23תכן, ידע מדתם. שרש תכן מורה ידיעת הדבר בצמצום, יהיה זה במדה במשקל או במספר או בדרך אחר, כמו ותכן לבנים תתנו שמות ה' י''ח הוא במספר, ובמתכנתו לא תעשו שם ל' ל''ב הוא במספר ובמשקל, את הכסף המתכן מ"ב י"ב י''ב, הוא במספר ומים תכן במדה איוב כ''ח כ''ה הוא במדת ותוכן לבות ה' משלי כ''א ב', ותוכן רוחות ה' שם י''ו ב', ולו נתכנו עלילות ש"א ב' ג' ענין ידיעה בצמצום, וכן לא יתכן דרך ה' יחזקאל י''ח כ''ה הטעם אי אפשר להבינו, כלומר אינו מתישב על הדעת. וכן אנכי תכנתי עמודיה תהלים ע"ה ד' הם דברי המשורר וזה ענינם. אני יודע מה הם העמודים שעליהם תכון תבל בל תמוט ומה הם העמודים? ההשגחה ומשפטי ה' העושה דין ברשעים ומשלם שכר טוב לצדיקים. לפיכך הנני אומר להוללים אל תהלו וכו' וכו', כי אלהים שופט וכו' וכו'. והנה גם תכנתי זה אינו יוצא מענין חבריו, כלם ענין ידיעה ברורה ומדוקדקת. ואין שום יחס לשרש תכן עם שרש תקן יתקן משלים הרבה קהלת י''ב ט' הידוע בארמי ובדברי רז"ל, וממנו תקנת שבת בספרים כ"י בק"וף, וכן צריך להיות.24וכל, לשון מדה, מענין יכיל שענינו יחזיק, ומזה בארמית מכילא, מכילתא, ענינו מדה.25בשליש, שם מדה או כלי, כמו ותשקמו בדמעות שליש.26מי תכן את רוח ה', אחר שהוא כל יכול, כל אשר יחפוץ יעשה, ומי יוכל לדעת מה בלבו וברוחו לעשות הרמ"בם במורה חלק א' פרק מ', וכן דעת רש"י באמרו ולפי משמעו ואיש עצתו מוסב לראש המקרא מי תכן את רוחו. גם הרא"בע פירש רוח דבק עם שם ה', והפירוש הזה הוא נגד הטעמים, כי הטפחא היה ראוי לבא תחת מי תכן, ואת רוח היה צריך למונח, וכן מצא מיכיליס בשני כ"י ארפורט.27ואיש עצתו יודיענו, ומי הוא האיש אשר יודיעהו ה' את עצתו אשר יעץ לעשות ראב"ע, וגם זה נגד הנגינה. ור"שי, רד"ק רוז' וגיז' פירשו מי איש עצתו שיודיע וִילַמֵד את האל, וזה אמנם ענין הפסוק הסמוך. ועתה אדר תרכ"א נ"ל מי הוא איש עצתו ובעל סודו שיודיעהו ה' את רוחו.28בארח משפט, הדרך הנכונה שראוי לבחור בכל ענין וענין.29הן גוים, והלא הגוים הם לפניו כטיפת מים הנופלת מן הדלי ואין הדלי חסר כלום וכן כאבק שבמאזנים שאינו מוריד הכף כלום.30הן איים כדק יטול, אם ירצה יגביה האיים ממקומם כאלו הם אבק דק.31יטול, משרש נטל שענינו הגבהה, כמו וינטלם וינשאם.32ולבנון, אחר שאמר הן איים כדק יטול, הזכיר הלבנון שהוא הר גבוה, והשומע סבור שהוא בא לומר ולבנון כאין נגדו, וכיוצא בזה, והנה פתאום הנביא מחליף הענין, כאומר אין צריך לומר כי לבנון כאין נגדו, אך אפילו להבעיר אש לעולות הראויות לכבודו אינו מספיק, וכן חיתו אין די עולה, ואולי לזה נתכוון בה"ט שהגדיל ההפסקות יותר ממה שהיה צריך, כי שם זקף במקום שהיה יכול לשום טפחא, והפריד מלות אין די, שהיה יכול לחבר במקף.33מאפס, וכן למטה מ"א כ"ד הן אתם מאין ופעלכם מהפע, וכן המה מהבל יחד תהלים ס"ב י', הוראת המי"ם קשה ומסופקת.34ואל מי תדמיון אל, א"כ התחשבו בלבבכם שהוא כאחד מאלילי הגוים? אל מי תדמו אותו, ומה הדבר אשר תערכו לפניו לומר שהוא דמותו ודומה לו? ויפה אמר גיז' שאין הכוונה שאין לעשות דמות ופסל לכבודו, אלא שאין להמשיל לו אלילי הגוים.35ומה דמות תערכו לו, אין טעם דמות כאן פסל וסמל וכמו שתרגם גם גיז' Gebilde, אלא דבר שיש לו דמיון עם דבר אחר, כמו בדמות אלהים עשה אותו, דמיונו כאריה יכסוף לטרוף.36תערכו תשימו לפניו, כמו בֹקר אערוך לך ואצפה, אסדר לפניך תפלתי, וכן ויגידה ויערכה לי למטה מ"ד ז', ואיננו ענין הערכה ושומה כי אז היה צריך לומר תעריכו בהפעיל, כמו יעריכנו הכהן, וכשהוא בקל אינו אלא עומד, כמו כי מי בשחק יערוך לה' ידמה לה' תהלים פ"ט ז', וכן לא יערכנה פטדת כוש איוב כ"ח י"ט ענינו יערוך לה, ישים עצמו לפניה, לומר ראו שאני דומה לה', אבל בענין שימה וסדור הוא פעל יוצא ויערך את העצים, גם בבנין הקל, ולא יאמֵר בהפעיל.37הפסל, נ"ל הֲפסל בה"א התימה, וכי תערכו לפניו לומר שידמה לו פסל שעשה אותו החרש? פסל הוא מעץ ואבן, ונסך נופל על התכת המתכות באש; והוא מורה ג"כ כסוי, כמו והמסכה הנסוכה למעלה כ"ה ז', והנה על כרחנו אין חרש הנאמר כאן חרש עצים שעשה הפסל, אלא כטעם הנה אנכי בראתי חרש נופח באש פחם למטה נ"ד י"ו, והוא הצורף, והטעם פסל שצפהו וכסהו החרש, ואח"כ פירש כי החרש הוא הצורף, והצפוי הוא של זהב ורתוקות כסף.38ירקענו, רִקֵעַ סביבותיו פחי הזהב.39ורתוקות כסף צורף, והצורף עשה לו ג"כ רתוקות שלשלאות כסף. ורוז' וגיז' נדחקו לפרש צורף השני פעל, הוא צורף ועושה רתוקות כסף.40המסכן תרומה, מי שהוא מלומד ובקי בעניני התרומות, המסכן: מן ההסכן הסכנתי במדבר כ"ב ל' מי שהוא מבחין ומכיר תכונת העצים רש"י ורד"ק ורוז' וגיז' פירשו מן מִסְכֵּן מי שהוא עני להרים תרומת זהב וכסף.41הלוא תשמעו, ראב"ע רד"ק רוז' וגיז' פירשו הלא שמעתם, אבל לפי זה שמעתם היל"ל, כמו הלא שמעת למרחוק אותה עשיתי, ועוד זה ענין הלא הגד מראש לכם; והנכון הלא תשמעו, הלא תבינו בלבבכם, כמו ונתת לעבדך לב שומע מ"א ג' ט'.42הלוא תדעו הלוא תשמעו הלוא הגד מראש לכם, הרי אלו שלשה מאמרים בלתי נשלמים, והמכוון בהם הלה תדעו כי יש לעולם אדון ובורא? והפסיק הדבור ואמר הלא הבינותם מוסדות הארץ, הלא שמתם לב להתבונן על מה הארץ מיוסדת, על מה אדניה הטבעו, ועל מה היא תלויה. שאם הייתם מתבוננים בזה, הייתם יודעים כי איננה תלויה על שום דבר, ושצריך שיהיה שם בורא אשר בדברו וברצונו היא תלויה.43הישב, הארץ אין לה מוסדות למטה, אבל יש למעלה ממנה מי שיושב ברומו של עולם, והוא יוסדה ויוצרה.44כאהל לשבת, לשבת תחתיהם רד"ק.45הנותן רוזנים לאין, יש בידו לעשות גם זאת.46אף בל נטעו, הרוזנים ושופטי ארץ נראה שהם נטועים וזרועים ומושרשים בארץ, כלומר הרואה אותם בהצלחתם חושב שלא ירדו ממעלתם לעולם, כי חסונים הם כאלונים, והנביא אומר כי ביום חרות אף ה' בהם פתאום ישברו ויהיו כאלו מעולם לא היו נטועים ומושרשים בארץ.47שרש, בינוני מבנין הקל, ואולי יותר נכון לקרוא שָרַש עבר מן הקל, עיין פירושי לירמיה י"ב ב'.48ואשוה, לומר שאני שוה לו.49ואשוה, שאשוה.50מי ברא אלה, השמים, המוציא, מי הוא המוציא צבאם במספר, וטעם במספר ובשם, מפני שאין הכוכבים מְשַנים תפקידם, והוא סִדְּרם במשמרותיהם ברקיע כרצונו, דומה כאלו הם ספורים לפניו ברשימה וקורא להם אחד אחד בשמו למען יֵצֵא בערב.51מרב אונים ואמיץ כח, מחמת רוב כחו של יוצר, אחת מן הכוכבים לא נעדר להראות בזמנו ובמקומו.52למה תאמר יעקב, אחר שהזכיר גדולת האל, הפך דברו נגד בני הגלות והוכיחם על מיעוט בטחונם באל גדול כזה.53נסתרה דרכי מה', הסתיר פניו ממני ואינו רוצה לראות מה יקרה לי.54ומאלהי משפטי יעבור, העבירו מנגד עיניו שלא להסתכל בו, וקרוב לזה חי אל הסיר משפטי איוב כ"ז ב'; ואין התלונה הזאת מצד אפיקורוסות כדעת גיז', ומלת מאלהי ראיה ברורה נגדו, מלבד כי האומר עזב ה' את הארץ לא יתכן שיאמר נסתרה דרכי בפרט; אך זאת תלונת נפש נענָה, והנביא משיב כמו שהאל לא ייעף ולא ייגע, כן הוא נותן ליעף כח, ולפיכך אין ראוי לבוטחים בו שייעפו מבטוח בו.55בורא קצות הארץ, הארצות היותר רחוקות. וזה אמר מפני מחשבות הגוים בימים ההם היות אלוה לכל ארץ וארץ אין חקר לתבונתו, שרש חקר וכן שרש חפשׂ הונח תחלה להורות חפירה בקרקע, והושאל אח"כ להורות דרישה ועיון לדעת הנעלם; והשם חֶקֶר תחלת הוראתו מה שהוא במעמקים, כמו ובחקר תהום התהלכת איוב ל"ח י"ו, והוא קרוב למלת תכלית, כמו החקר אלוה תמצא אם עד תכלית שדי תמצא שם י"א ז', ומזה מליצת אין חקר ענינה אין תכלית תמוז תרכ"ג.56כשול יכשלו, ענין חולשה. שרש כשל עקר הוראתו כשרש חשל, כמו כשל בעוני כחי תהלים ל"א י"א, ונכשלים אזרו חיל שמואל א' ב' ד', הכשיל כחי איכה א' י"ד. והנה חלישות הברכים היא אחת מסבות הנפילה, על כן שרש כשל מצוי הרבה אצל שרש נפל; ואח"כ הושאל שרש כשל להורות נגיפת הרגל באבן או בדבר אחר, מפני שגם זה סבה לנפילה, ומזה מכשול וכל כשל שאחריו בי"ת.57יחליפו כח, כחם יהיה חדש תמיד, כאלו אחר שבלה החליפוה באחר.58יעלו אבר כנשרים, לא ייעפו בהליכתם, כי יעופו, וגם בעופם לא ייעפו, אבל תהיה אברתם חזקה כאברת נשרים; ויש מפרשים יעלו אבר על חדוש הנוצה, אבל אין אבר נוצה, אלא עצם הגף, ועוד למה הזכיר כנשרים, כי חדוש הנוצה מדי שנה בשנה איננו ענין מיוחד לנשרים לבדם.
