1ויצרך מבטן, אשר כונן אותך משעה שיצאת לאויר העולם, כלומר משעה שהיית לעם.2יעזרך, שהיה תמיד עוזר אותך.3וישרון, אומרים כי תוספת אותיות ו"ן דרך חביבות, כמו צַוָארוֺן באחד ענק מצורוניך, וגיז' מוסיף כי הוא מן ישראל, ועקרו יִשְרָאֵלוּן ושנרמזת בו גם כן הוראת יָשָר, ורוז' מפרש מאֻשר, משרש ישר בערבי שהוא לשון אֺשר ולא נמצא עוד רק בשלשה מקומות, וישמן ישרון, ויהי בישרון מלך, אין כאל ישרון.4כי אצק, כמו שאני יוצק, וכן כי יבעל בחור בתולה למטה ס"ב ה'.5על צמא, על קרקע או על שדה צמא.6רוחי, השגחתי וברכתי כמו למעלה ל"ב ט"ו.7וצמחו בבין חציר, משל על הצלחתם שתגדל מהר כמו החציר, ותגדל הרבה כמו ערבי נחל, והנה אמר שיצמחו בתוך החציר כאלו הם עצמם חציר הזרוע באדמה וצומח וגדל מיום אל יום, אבל צמיחתם תגבה למעלה לא כמו חציר אלא כערבים על יבלי מים וקרובין לזה דברי רד"ק. בי"ת בבין כבי"ת בתוך כי תָוֶך ובַיִן הם שמות המורים מה שהוא באמצע ומזה איש הבינים, ש"א י"ז ד' ואין אומרים תוך להוראת בתוך, אבל אומרים בֵּין להוראת בְּבֵין, וכאן אמר בְּבֵין, והוא הנכון, אע"פ שאיננו לפי המנהג. ובת"נך גדול רע"ח ובקצת ספרים אחרים כתוב כבין, וכן היה קורא ראב"ע עיין מנחת שי, ואינו אלא טעות.8זה יאמר לה' אני, רוז' וגיז' פירשו על שאר האומות שיתחברו לישראל לעבוד את ה', ואין זה מענין הפרשה כי אמר וברכתי על צאצאיך, ולדעתי הכוונה על השבועה שנשבעו בימי נחמיה בכתב ידם נחמיה י' ללכת בתורת ה'; וטעם וזה יקרא בשם יעקב ובשם ישראל יכנה, על הרחיקם הנשים הנכריות והבדלם ע"י זה מן העמים. ותלמידי משה אליהו קוניאן אומר כי כשיברך ה' את ישראל ויראו עצמם מצליחים בברכתו, אז יתפארו במה שהם עם ה', והיותם בני יעקב וישראל יהיה להם לכבוד ולצפירת תפארה.9יכנה, כמו יקרא. כמו למטה אכנך ולא ידעתני.10אני ראשון ואני אחרון. היה נ"ל שאין הכוונה במליצה הזאת על הנצחיות, אלא על היחידות ומבלעדי אין אלהים, שהוא הראשון בין האלהים והוא ג"כ האחרון, כלומר שאין אלוה זולתו. ועתה אב תרכ"ג נ"ל שהמליצה כמשמעה שהאל נמצא בכל זמן ואין ראשון לפניו ואין אחרון אחריו, כי למעלה מ"א ד' אמר מי פעל ועשה קורא הדורות מראש אני ה' ראשון ואת אחרונים אני הוא, ושם לא יתכן לפרש לענין היחידות, אלא לענין הנצחיות, וכן כאן אחר שאמר אני ראשון ואני אחרון אמר ומי כמוני יקרא, כמו שאמר למעלה קורא הדורות מראש.11ומי כמוני יקרא, ומי הוא האלוה שיקרא העתידות כמו שאני עושה? יקרא, כמו קורא הדורות מראש למעלה מ"א ד'.12ויגידה ויערכה לי, כעין מאמר מוסגר, אם יש אלוה שיקרא העתידות, יבא ויגיד ויערוך לפני נבואתו גיז'.13משומי עם עולם, מי כמוני אלוה שיקרא העתידות מאז יש בעולם עם קדמון, כלומר גם אצל הגוים היותר קדמונים מי הוא האל אשר כמוני יקרא; ואמר משומי, כי אין עָם בארץ בלתי אם ה' עשהו ויכוננהו; ואחר שאין אומה בלתי אם אני כוננתיה, לפיכך אין בלעדי שיוכל לדעת ולהגיד מה שעתיד לבא על האומות. וגיז' פירש על ישראל משעה שנבחר אברהם, אמנם אין ענין לזה במקום הזה, גם היל"ל משומי עמי מעולם.14ואתיות ואשר תבאנה, לדעת רד"ק ורוז' העתידות לבא בזמן קרוב או בזמן רחוק; ותלמידי החכם יח"ף זצ"ל בסוף פירושו למיכה כתב כי שרש אתה מורה נסיעת דבר ממקומו או הליכתו להגיע למקום אחר, ושרש בוא מורה ההגעה אל המקום ההוא; ולפי זה יהיה הענין בהפך, האותיות הן העתידות הרחוקות, שהן כאלו עדיין אינן בדרך, ואשר תבאנה הן הקרובות שכבר הן בדרך, ואינן מחוסרות אלא להגיע אלינו; והנה אמר שיקומו ויגידו העתידות הרחוקות, או לפחות יגידו הקרובות. ונ"ל כי אין צורך שיהיו שני השרשים האלה נבדלים בהוראתם בכל מקום, כי נ"ל כי שרש בוא הוא עברי, ושרש אתה הוא ארמי, ומשתמשים בו בשירים ובנבואות לתפארת המליצה; אבל כשהם סמוכים זה לזה כמו כאן ובמיכה ד' ח', צריך שיהיה קצת הבדל בהוראתם.15יגידו למו, מי הם האלהים מזמן שיש עָם שיגידו לעם את העתידות.16אל תפחדו, אומר לישראל אל תפחדו שמא ימצֵא אצל הגוים אלוה כמוני מגיד עתידות, או שיוכלו להכזיבני באיזה צד שיהיה, באופן שיוכלו להרשיעני בְהִשָפְטִי עמהם, כי אתם יודעים כי אני מאז השמעתי אתכם העתידות ואתם עדי, ועוד היש אלוה מבלעדי? הלא הדבר ברור לכם שאיננו נמצא, ואין צור שלא ידעתיו, כתרגומו, מאחר שכל תקיף קבל כחו ממני, א"א שימצא צור ותקיף שלא ידעתיו.17תרהו, לפי ענינו ל' פחד, וכן בערבי ורה השתומם מפחד רוז' וגיז'.18היש אלוה מבלעדי, השאלה עומדת במקום שלילה, ע"כ אחריה שלילה על דרך כפל ענין במלות שונות, וכיוצא בזה למטה מ"ח י"א כי איך יחל וכבודי לאחר לא אתן, וקרוב לזה מה לנו חלק בדוד ולא נחלה בבן ישי מלכים א' י"ב י"ו.19וחמודיהם, הפסילים שהם חומדים ואוהבים אותם רד"ק או העשוים מדברים חמודים, כגון כסף וזהב אלישע חיים זאמאטו, והוא מפרש בל יועילו, כי הכסף והזהב היה יכול להיות להם לתועלת בכמה פנים, ועכשו שעשו מהם אלילים אי אפשר להם לקבל מהם שום תועלת.20ועדיהם המה, היוצרים עדים שהפסילים לא יראו ולא ידעו, באופן שהיה להם ליוצריהם להכלם.21ועדיהם המה, יש ספרים שהוא בזקף, ויש ספרים שהוא ברביע, והוא הנכון, כמו שפירשתי כי בל יראו ובל ידעו דבק למעלה.22ועדיהם המה, כנגד ואתם עדי.23מי יצר אל ופסל נסך, מי הוא העושה לו בידיו אלוה מעץ או מאבן, והוא הנקרא פסל, ואח"כ נותן על הפסל צפוי זהב וכסף עיין למעלה מ' י"ט, כלומר כמה הוא סכל העושה דבר כזה, לבלתי הועיל, שלא יועיל לו מאומה.24הן כל חבריו, של היוצר פסל.25וחרשים המה מאדם, יבושו, א"פ שהם חרשים חכמים יותר משאר בני אדם.26יתקבצו כלם, לריב עמי.27יפחדו, כנגד אל תפחדו ואל תרהו.28חרש ברזל מעצד, חרש הברזל עושה המעצד לצורך חרש העצים, והמעצד הוא כמין גרזן לכרות עצים יונתן רד"ק רוז' וגיז'.29גם רעב ואין כח, כ"כ הוא מתיגע בפעולת המעצד שהוא רעב ואינו זז משם עד הַשְלִימוֹ מלאכתו, שאם יניחנה ויאכל יתקרר הברזל רוז' וגם איננו שותה מים, כי יזיקו לו להיות גופו חם, וע"י כן הוא יעף.30יתארהו, הכנוי חוזר לאליל הנזכר קודם לכן מי יצר אל.31בשרד, רוב הקדמונים פירשו חוט של סיקרא, צבע אדום שהנגר מְסַמֵן בו את העץ כדי שיכרות אותו ביושר, וקצת מן האחרונים ועמהם גיז' מפרשים על פי ל' ערבי מחט, ואומרים שהכוונה כמין מחט שהנגר עושה בו סימן בשרטוט, וגיז' אומר כי מזה שרטוט.32יתראהו בשרד, ענין סבוב, יגביל גבוליו סביב סביב, מלשון ותאר הגבול יהושע ט"ו, אלא ששם הוא קל והוא עומד, וכאן הוא פִעֵל והוא יוצא.33במקצועות, כלי או כלים לכרות או להחליק העצים, מל' ואת הבית יקציע מבית.34יתארהו, השני נתחלף בו החטף פתח לחטף קמץ. לפעמים כשיש תבה או מליצה כפולה, נהגו בעלי הנקוד והטעמים לעשות קצת חלוף בין שתי הפעמים, וזה בשומם בפעם השנית נקודות או טעמים יותר נרגשים, כמו כאן תחלה חטף פתח ואח"כ חטף קמץ וכן בשמות כ"'ו ב' א֣רך | היריעה האחת, ושם ל"ו ט"ו א֜רך היריעה האחת, וכן שם ט' י"ח אש֨ר לא היה כמהו, ואחרי כן שם כ"ד א֠שר לא היה כמהו.35לשבת בית, לעג הוא, הוא עושה את הפסל בצורת אדם, אך הפסל לא ידמה לאדם, כי ממקומו לא ימיש, רק יֵשֵב תמיד בבית אשר ישימוהו שם; וקרובים, לזה דברי ר' יוסף קמחי. ויונתן תרגם כתושבחת אתתא יתבת ביתא, אולי נתכוון להשמיע דבר מוסר לנשים שתהיה תפארתן לשבת בביתן ולא להיות יצאניות. ובס' בעל כנפים כ"י חרוז דם מצאתי: יש אומרים כמו אשה, ויתכן שידבר דרך שחוק, שהפסל הוא כמלכים המעונגים שתפארתם לשבת בית, ונכנסים אצלו כל חכמיו ושריו, והוא דרך ליצנות, כנאום אליהו ע"ה כי שיח וכי שיג לו מ"א י"ח כ"ז.36לכרות, מקור במקום עתיד, ואחר שהשלים ציור עשיית הפסל חוזר לכריתת העצים, ואחר שדבר על כריתת העצים חוזר להגיד נטיעתם, הכל כדי להראות רוב הטרח שטורחים באליליהם, ובכל משך הפעולות האלה לא יתנו לבם להבין כי הבל מעשיהם.37תרזה, תרז בערבי קָשֶה.38ויאמץ לו בעצי יער, רש"י פירש עושה לו לפסל חיזוקים בשאר מיני עצים, רוז' וגיז' פירשו יבחר לו, ופירשו על בן אדם אמצת לך תהלים פ' י"ו בחרת לך, וזה רחוק. והנכון כדעת תלמידי שלום שמעון מודינה, לו חוזר לאדם העושה הפסל, הוא עושה לו חזוק בעצי יער, הוא מכין לעצמו עצים הרבה לבקש מהם הטוב, כדברי רד"ק, על כן נטע ארן וגשם יגדל.39אף ישיק, ל' מסיקין את התנור, ואש נִשְקה ביעקב תהלים ע"ח כ"א ועקרו ל' עלייה, כמו אם אסק שמים שם אתה תהלים קל"ט ח', שהאש עולה למעלה, כטעם בהעלותך את הנרות, וכטעם עוֹלָה, והֶעֶלָה עולות.40ויסגד למו, סגד תרגום של השתחוה.41למו, לשון רבים, דרך כבוד, כי אלהים ל"ר, וכן למעלה מ"ב י"ז למסכה אתם אלהינו, וכן אלה אלהיך ישראל.42חציו שרף במו אש על חציו בשר יאכל, בחציו שמבער יהנה בשני פנים, שיצלה בו צלי ויאכל, ועוד שיחם בשרו באש רד"ק על חציו הוא דרך פירוש, חציו שרף במו אש כלומר על חציו בשר יאכל וכו' אף יחם וכו'. והחצי האחר הוא שאריתו הנזכר אח"כ, וכן הוא אומר אח"כ חציו שרפתי במו אש ויתרו לתועבה אעשה, לא הזכיר רק חצי אחד והחצי האחר קראו יתרו.43חמותי, מלרע, וכמהו שָנותִי דברים ל"ב מ"א, דָלותִי תהלים קי"ו ו', כלם עבר מבנין הקל מן הכפולים; ובנביאים כ"י על קלף שבידי חָמֹ֖תִי מלעיל.44לאל עשה לפסלו, לאל עושה, כלומר לפסלו.45כי טח מראות עיניהם, טַח בפתח משרש טחח והוא עומד, וטָח בקמץ מן טוח והוא יוצא. וכאן בא הפעל הקודם לַשֵם בל"י אע"פ שהשם ל"ר, וכמהו רבים.46לתועבה אעשה, לדבר קדוש, תועבה כמו sacer בל' רומי ענינו הקדש וחרם, דבר מופרש מליהנות בו בני אדם, לפעמים יהיה זה מצד קדושה שמייחסים לאותו דבר. ולפעמים יהיה מוקצה מחמת מיאוס ושנאה. ומה נפלא ההיתול הזה שהנביא מהתל בעושה הפסל, שאחר שנהנה מן העץ בכל מיני הנאה, שצלה על גחליו בשר ואכל, וגם נתחמם כנגד המדורה, הוא עושה מן השארית פסל, שהוא דבר קדוש ואסור בהנאה.47לבול עץ, כמו יבול, מה שיוצא מן העץ; ורוז' אמר כי בול בל' ארמית חתיכה, וממה שמובא בערוך נ"ל שאינה אלה מלה רומית bolus ולא תפול על חתיכת עץ אלא על דבר הנאכל.48רעה אפר, כמו אפרים רועה רוח ורודף קדים הושע י"ב ב', ענין מרעה, משל לקוח ממרעה הבהמות, כאלו תהיה הבהמה רועה במקום שאין שם עשב אלא אפר; ורוז' וגיז' מפרשים מן רעא בארמית כמו רצה.49לב הותל, מל' מהתלות, והת"יו פתוחה כי המלה מן הכפולים תלל, ע' למעלה ל' י', ואין צורך לעשותו עבר, לב אשר הותל.50הלוא שקר בימיני, מה שאני מחזיק בו הלא שקר הוא.51לא תנשני, לפי הנקוד הוא נפעל משרש נשה, ופירשוהו ראב"ע רד"ק וגיז' לא תהיה נשכח לי, לא אשכחך, ויפה אמר רוז' כי לפי הענין יצדק יותר לפרש לא תשכחני, כי הנה כן תחלת המקרא זכר אלה יעקב, ובפסוק שאחריו שובה אלי כי גאלתיך; ואמר רוז' כי יתכן שתהיה השכחה נאמרת בלשון נפעל, כמו שאומרים בל' ארמי אִתְנְשִי, וכן בלשון יוני ורומי בצורת נפעל, וכן תרגם יונתן, וכן פירשו רש"י ודון יצחק, ולזה דעתי נוטה. ואני היה נ"ל לומר כי הנכון לקרוא תִנְשֵנִי מבנין הקל, ואחר כן ראיתי כי יתכן שאמר הנביא תִנָּשֵנִי בנפעל, לתפארת הלשון, כדי שתהיה המלה על דרך לשון ארמית אתנשי.52ויוצרך מבטן, עיין למעלה פסוק ב'.53מיאתי, הנכון כמו הכתיב שתי מלות, מי היה אִתִי? ולפי הקרי מאתי, מעצמי, כלומר בכחי, וכן תרגם יונתן וגיז' הביא למלה זו דגמאות מל' סורי, ואני מוסיף דוגמא מל"ח, מאליו.54מפר אתות בדים, אותות הם אותות השמים כפירוש רשי ורד"ק, אלא שכאן הכוונה על הייעודים שהאצטגנינים מיעדים על פי האותות ההם.55בדים, כיון שהזכיר אותות השמים, הזכיר בדים, והם האצטגנינים, והוראת המלה דוברי שקר והבל.56משיב חכמים אחור, מפני הבושה, כשלא נתקיימו דבריהם רוז' וגיז'; והנה ידענו כי מלכי בבל היו להם חרטומים ואשפים הרבה, והיו בוטחים בהם ושואלים את פיהם, א"כ אין ספק כי החכמים ההם הבטיחו את מלכם ואת עמם שלא תִלָכֵד העיר בלילה אשר נלכדה בו, שאל"כ לא היה המלך עושה משתה בלילה ההוא, ולא היו אנשי העיר עוזבים שמירתה; והנה מבואר כי ה' הפר עצת הקוסמים והחכמים ההם. ותלמידי יהודה לוצאטו מפרש חכמים כמשמעו, והם יועצי המלך, והאל כשירצה מסכל דעתם, דעתם מתהפכת לסכלות ואין בהם תבונה למצוא עצה הוגנת, והם נסוגים אחור ולא יוכלו לתת עצה וקצת מזה גם בדון יצחק.57ועצת מלאכיו, הודעת שלוחיו, ע' למעלה מ"א כ"ח.58לירושלם, על ירושלם, כמו אמרי לי אחי הוא בראשית כ' י"ג.59תושב, נקבה נסתרת, ואם לנכח היל"ל תושָבִי.60וחרבותיה, של ירושלים רד"ק, וכן הוא לפי הטעמים, שאם היה הכנוי חוזר לארץ יהודה, היתה מלת תושב ראויה לזקף קטון.61האמר לצולה, כמו מְצוּלָה, מים עמוקים; והוא מאמר כללי להורות על יכולת האל, והמפרשים פירשו צולה על בבל וכן תרגם יונתן, ופירשו יובש הנהרות משל על הריגת חיילותיה. ודעת Lowth, Vitringa רוז' וגיז' שהכוונה על תחבולת כרש שמַשך מֵימֵי פרת לצד אחר, והעביר חילו בתוכו.62האמר לכורש רעי, אני הוא האומר ומצוֶה לכרש, הרועה אשר הקימותי והוא ישלים כל חפצי, ואני המצוה לו לאמר על ירושלם תבנה ולאמר אתה ההיכל תוסד. תבנה היא לנסתרת ותוסד לנכח כי היכל ל' זכר וזה מדרך לה"ק להחליף המליצה, עיין פסוק שאחר זה. ורוז' וגיז' פירשו האומר לכרש יהי רועה צאני, וכן נראה דעת בה"ט.63כורש, כוֹרְשִיד בל' פרסי שֶמֶש רוז' וגיז'.64רועי, המלך הטוב והצדיק נקרא רועה, כמו וירעם כתם לבבו תהלים ע"ח ע"ב, והנה רועי כמו מַלְכִּי הצדיק, כלומר המלך הצדיק אשר אהבתי.
