1משא צור, הנכון כדון יצחק,ואחריו Greve, Volney, Grotius וגיז' שנאמרה הנבואה הזאת על בוא שלמנאסר או סנחריב על צור וצר עליה והשפיל גדולתה ושדד עָשרה, אע"פ שלא החריבה. והנה יוסף פלאויוס קדמוניות ספר ט' פרק י"ד הביא בשם סופר יוני שמו - Menander שכתב דברי הימים לצור, וכתב כי בא מלך אשור על הארץ ההיא ואנשי צידון וצור הישנה השלימו עמו ונתנו לו ששים ספינות ושמונה מאות מלחים להלחם באנשי צור, ואלה יצאו לקראתו בשתים עשרה אניות וַיִשְבוּ מאנשיו חמש מאות איש, וישב מלך אשור לארצו, אך הניח שומרים על הנהרות ועל כל מקוה מימיהם, והוכרחו לחצוב להם בורות לשתות מים, ונמשך זה משך חמש שנים, עכ"ל; וגרוציוס והאחרים הנ"ל אומרים כי על המאורע הזה נאמרה הנבואה הזאת, וגרוציוס אומר כי במקום שבעים שנה למטה ט"ו וי"ז ראוי להגיה שבע שנה וזה לא יתכן שא"כ הי"לל שָנים לא שָנה, וגיז' אומר שאין להגיה הלשון, אלא שהנבואה לא נתקיימה; ואני אומר שאין אנו יודעים באיזה זמן היה הספור הזה שיוסף מגיד, ומי יאמר אחרי אשר אין דברי הימים לצור בידנו שלא התאמת פעם אחרת בוא מלך אשור על צור כדברי הנבואה הזאת? אין טוב כי אם להאמין כי כדבר ישעיה כן היה, ודבר אלהינו יקום לעולם, וכן נראה ממה שֶפָחַד כל כך חזקיה מחיל סנחריב, ואמר החריבו מלכי אשור את הגוים ואת ארצם, ואם היה שלא יכלו מלכי אשור לצור, ונלאו להלחם עליה ולא יכלו לה, לא היה חרד כ"כ.2אניות תרשיש, אניות צור הרגילות ללכת תרשישה,היא Tartessus בספרד, בין שני הזרועות אשר בהם מתפרד בלכתו אל הים, הנהר Boetis הנקרא היום Guadalquivir ואמר הילילו אניות, והכוונה על ההולכים באניות.3כי שדד מבית מבוא, כפירוש רש״י, וקרוב אליו תרגום יונתן. ורד״ק פירש שֻדד מקומכם מהיותו עוד בית ומקום דירה. ורוז' וגיז' פירשו שֻדדה צור מהיות בה בית, אמנם בלשון שדידה לא נכללה הריסת הבתים.4מארץ כתים, כתים הוא Cyprus כדברי יוסף קדמוניות א’ ו’, ויירונימוס ורבנו סעדיה, וי’ ד’ מיכיליס, ורוז' וגי', על שם Kition עיר אשר בדרום האי ההוא, אשר ישבו בה אנשי פיניציאה, והיא נקראת עתה Chieti, ואח"כ כללו לפעמים בשם הזה גם שאר איי הים הגדול.5מארץ כתים נגלה למו, הטעם, הילילו אתם אנשי אניות תרשיש, אתם אשר שוד צור נודע לכם מארץ כתים, כי משם באה השמועה לתרשיש ר"שי, ובתחלה פירשתי כשהייתם בארץ כתים, כלו' בשובכם מתרשיש ותגיעו לקפרוס שהוא אי קרוב לא"י תשמעו השמועה הרעה הזאת כי שדד מבית מבוא.6דמו, שבו דומָם, כלומר התאבלו ולכם ראוי להתאבל.7יושבי אי, יושבי צור, סוחר צידון וגו', מסב הדבור כלפי צור, ואומר הלא לך ראוי להתאבל, כי לפנים סוחרי צידון שהיו עוברי ימים, היו ממלאים אותך עושר ונכסים, ועתה תרדי מכבודך.8סוחר צידון וגו', מאמר אחר הוא, ואיננו חוזר לתחלת הפסוק שהוא לשון רבים, אלא לעיר צור, אע"פ שעדיין לא הזכירה כמו בנחום שלא הזכיר נינוה עד סימן ב' פסוק ט', על כן אמר מלאוך ליחידה. ורוז' וגיז' פירשו הכל מאמר אחד, בחסרון מלת אשר, יושבי האי אשר מלאוהו סוחרי צידון, ולפירושם הי"לל מלאוהו. ור' מאיר אבערניק תרגם דמי צידון הסוחרת, המלאה עוברי ים. ודע כי צידון הוא שם הפלך כלו, כי צידון היתה בימי קדם רבת המחוז ההוא, על כן נקראת צידון רבה יהושע י"א ח' וי"ט כ"ח, והעם כלו נקרא צידוני, וכן במטבעות פיניציאות נמצא כתוב לצר אם צדנם לְצֹר אֵם צִידוֹנִים, צור נקראת עיר ואם לאנשי צידון Vitringa, ורוז' וגיז' וצור נבנתה זמן מרובה אחרי צידון, ע"כ לא בא זכרה בספר התורה, ואף לא בשירי הומירוס, וזו ראיה על קדמות ספר התורה.9ובמים רבים, רש"י ואחרים פירשו כי תבואת מצרים היתה באה אל צור באניות במים רבים, ור"דק פירש מה שנזרע על מים רבים והוא זרע שיחור וקציר יאור, ולי נראה כי במים רבים חוזר לצור, אע"פ שהיא באמצע הים ואין לה שדות, הנה על ידי המסחר שהיא סוחרת זרע שיחור וקציר יאור הם תבואתה.10שיחור, הוא השם העברי לנילוס ע"ש הטיט השחור אשר הוא גורף, וכן היה נקרא אצל היונים Melas שענינו שחור.11יאור, הוא השם המצרי Iaro, או Iero וענינו הנהר.12ותהי סחר גוים, המפרשים כלם פירשו לשון סחורה, שהיתה סוחרת הגוים, או בעלת מסחר הגוים רא"בע, או מקום מסחר הגוים, שהגוים היו מביאים שם סחורותיהם רוז' וגיז', ולא ראו כי השם הזה סחר או סחר לא נמצא בשום מקום להוראת המסחר, כי אם להוראת השכר שאדם משתכר ומרויח במעשיו. הלא תראה טעמה כי טוב סחרה משלי ל"א י"ח, כי טוב סחרה מסחר כסף ומחרוץ תבואתה שם ג' י"ד, וכן למטה והיה סחרה ואתננה, סחרה לשון שכר כמו אתננה, ע"כ נ"ל שאף כאן הכוונה כי צור בהיותה משתכרת עם שאר עמים ומתפרנסת מתבואתם, היתה ג"כ גורמת להם שכר והנאה, ע"י תבואת ארצות רחוקות שהיתה מביאה להם. ולפירוש רוז' וגיז' יקשה עוד כי אנשי צור היו מפורסמים מצד היותם סוחרים וסובבים בארצות רחוקות, מפני שלא היו שאר עמים מלומדים לעבור ימים ולסחור סחורה, והנה שקר שהיו שאר גוים מביאים סחורותיהם אל צור, אך אנשי צור המה היו הולכים אצל העמים ולוקחים משם סחורותיהם, והנה לא היתה צור מקום מסחר הגוים Emporium, Markt.13בושי צידון וגו', המפרשים כלם פירשו כר"שי לא חלתי ולא ילדתי הריני כמי שלא ילדתי בנים, כי כלם נהרגו, וקשה לפירושם כי אין נראה מהמשך הנבואה שנהרגו יושבי צור, אלא שירדו מכבודם, ומלת ים לדעת ר"שי היא כנוי לעיר צור, והנה אף אם צור היתה בתוך הים אין זה מספיק לְשֶתִקָרֵא בשם ים, ולא מצאנו עיר שתקרא ים, גם מעוז הים איננו עולה יפה, שאם היתה צור עיר מעוז ומבצר, מכל מקום אין טעם לקרא לה מעוז הים, ומה טעם לכפול שם הים אחר שכבר אמר כי אמר ים? ואם מעוז הים הוא דרך פירוש, הי"לל כי אמר ים, עיר הים, או יושבת הים, וקשה מכל זה, כי מליצה תמוהה היא מאד שיזכיר לידת בני אדם וגדולם בים, מה שאין לו דוגמא בטבע, ואם המשורר אומר כי חלה גם ילדה ציון, זה מפני שכן דרך בני אדם להולד בעיר, והעיר נקראת אֵם ליושביה, ויושביה בנים לה, אך לא יקראו בני אדם בנים אל הים, ומי הזקיקו להזכיר ים ומעוז הים אצל מליצת לא חלתי ולא ילדתי, שאינה מליצה נאותה כלל על הים? על כן אומר אני שאין הכוונה הרי אני כאלו לא חלתי ולא ילדתי, אלא כמשמעו לא חלתי ולא ילדתי, גם אין כוונת הנביא לייחס המאמר הזה לעיר צור, אלא לים עצמו, וזה טעמו : הנה אני הים לא חלתי מימי ולא ילדתי בני אדם, כלומר אין מִטִבעי לגדל בני אדם, להחיותם ולתת להם מזונם, כי אינני מעלה צמחים, ואף גם זאת וכי לא גדלתי בחורים רוממתי בתולות? הלא תראו שאני זן ומפרנס ומעשיר כל יושבי הארץ הזאת ע"י הסחורה שהם עושים באניות; זאת היתה המליצה של גאוה והתפארות שהיו הצידונים בימי הצלחתם מיחסים אל הים, לרמוז שא"עפ שאין להם שדות וכרמים, הנה הם מתפרנסים בריוח ע"י הסחורה. והנה ישעיה אומר בושי צידון מהתפארותך שהיית מתפארת לאמר כי אמר ים וגו', כי עתה לא תאמרי עוד כדבר הזה, אחרי אשר שֻדד עָשְרך. ודע כי ילדתי ראויה להנקד בזקף קטון, לא ברביע, וכן הוא בדפוס רע"ח ובנביאים כ"י שבידי.14בושי צידון כי אמר ים, הטעם בושי ממה שאמר ים, כטעם אל אבוש כי חסיתי בך תהלים כה כ', אל אבושה כי קראתיך שם ל"א י"ח, והכוונה הלא תבושי מן המשל שהיית נותנת בפי הים.15הים מעוז הים, הים, הים הזה שהיה מעוזך, כטעם לעוז במעוז פרעה ישעיה ל' ב' שענינו לעוז בפרעה שהוא להם למעוז, והכוונה אַתְּ צידון שהיית בוטחת בסחורתך ואניותיך, היית אומרת כי הים שהוא מעוזך, אומר לא חלתי וגו'.16כאשר שמע, כשתגיע השמועה למצרים, יחילו המצרים, כי ידאגו על שלא יבאו עוד אנשי צור לקנות תבואתם, כמו שאמר למעלה פסוק ג'.17יחילו, נ"ל עומד במקום שנים, כאשר שמע למצרים יחילו, יחילו כשמע צור, כבוא שמועת צור.18עברו תרשישה, דרך לעג, עברו עתה אם תוכלו לתרשיש, שהייתם רגילים ללכת שם לסחורה, הלא עתה לא תוכלו ללכת עוד שם, על כן הילילו יושבי אי, כלו' יושבי צור. והמפרשים פירשו עברו תרשישה כמשמעו, להמלט שם מפני אויב; ולפירושי הנה דוגמת זה לפנינו כתים קומי עבורי שגם הוא דרך לעג, כי אחריו גם שם לא ינוח לך.19הזאת לכם, אחר שאמר עברו תרשישה דרך לעג. אמר הזאת היא קריה עליזה שלכם, אשר מימי קדם ומאז בימי קדמותה, בימים קדמונים שלה, היו אנשיה רגילים ללכת לגור במקומות רחוקים? והטעם אחר שעתה לא תוכלו לעבור תרשישה נראה כאלו אין זאת עיר צור.20יובילוה רגליה מרחוק לגור, נאמר על מהלכם. לסחורה לארץ מרחקים Vitringa, וגיז' תפש על זה ממלת רגליה, כי אנשי צור היו הולכים דרך ים ולא דרך יבשה, ואני אומר כי יובילוה רגליה מליצה היא על ההליכה באיזה דרך שיהיה, וגם אם היתה סחורת צור דרך יבשה, מכל מקום לא היו הסוחרים הולכים ברגליהם, ולא נושאים הסחורה על שכמם, אלא בסוסים ובפרדים ובכרכרות, וכמו שתתכן מליצת יובילוה רגליה אם היתה סחורתם ביבשה, כן תתכן בהיותה דרך ים. והנה המפרשים כלם פירשו מימי קדם קדמתה לענין קדמות עיר צור, שהיתה עיר עתיקה, ופירשו יובילוה רגליה, עתה תלך בשביה ובגלות, או תלך לגור באשר תמצא, ולפי זה היה ראוי שיאמר ועתה יובילוה רגליה, גם מלות מימי קדם קדמתה לא יורו על קדמות העיר, והי"לל מימי קדם היא, אבל קַדְמָה אין ענינו אלא הזמן הקודם. כמו שקדמת שלף יבש תהלים קכ"ט ו', או המצב בזמן הקודם, כמו תשובינה לקדמתכן יחזקאל י"ו נ"ה, וכן כאן מימי קדם קדמתה, מאז בימים הראשונים, כלומר בימים קדמונים שלה; ועוד אין ספק כי לגור לא יורה על הגלות והשביה כרא"בע רד"ק רוז' וגיז', גם יובילוה רגליה לא יורה הליכת האדם בגולה בעל כרחו, אלא הליכתו ברצונו; והנכון שגם זו מליצת התפארות לאנשי צור, ודרך משל היו אומרים שרגליהם מובילות אותם לאשר יחפוצו, והכוונה על אניותיהם.21המעטירה, רד"ק רוז' וגיז' פירשו נותנת עטרה, כלו' שהיתה מעמדת מלכים בערים אשר היו אנשיה הוצכים לגור שם, כמו תרשיש, כתים וקרטאגו, ונדחקו לזה מפני ההפעיל, ולא ראו כי כמה הפעיל יש לנו המורים על תכונת הדבר בעצמו, מבלי פעולה יוצאת, כמו מקרין מפריס, בעל קרנים ובעל פרסה, אף כאן מעטירה בעלת עטרה, כלומר שרתי במדינות, והקרוב אלי שהעטרה הזאת משל לעושר וכבוד, כמו עִטַרְתָ שנת טובתך תהלים ס"ה י"ב.22כנעניה, סוחריה, והנפרד כְנַעַן, כמו כנען בידו מאזני מרמה הושע י"ב ח', והמסחר נקרא כנעה, כמו אספי מארץ כנעתך ירמיה י' י"ז, וכל זה על שם אנשי כנען שהיו אנשי מסחר.23נכבדי ארץ, בדגש הדלת, ואיננו לשון כבוד כמו ונכבדיהם בכבלי ברזל, אלא לשון כובֶד, כמו מעינות נכבַדי מים משלי ח' כ"ד גיז', והוא מלשון ואברם כבד מאד בראשית י"ג ב', וכן כל נְטִילֵי כסף צפניה א' י"א.24עברי ארצך כיאור וגו', ישעיה מְדַמֶה השפלת הגאים וירידתם מגדולתם, לאדם הנשאר ערום בלא לבוש, וכשהוא מְדַמֶה העם לאשה, הוא מדמה הִשָאֲרָה ערומה לאשה העוברת בנהר, שהיא מגביהה בגדיה ושוקיה נראין, וזה חרפה אליה אם יש שם רואים. הלא תראה אמרו חשפי שבל גלי שוק עברי נהרות תגל ערותך גם תראה חרפתך למטה מ"ז ב' וג'; אף כאן אמר אַת בת צור עברי ארצך כמו שעוברים נהר, כלומר ערומה ויחפה, והטעם תשארי ערומה מכל כבודך ועשרך: וכן אַת בת תרשיש אין לך עוד מזח הוא אזור, כמו ולמזח תמיד יחגרה תהלים ק"ט י"ט, כלומר תצטרכי להגביה בגדיך עוד למעלה מן האזור, כאלו אין לך עוד אזור, והוא עצמו ענין תגל ערותך גם תראה חרפתך. והנה תרשיש לא נפלה ביד אויב, אבל אחר שֶשֻדדה צור ולא ילכו עוד בסחורתם לתרשיש, גם אנשי תרשיש שהיו מתחלה אנשי צור, ירדו מגדולתם. והמפרשים הלכו איש לדרכו בדרך רחוקה' וגיז ולפניו Koppe מפרש הפסוק על תרשיש לבדה, ואומר כי היתה נאנחה תחת עול צור, ועתה בנפול צור, תרשיש תגאל משעבודה, ותעבור בארצה חפשי ובלא מורא, כמו היאור השוטף ועובר, כי אין מזח עוד, אין עוד עליה אסורים ועבותים, כי נשבר מוט צור מעליה; והנה מכל המשך הנבואה הזאת אין נראה שהיו בנות צור נאנחות תחת עלה, כי בהפך היו מתעשרות בסחורתה, ועוד מה סימן חפשיות יהיה לאנשי תרשיש שיעברו בארצם כחפצם? ההיתה צור מונעת זה מהם? והי"לל להם שיעברו לקצות הארץ וכל הארץ יסחרו, לא שיעברו ארצם. ורוז' פירש על פי תרגום סורי, אתם אנשי תרשיש עברו אל ארצכם כיאור והאחזו בה, אחרי אשר גורשתם משם ע"י אנשי צור, כי מעתה אין עוד מי שידחק אתכם; מזח מלשון ולא יזח החשן שמות כ"ח כ"ח. ודעת Vitringa כי טעם עברי ארצך כיאור שהארץ תהיה שדודה והרוסה וְתֵהָפֵךְ לשדה עד שתדמה כנהר שֶשִטְחוֹ שוה ואין על-פניו דבר, וטעם אין מזח עוד, אין מלך ואין שר ואין קשרי החברה המדינית. ודעת Doederlein עתה תשטפי בארצך כמו יאור, כלומר תצליחי במעשיך ותגדלי באדם ובנכסים באין מחריד, כי אין מזח עוד, אין דבר שיעמוד כנגדך ויעכב על ידך, עתה שנפלה צור.25אין מזח עוד, אין ספק שהטעמים מוטעים, וצ"ל מרכא טפחא וכן הוא בדפוש ברישא, ובשני כ"י ארפורט.26נטה על הים, להכות צור וצידון, ועל ידי כן הרגיז גם שאר ממלכות, כמ"ש כאשר שמע למצרים וגו', ואין צורך לעדות Strabo כי כל אחת מערי פיניציאה היה לה מלך, ולפרש כרוז' וגיז' הרגיז ממלכות שבכנען עצמה, כי אמנם גם אם היו מלכים הרבה בארץ ההיא בימי ישעיה כמו בימי יהושע, אין נראה שתהיה עיר אחת שיש לה מלך נקראת ממלכה.27צוה אל כנען, על כנען, כמו ותצוהו אל מרדכי אסתר ד' י'. צוה את קרואיו ר"שי, ובטעות נדפס קוראיו ע"ד אני צויתי למקודשי גם קראתי גבורי לאפי למעלה י"ג ג', כי הכין ה' זבח הקדיש קרואיו צפניה א' ז' ושם פירש ר"שי זימן חיילותיו ביום מועד.28מעזניה, ערי מעוזה, הערים שהיתה ארץ כנען בוטחת בהן, שהיו מעשירות אותה.29מעזניה, עיין למעלה א" כ"ג.30לא תוסיפי עוד לעלוז, זה מאמר ה' וגזרתו, והנביא מוסיף ואומר אַת בתולת בת צידון אשר יעשקך וירצצך האויב, קומי עברי ארץ כתים להמלט שם, אך גם שם לא ינוח לך.31הן ארץ כשדים, הביטו אל ארץ כשדים, או הידעתם את ארץ כשדים.32זה העם לא היה, אשר העם שלה לא היה לפנים עם, או לא היה כלום, לא היה נחשב לכלום זה כמו אשר, כמו אל מקום זה יסדת להם, ולפי זה לא תִקְשֶה קדימת הכנוי אל השם שלא אמר העם הזה.33אשור יסדה, ונתנה למושב לעם לציים, לאותם כשדים שהיו תחלה ציים כאלו תאמר מדבריים בלא ישיבת קבע וטעם יסדה כי היתה ארץ בבל מכוסה במי הנהר עיין למעלה כ"א א', והוצרכו ליסד אותה כמו שעשו במצרים, שנ' בה למן היום הוסדה, וכמו שעשו בעיר ויניציאה, ועיין פירושי בשמות ט' י"ח. והנה העם הזה שלא היה נחשב למאומה, עתה הקימו בחוניו על צור ועוררו ארמנותיה ושמה למפלה.34בחוניו, הם מגדלים. נעשו מתחלה להעמיד עליהם צופים לצפות ולבחון למרחוק, ואח"כ נקראו בשם זה גם הנעשים לצור על עיר, וכן עֹפֶל וָבַחַן למעלה ל"ב י"ד, בחון נתתיך בעמי מבצר ירמיה ו' כ"ז.35עוררו ארמנותיה, פִעֵל משרש ערר, לשון ערער תתערער ירמיה נ"א נ"ח, ערו ערו עד היסוד בה תהלים קל"ז ז' לשון הריסה וגלוי היסודות כל זה מר"שי רד"ק ורוז' וגיז' עם קצת חלופים. והנה מן המקרא הזה הן ארץ כשדים חשבו רבים מן המפרשים כי הנבואה הזאת על בוא נבוכדנאצר מלך הכשדים על צור, ויפה השיב גיז' כי אין זה ראיה, כי אמנם מלך אשור היו לו חיילות מכל אומה ולשון, ואולי הביא על צור חיל כשדים, וכדרך שהזכיר למעלה ועילם נשא אשפה וקיר ערה מגן, ואין הכוונה אלא על חיילות מלך אשור שהיו מעילם ומקיר.36הילילו אניות תרשיש, סיים במאי דפתח.37ונשכחת צור, תשפל ותרד מגדולתה כ"כ שתצטרך שיעברו עליה ימים ושנים עד שתשוב לאיתנה.38כימי מלך אחד, אומר אני כי להיות הצידונים עם שוקט ובוטח שופטים י"ח ז' ועסקם בסחורה ולא במלחמה, אולי היו מלכיהם מאריכים ימים יותר ממלכי שאר אומות שהיו לפעמים מתים במלחמה, ולפעמים היו עבדיהם קושרים עליהם והורגים אותם, ומלכי צור שהיו מלכי שלום והיו מצליחים את אנשי ארצם ומעשירים אותם במסחר, היו אהובים לעם, ולא היו קושרים עליהם, ואולי היו הצידונים מתפארים בזה שמלכיהם מאריכים ימים על ממלכתם עד שבעים שנה, והנה הנביא מלעיג עליהם כי כאורך שַלְוָתָם כן תארך פורענותם. והנה מספר שבעים אולי לאו דוקא, אלא כמו שהם היו אומרים דרך גוזמא שמלכיהם מולכים שבעים שנה, כן הוא אומר להם שיהיו נשכחים משך שבעים שנה, והדבר ברור שאם היתה כוונת הנביא לומר מספר מצומצם לא היה מוסיף כימי מלך אחד שהוא זמן בלתי מגבל. ורא"בע ורוז' פירשו כמשך מלכות נבוכדנאצר ובנו ובן בנו, ור"דק וגיז' כחיי האדם שבעים שנה, והזכיר מלך כי בממלכה מדבר.39יהיה לצור, יקרה לצור כמו שהעם רגילים לומר בשירת הזונה, בשירה שאומרים דרך לעג על הזונה, כלו' תעשה צור כמו שעושה הזונה הנשכחה, שאומרים עליה העם בשירתם קחי כנור וגו', כן היא מעט מעט תשוב לסחור בגוים ולעשות לה שם בארץ, ולפי שהיתה צור רבת הסחורה דמה אותה לזונה, עיין רד"ק. ואין הכוונה כפירוש קצת שהעמים יאמרו לה כשירת הזונה קחי כנור וגו', כי לא אמר יושר לצור, אלא יהיה לצור, יקרה אליה מקרה הזונה המפורש בשירה.40קחי כנור, כן היו העם אומרים בשירתם דרך לעג על קצת הזונות שהיו צריכות לתחבולות כדי לפרסם עצמן, והראיה שהוא ללעג, הכנוי נשכחה; ולפי הנראה הפסוק הזה הוא השירה כלה, לא חלק ממנה כדעת גיז', שאם היה חלק שירה בלא ראש וזנב, היה המאמר סתום, והנה כאן המאמר מובן כל צרכו, לא יחסר בו דבר, כי מפורש בו למי הדבור מוסב זונה נשכחה, ומפורשת בו העצה שאחרים יועצים אותה קחי כנור סבי עיר היטיבי נגן הרבי שיר, ומפורשת בו הסבה התכליתית בכל זה למען תזכרי; ואין לתמוה שיקרא שירה למאמר קצר כזה, כי כן מצאנו שירת הבאר קצרה מאד. ואמנם מה שאמר כאן דרך צווי ועצה אין הכוונה בו אלא לספר מעשי הזונה ההיא, כאלו תאמר : יפה עשית מה שעשית לקחת כנור ולסובב בעיר, כי ככה אולי תזכרי; והרבה כאלה בישעיה צווים שהם באמת ספור המאורע, והקרוב אלינו עברי ארצך כיאור. וגיז' הביא בזה המנגנות הנקראות אצל הרומיים ambubajae מלשון אבוב או אנבוב, מענין נבוב לוחות, והוא החליל ואינן ענין לכאן, כי הנשים ההן זה היה עיקר מלאכתן לזמר ולנגן, ואולי במקרה היו קצת מהן זונות ג"כ, וכאן השירה מדברת באשה שעקר מלאכתה הזנות, והנגון לה מקרה ותחבולה, ואם היה המנהג בישראל שתהיינה הנשים מנגנות ומזמרות ברחובות העיר, לא היו העם מלעיגין עליהן וקוראים להן זונות נשכחות, מאחר שהיה אפשר שלא תהיינה זונות, כדרך שלא יאמר אדם בימים האלה זונה לאשה מזמרת או מרקדת בבתי תיאטראות, יען מלאכתן מלאכת הזמר והרקוד, והזנות בהן מקרה לבד.41ושבה לאתננה, לקבל אתנן, להיות נדרשת, והמשל לקוח מן הזונה שהתחיל בה, והוא משל מתישב על עיר מַרְכֹּלֶת, שיש לה עסק עם כל אומה ולשון.42והיה סחרה ואתננה קדש לה', מפני שהמשילה לזונה, והמשיל סחרה לאתנן זונה, אמר כי אמנם לא תהיה צור נתעבת לפני ה', כמו אתנן זונה שהוא תועבה, כי אחר שישיב שבותה יתן לה רחמים ויהיה סחרה ועָשְרָה כאלו הוא קדש, כי ברצון ה' תשתכר ותצליח בְמַרְכֻלְתָה, ולא תשלט בו יד זרים, וכטעם קדש ישראל לה' ראשית תבואתו כל אוכליו יאשמו וגו'.43לא יאצר ולא יחסן, סחרה יהיה כקדש, אע"פ שלא יבא לאוצר בית ה', ולא יותן במקום חֹסֶן ומבצר, כדרך שנותנים ממון של הקדש, כי אמנם חולין גמורים יהיה להם לכל צרכיהם, אבל יהיה קדש בבחינת היותו לרצון לפני ה'.44כי ליושבים לפני ה' יהיה סחרה, יהיה לאנשי צור לכל צרכיהם, ואנשי צור יהיו אז יושבים לפני ה' כלומר רצוים לפניו ומצליחים בברכתו, כטעם ישב עולם לפני אלהים תהלים ס"א ח', ישבו ישרים את פניך שם ק"מ י"ד, ויהנו בו לאכול לשבעה ולהתכסות וללבוש לבושים יקרים, כתרגום יונתן וְלִכְסוּ דִיקר; עתיק בלשון ערבי יפה ונהדר. ודון יצחק ורוז' וגיז' פירשו היושבים לפני ה' על הכהנים אשר בירושלים, והנה אם היה אומר שישלחו מנחה לבית ה' היה זה אפשר. אבל באמרו יהיה סחרה קדש לה', כי ליושבים לפני הי יהיה סחרה, נראה שכלו יהיה לכהנים וזה מה שלא יתכן; והתשובה הזאת היא ג"כ נגד רא"בע שפירש ליושבים לפני ה', לחוזרים מגלות בבל ומלבד זה טעות היא בידם שחשבו הישיבה לפני ה' כנוי לעבודה במקדשו, וזה אינו, כי בכל מקום שהכוונה על עבודה ושירוּת אומרים עמד לפני, לא ישב לפני, כי העבודה והשירות אין משפטם להיות מיושב, אלא מעומד, הלא תראה ולעמוד לפני העדה לשרתם במדבר י"ו ט', ועמדה לפני המלך ותהי לו סוכנת מ"א א' ב', חי ה' אלהי ישראל אשר עמדתי לפניו שם י"ז א', יהושע בן נון העומד לפניך דברים א' ל"ח, לעמוד לפני ה' לשרתו שם י' ז', ככל אחיו הלוים העומדים שם לפני ה' שם י"ח ז', המה יקרבו אלי לשרתני ועמדו לפני יחזקאל מ"ד ט"ו, ומעולם לא נמצא מליצת ישב לפני ה' בענין העבודה והשירות, אלא בביאה אל המקדש להתפלל לפני ה', או להודות לו, כמו ויבכו וישבו שם לפני ה' שופטים כ' כ"ו, ויבא המלך דוד וישב לפני ה' ש"ב ז' י"ח וד"ה א' י"ז י"ו, ואלה אינן ישיבת קבע אלא עראי, ואינן לעבודה; וזולת אלה לא נמצא ישיבה לפני ה' או לפני אלהים, אך נמצא ישיבה לפני הנביאים, כמו ובני הנביאים יושבים לפניו מ"ב ד' ל"ח, אשר אנחנו יושבים שם לפניך שם ו' א', וזקני יהודה יושבים לפני יחזקאל ח' א', וחשב Vitringa שאף כאן הכוונה על היושבים לפני הנביאים לשמוע מהם דבר ה', וחלילה שיאמר הנביא היושבים לפני ה' וכוונתו על עצמו ועל אחיו הנביאים, מלבד מה שאמרתי למעלה כי לא יתכן שיהיה כל סחרה של צור נִתָן במתנה לישראל.
