1ביאת מלאכי מלך בבל אל חזקיהו. מראדך בלאדן בן בלאדן מלך בבל, מעט קודם לכן מצאנו מלכות בבל משועבדת תחת אשור, כי שלמנאסר הביא מיושבי בבל ויושיבם בערי שומרון מ''ב י''ז כ"ד, א''כ נראה כי מלך בבל זה היה מכלל המלכים הרבים אשר תחת יד מלך אשור, וכאמרו הלא שרי יחדו מלכים ישעיה י' ח' וכן דעת רלב"ג ודון יצחק; וגיזו הביא את הנמצא כתוב בשם בירוסו הכשדי מובא בקרוניקון לאיוזיביס בהעתקה בל' ארמינו הנדפסת זה לא כביר, ושם כתוב כי אחיו של סניחרים הוא סנחריב מלך בבבל, ואח"כ משל בה שלשים וס, ואח"כ מראדך בלאדן המית אותו וימלוך תחתיו ששה ירחים, והומת גם הוא ע"י אשר מלך תחתיו, ובשנה השלישית למלכו אסף סנחריב את חילו על בבל ויכבשה ויגל את מלכה אשורה, ויתן את בנו אסר חדון למלך על בבל, והוא שב אשורה, וימלוך סניחריס י"ח שנה, ויומת בנכלי בנו, עכ"ל בירוסו; מהספור הזה יצא לנו שהיתה בבל תחת יד אשור מתחלה, ושאמנם מראדך בלאדן מרד במלך אשור, ולפי זה יובן למה שלח ספרים ומנחה אל חזקיהו, כי אולי היה בדעתו להתחבר עמו ולהלחם במלך אשור אויבם; אמנם על מה שיקשה לכאורה כי לדברי בירוסו היה סנחריב חי עוד ימים הרבה אחרי מות מראדך בלאדן, ומן הכתוב יראה כי סנחריב כבר מת קודם שליחות מראדך, גיז מתרץ כי הכתוב לא אמר כי סנחריב נהרג מיד אחרי שובו לארצו ובהפך כתוב וישב בנינוה משמע שישב וחי שם זמן, כי מי שהוסיפם לא רצה להכניסם בתוך הספור, ולא רצה לשלוח יד בדברי ישעיה, ולמחוק וי"ו וזה לך האות ולכתוב ויאמר ישעיהו זה לך האות, ולפיכך הוסיפם בסוף הספור אלא שלא חש הכתוב להודיע כמה שנים חי, וספר הכתוב מיתת סנחריב בסימן שלמעלה אע"פ שלא היתה אלא אחרי המאורע הנזכר בסימן הזה, כי אין זכר עוד לסנחריב עם חזקיה ועם יהודה, וגם מפני שרצה לסמוך ספור מיתתו לספור נבואת ישעיה על מיתתו, ונכונים דבריו; ועל פי הדברים האלה יובן טעם מה שאמר ישעיה לחזקיה ומכף מלך אשור אצילך, כי כבר נסע סנחריב, אך עדיין לא מת: גם אמר כי היה דרך מלכי הגוים הקדמונים לשלוח מלאכים אצל מלכי גוים אחרים לשמוח בשמחתם ולנחמם באבלם בכוונה לחקור את הארץ ולרגלה, כמו שחשבו שרי בני עמון בשלוח דוד את מלאכיו אל חנון אדוניהם לנחמו ש"ב י', והיתה כוונת מלך בבל לחקור את מצב ממלכת יהודה ותקפה, אם ראוי לסמוך עליו לעזרה נגד סנחריב, וזה אפשר; ודעת גיזי כי מן העת ההיא נקשר חזקיה בברית עם מלך בבל, ומביא ראיה מיאשיה שיצא נגד פרעה נכה אשר יצא להלחם במלך אשור מ"ב כ"ג כ"ט והנה שלש תשובות בדבר. האחת כי פרעה נכה יצא נגד מלך אשור, לא נגד מלך בבל והשנית, שאין ראיה מיאשיה על חזקיה, וכבר אפש שנקשר יאשיה בברית עם אחת הממלכות שלא היה נקשר עמה חזקיה תשעים שנה לפניו והשלישית, כי אין לנו ראיה שיאשיה עשה מה שעשה לאהבת מלך אשור, ולא לשנאת מלך מצרים ומיראתו פן בבואו בארצו ירע לו; ול"נ כי מלאכי מלך בבל ראו כי מלך יהודה היה גדול בעשר ונכסים, ולא חזק למלחמה, ע"כ לא חש מלך בבל להתחבר עמו, אבל יעץ לנפול עליו ולשלול שללו כאשר תחזק הממלכה בידו, אלא שבתוך ימים אחדים נהרג. והנה לפי הטעמים בלאדן היה מלך בבל, לא מראדך בנו, ולפי זה תלמידי מוה"רר יצחק פארדו אומר כי סנחריב לקח מלכות בבל מיד בלאדן, ונשאר מראדך בנו בלא מלכות, ולפיכך היה מראדך שונא את סנחריב ושלח מלאכים אל חזקיהו בכוונה להתחבר עמו נגד מלך אשור. וקצת סיוע לזה מה שכתוב בד"ה ב' ל"ב ל"א וכן במליצי שרי בבל. ולא אמר במליצ מלך בבל מראדך, ובמלכים בראדך, הכל שם אחד, כמו סנחריב בספור בירוסו סיניחרים, ומרודך שם אליל לאנשי בבל ככתוב הוביש בל חת מרודך ירמיה נ' ב, ולדעת גיז' הוא מאדים והוא אליל ההרג והמלחמה ובל' פרסי מרדי ענינו אדם, מרדך אדם קטון ומזה ג"כ מרדכי. בלאדן, אומרים שהוא מרכב משם בל, ושם אדון רוז' וגיז', אמנם אין מלת אדון בארמי.2וישמע כי שמע, אחר ששמע.3וישמח עליהם. קבל המלאכים בשמחה, והכנוי חוזר למביאי הספרים והמנחה; ובמלכים כתוב וישמע, ונראה שאינו אלא ט''ס, שהיה כותב מפי הקורא, וטעה בשמיעתו מפני העי''ן הסמוכה במלת עליהם.4בית נכתו, כתרגומו בית גנזוהי; וגזרת המלה לדעת משרש כית, והוא נפעל בשקל נבון, ופעל כית ענינו בערבי מלא הכיס, וכית קרוב לכיס, ונכות הוא מלוי הכיס, כלומר הדברים הצפונים באוצר אבל נכאת הוא ענין אחר, עיין פירושי בבראשית ל"ז כ"ה את הכסף ואת הזהב ואת הבשמים, אע''פ שנתן למלך אשור את כל הכסף אשר בבית המלך, מצאנו בד''ה שהיה לו עשר וכבוד הרבה מאד ואוצרות עשה לו לכסף ולהב ולאבן יקרה ולבשמים ולמגנים ולכל כלי חמדה, ושמא מיד אחר מפלה מחנה סנחריב הביאו לו עשירי יהודה מנחה ותשורה למלאת אוצרותיו אשר הריק להצלת עמו, אחרי ראותם כי נפל אויבם; וי''א כי מבזת סנחריב היה הכסף והזהב.5ובכל ממשלתו, הדברים החמודים שהיו לו בממשלתו רלב''ג, כלומר הראה להם האוצרות שהיו לו בביתו וגם אותם שהיו לו במקומות אחרים בארץ ממשלתו. בית כליו. כלי זין. כמו נושא כליו.6הנה ימים באים, הרי זו הגדת העתיד. להזהירו שלא ירום לבבו בעשרו, לא שיהיה מה שנגזר לענש על מה שעשה, כי לא אמר לו ישעיה שזה יהיה סבת זה, אלא שכן נגזר שיהיה גם לא מנינו בשום מקום שהיה הגלות על חטאת חזקיה, והודעת הגזרה היא עצמה היתה ענש מספיק לחזקיהו אשר גבה לבו בעשרו ד''ה ב' ל''ב כ''ה.7ומבניך אשר יצאו ממך. וכן היה בימי נבוכדנאצר, ככתוב ויאמר המלך לאשפנז רב סריסיו להביא מבני ישראל ומזרע המלוכה ומן הפרתמים וכו' לעמוד בהיכל המלך דניאל א' ג' וד' סריסים, שרים ועבדי המלך, כמו שהיו דניאל וחבריו.8ויאמר חזקיהו, אלמלא תבת ויאמר השנית היה הדבר קשה אבל עכשו הם שני מאמרים נפרדים, הראשון, טוב דבר ה' אשר דברת, כלומר שמעתי ולקחתי מוסר לבלתי התגאות עוד בעשרי, והשני כי יהיה שלום ואמת בימי, כלומר מאחר שנגזרה גזרה, הלא אשמח כי ממה שאמרת נראה שלא תבא בימי, כי לא אמרת שאפול ביד מלך בבל; והנה חזקיהו הבין הדבר לאשורו, שלא היתה הגזרה מפני חטאתו אלא מפני סבות אחרות, ושמח שלא תהיה הרעה בימיו; ולהתפלל על הגזרה שתתבטל, לא היה הדבר הגון, כי מי הגיד לו כמה עונות ופשעים היו הדורות הבאים עתידים להרבות, אשר עליהם יצא הדבר מאת ה’?
