1הוי היורדים, המשך הנבואה הקודמת, ולדעת רש"י הנבואה הזאת על הושע בן אלה שנתחבר עם מצרים. אך ממה שמזכיר אח"כ ציון וירושלם נראה שאינו מדבר אלא על יהודה כמו למעלה.2רכב בהמה שרוכבים עליה, כמו למעלה כ"א ז'.3וגם הוא חכם, הם יורדים מצרים לעזרה, ולא דרשו את ה', ולא בטחו בו, ועשו זה מהתחכמות, כי חכמה היא זו אצלם, ויחשבו כפתיות לחסות בה', והנביא אומר לא הם לבדם חכמים כי גם האל חכם, אלא יש הפרש בין חכמתו לחכמתם, כי הם מתפארים להביא טוב לארצם בהתחברם למצרים. והטוב ההוא לא יהיה ולא יבא, והאל אומר להביא עליהם רע, והרע ההוא יבא, ואת דבריו לא יסיר ולא ישנה, כי קום יקום על בית מרעים וגו'. ורא"בע, רד"ק ורוז' פירשו וגם הוא חכם שהוא יודע מחשבות אדם; וגיז פירש וגם הוא חכם כנגד חכמת מצרים, יאמר הנה מצרים נחשבים כחכמים וגבורים, אך גם הוא חכם, אלא שהוא מוכרח להביא רעה על הרשעים, והנה בפסוק הקודם לא רמז כלל על חכמת מצרים, ולא אמר שהיו בני יהודה בוטחים בחכמת מצרים, אלא בסוסיהם וברכבם, גם מלת ויבא מתיישבת יותר לפי פירושי.4לא הסיר, נ"ל לא הסיר מנגד עיניו, לא שכח לא זנח ועזב, כמו ח' אל הסיר משפטי איוב פז ב'.5בשר ולא רוח, רא"בע, רד''ק, רוז' וגיז פירשו גופניים ולא רוחניים, ונ''ל שהכוונה רוח ואויר והטעם שאפשר להרגם, ואינם כאויר שאינו נתפש ואינו נראה וה' יטה ידו, אם יטה ידו אז יכשל עוזר וכו', לא שכן יהיה.6כי כה אמר, מצרים לא יועילו ולא יצילו,. רק ה' יציל עמו ועירו.7יקרא עליו מלא רועים, רבוי רועים כמו מלא הגוים בראשית מ"ח י''ט שנאספים ע"י קריאה, כמו גם המה קראו אחריך מלא ירמיה י"ב ו'; וחמר יקרא על האסיפה בקריאה, כדרך שאומרים והאנשים אשר בבתים אשר עם בית מיכה נזעקו שופטים י"ח כ"ב ויצעקו העם אחרי שאול שמואל א י"ג י"ד, על האסיפה ע"י צעקה.8לא יענה, לא יכנע ולא ימס לבבו, כמו עד מתי מאנת לענות מפני שמות יו"ד ג' אע"פי שלפי הנקוד זה קל וזה נפעל לצבוא על הר ציון, לחנות על הר ציון כדי להגן עליו, וכמפורש במקרא שאחר זה.9כצפרים עפות, על גוזליהם.10גנון וחציל פסוח והמליט, הכוונה יגן גנון ויציל ויפסח וימליט הרי זה אחד ממשפטי לה"ק, בבוא פעל עבר או עתיד ואחריו המקור שלו כמו כאן יגן ה' צבאות גנון ואחריו יצטרך לבוא פעל אחר, לא יבא הפעל השני בעבר או עתיד, אלא במקור כמו ויצא יצוא ושוב ברא' ת' ז' כאלו כתוב ויצא יצוא וישב שוב וכן הלכו הלוך וגעו שמואל א' ו' י"ב משפטו הלכו הלוך וגעו געה וכן עלו עלה ובכה שמואל ב' ט"ו ל' כאלו כתוב עלו עלה ובכו בכה, וכן ואכלתם אכול ושבוע יואל ב' כ"ו ענינו ואכלתם אכול ושבעתם שבוע. ולא ישתנה החק הזה גם אם נכנסה מלה אחרת בין העבר או העתיד ובין המקור, כגון ויכהו האיש הכה ופצוע מלכים א' כ' ל"ז ענינו ויכהו הכה ויפצעהו פצוע. וכן למעלה י"ט כ"ב ונגף ה' את מצרים נגוף ורפוא, יגפהו נגוף וירפאהו רפוא. וכן כאן הרי הוא כאלו כתוב יגן גנון והציל הצל ויפסח פסוח והמליט המלט, אלא שהיה הדבר קשה שיבואו ארבעה מקורים רצופים בלי שום דבר מפסיק ביניהם, לכך לא אמר גנון והצל פסוח והמלט, אך אמר והציל והמליט שהם עבר מהופך לעתיד, ויוכלו ג''כ להתפרש כמקור, עד עד השמידך אותם דברים ז' כ"ד.11פסוח, ענין דלוג רש"י, כמו ופסח ה' על הפתח רא''בע. ובשמות י''ב י''ג כתב רש''י. ופסחתי, וחמלתי, ודומה לו פסוח והמליט, ואני אומר כל פסיחה לשון דלוג וקפיצה וכו' ע''ש. וכאן בישעיה כתב רש''י: ויש עוד לפותרו לשון חייס ואמר זה מפני שאנקלוס תרגם ופסחתי, ואיחוס, זבח פסח שמות י''ב כ''ז דבח חייס וכן יונתן תרגם כאן יצל, אבל כל זה אינו אלא תקון לשון שתקנו המתרגמים, עיין אוהב גר, נתיב שלישי. והנכון כדעת בני אוהב גר ע''ה, שהמליצה לקוחה מן הצפורים העפות שמקפצים ממקום למקום להציל את בניהם דוגמת פוסחים על שתי הסעפים שהיא ג''כ מליצה לקוחה מן העופות, וכן גנון הוא לקוח מן הצפורים, כטעם באברתו יסך לך.12שובו, צווי במקום עתיד, כשתראו כי הבטחון אשר בטחתם במצרים יהיה לכם לבושת, וה' בכחו הגדול יציל את ירושלים מכף מלך אשור, אז אתם בני ישראל תשובו אל ה', אשר קצת מכם העמיקו לסור ממנו ולמרוד בו.13העמיקו סרה הרבו והגדילו סרה, על דרך העמיקו שחתו הושע ט ט' סרה, ענין ריחוק ומרידת מלשון סורר ומורה ומה שכתבתי למעלה א ה' על מלת סרה, נ''ל עתה סיון תר''כג נכון וקיים בכל שאר מקומות שבא בהם השם הזה, חוץ מהמקרא ההוא על מה תכו עוד תוסיפו סרה והמקרא הזה העמיקו סרה, שיותר נכון לפרשו בשני מקראות הללו להוראת ריחוק ומרידה וכיוצא בזה פירש רא''בע שובו לשם אתם בני ישראל שהעמקתם לו סרה, מגזרת סורר.14אשר עשו לכם ידיכם חטא, בר"שי כ"י על קלף שבידי כתוב אשר עשו לכם ידיכם את האלילים להיות לכם חטא וכן גיז' פירש אשר עשו לכם ידיכם לחטאת וכל שהוא דבר שאין צורך לאמרו שעשיית האלילים היא חטא, או היא לחטא; ונ"ל שמלת חטא ענינה כאן לרע לכם, כמו ויהי בדבר הזה לחטאת בית ירבעם ולהכחיד ולהשמיד מעל פני האדמה מלכים א' י"ג לד.15ונפל אשור בחרב לא איש, אלא בחרב האל, היא המגפה.16ונס לו מפני חרב וגו', אחר מגפת אכלוסיו אצל ירושלים, יחלש אשור ולא יגבר עוד על שאר אומות, אבל ינוס מפני חרב ובחוריו למס יהיו, הכל כמשמעו. כך נ"ל עתה, אב תר''כג. ולשעבר הייתי מפרש ונס לו מפני חרב ה' למס יהיו, ימס לבבם, כפירוש רס"ג ור"דק ואחרים. ובתרגום היוני ובתרגום יירונימוס, ונס לא מפני חרב באל''ף, ואחריהם הלכו Dathe Doderlein ורוז', ואין צורך. ויונתן תרגם כמפני חרב.17וסלעו ממגור יעבור, מה שהיה סלעו ומעוזו של אשור הנזכר להצילו מכל יראה ופחד, יעבור מן העולם כך נ"ל עתה, אב תר"כג, והוא נגד הטעמים. ובתחלה הייתי מפרש אשור שהוא נמשל לסלע תקיף, יעבור מכאן מיראה ופחד, עיין משתדל, דברים ל'ג י"ז. ורוז וגיז' פירשו יעבור מהלאה לסלעו, מהלאה למגדלים ומצדות שהקים לו, כי לא יבטח להשגב בהן.18והתו מנס שריו, לבב שריו ימס, וכל זמן שיראו נס אויב יחתו אשר אור לו בציון ותנור לו בירושלם, שהכין שם אש לאכול מחנה אשור, והוא דרך משל יונתן רש'י ור"דק, אלא שיונתן קורא אשר אור לו בציון, וזה לצדיקים, ותנור לרשעים; ורא''בע רוז' וגיז' פירשו שהוא נעבד בציון על המזבת ודון יצחק פירש שיש לו שם דירה קבועה, כדרך שאומרים focolare על בית דירת האדם.
