1המשך הנבואה הקודמת, והנביא מתחיל בספור צרת אנשי ירושלם בקרוב עליהם האויב, ובהגדת מגפת מחנהו. הוי, ל' קריאה כדרכו, ויש לתמוה על המפרשים ורוז וגיז שפירשוהו אף כאן ל' אוי, ואיך לא ראו כי למעלה פתח בנחמה הנני יסד בציון אבן ולמטה סיים בנחמה והיה כחלום חזון לילה המון כל הגוים הצובאים על אריאל, ואיך יאמר כאן אוי לאריאל? אריאל מצינו ביחזקאל מ"ג ט"ו וההראל ארבע אמות ומהאריאל ולמעלה הקרנות ארבע, נמצא הראל ואריאל אחד הם, וכבר מצאנו מלות שהוקלה בהן הה''א ונתחלפה באל"ף, כגון כהה וכאה, הרמון וארמון, המון ואמון ירמיה נ''ב ט"ו, אדורם מ''א י''ב י"ח, הדורם ד''ה ב' יו''ד י''ח, וכן בעברי הפך, ובתלמוד ובל' ערבי אפד ולמטה מצאנו תחלה המון כל הגוים הצובאים על אריאל, ואח''כ המון כל הגוים הצובאים על הר ציון. ע"כ אומר אני שאריאל אין עקר עמנו אלא הַר־אֵל וענינו מקום קדוש, ונקרא כן המזבח וכאן מכנה בשם זה את עיר ירושלם קרית חנה דוד, קריה שחנה בה דוד, כלומר עיר ציון הנקראת עיר דוד עד כאן הקריאה לירושלם, כלומר אליך ציון אשים דברתי.2ספו שנה על שנה חגים ינקופו, אתם אנשי ציון הנוקפים חגים, כלומר השוחטים זבחים לה', ספו שנה על שנה, הוסיפו לזבוח זבחים שנים על שנים, כי לא יבא בעירכם האויב.3ספו, הוסיפו לנקוף חגים שנה על שנה, והמליצה הזאת דוגמת מליצת המאמין לא יחיש, למעלה כ''ח י"ו שלא פירש מה הוא המעשה אשר לא יחיש המאמין לעשותו, והוא נשמע ממלת המאמין, אף כאן לא פירש מה יוסיפו, והוא נשמע ממלות חגים ינקופו חגים, זבחים. כמו אסרו חג בעבותים תהלים קיח כז.4ינקופו, ענין הכאה, כמו ונקף סבכי היער למעלה י' ל''ד, כנקף זית שם י''ז ו' וכן וערפתו שמות י''ג י''ג תרגומו ותנקפה.5והציקותי לאריאל, אני אביא על ירושלם צרה וצוקה מפחד סנחריב, ותהיה בה תאניה ואניה אך לבסוף תהיה לי כאריאל, תהיה בעיני כמקום קדוש, ואצילנה מיד אויב, כן נ"ל, וכן המקרא מתישב יפה ונקשר כהוגן עם מה שאחריו; ור"שי, רא"בע ור"דק פירשו תהיה מוקפת הרוגים בערים אשר סביבותיה כמו מזבח מוקף זבחים; וזה אמנם לא מצאנו שנתקיים, כי לא מצאנו שנלחמו אנשי יהודה בסנחריב ונפלו לפניו, אבל נראה כי מיד כשהיה מתקרב אל עיר היו פותחים לו מרוב פחדם; ודעת רוז שתהיה כמו מזבח שיכלה ה' בה את הפושעים בין מישראל ובין מן האויבים. וגיז ולפניו EICHHORN DODERLEIN פירשו כפירושי שתנצל העיר, אלא שפירשו כאריאל כעיר גבורים, כלשון הוא הכה את שני אריאל מואב ש"ב כ"ג כ' שענינו גבורים. אבל אם הכוונה שתהיה ניצלת כמו עיר של גבורים, אין מקום למלת לי, גם איך יתלה ההצלה בגבורת יושביה והא לא היתה אלא דרך נס. ואפילו תדחוק ותפרש והיתה על ידי כעיר גבורים, עדיין אין המליצה עולה יפה, כי לא היתה שם מלחמה כלל, גם המאמר סותר את עצמו והיתה תאניה ואניה והיתה כעיר גבורים, שאם יושביה אוננים ובוכים הנה איננה עיר גבורים, מלבד כי תחסר מלת עיר ולפירושי האתנח ראוי להנתן תחת ואניה.6והציקותי מלרע, כמו והקימותי, והכינותי, והניעותי, והסירותי, והפיצותי, והריקותי, וכן הוא בדפוס רמ"ח שונצין ורע"ח ויניציאה ור"ף פיזארו עם פי' דון יצחק. אבל בדפוס רנ"ד ברישא ור"עה פיזארו עם פי' רד''ק מלעיל. ובת"נך גדול שנת רפ"ו הרכיבו שתי הקריאות ונתנו מאריך בצ"די וטפחא בקו"ף, וכן עשו גם במנחת שי, אבל המחבר ש"י נורצי לא כתב על זה מאומה.7וחניתי כדור עליך, אחנה עליך סביב סביב, כדור ענין עגול וסבוב עיין למעלה כב יח, ומזה כידור כנוי למצור, וזה טעם יבעתוהו צר ומצוקה תתקפהו כמלך עתיד לכידור איוב טו כד הצרות תסובבנה אותו מכל צד, כמו מלך המכין עצמו וצבאותיו למצור על עיר, שאינו מניח מקום פנוי בלא אנשי מלחמה. ורא''בע באיוב ורוזי וגיז אומרים כי כ"ף כדור משמשת, ורוז' וגיז' פותרים דור ל' סבוב מל' ערבי כמו שהזכרתי למעלה כ''ב י''ח, וגיז' אמר כי מפני שלא הבינו חז''ל כי כ"ף כדור לשמוש, בדו מלבם שם כדור הנזכר במשנה; ואתו תלין משוגתו.8וצרתי עליך מצב, וצרתי פעל עומד, כמו כי תצור אל עיר ואם תפרשהו יוצא, יהיה ענינו כענין וצרת הכסף בידך, דברים י"ד כ"ה, ומלת מצב תאר, עומד במקום תאר הפעל, אצור עליך מוצב ובלתי זז משם, כעין ודתן ואבירם יצאו נצבים במדבר י''ו כ"ז, והמפרשים פירשו אקים עליך מגדלים, ורוז' וגיז' פירשו וצרתי עליך במוצב, בחיל מוצב, לצור.9והקימותי עלך מצורות, כמו ובנית מצור דברים כ' כ', הם כלים או בנינים שהיו עושים להפיל החומה ולהשחית האנשים אשר עליה, והנה הזכיר שלשה ענינים בהדרגה נכונה, תחלה יחנה על העיר סביב, אחר כן הזכיר שיצור עליה בקביעות ולא יזוז משם עד רדתה, ואח"כ הזכיר שלא יצטרך להמתין שם עד שתפתח לו מפני הרעב, כי גם יעשה תחבולות וכלי מצור להפיל החומה אמנם המכוון בכל זה איננו שסנחריב יעשה כל זה על ירושלם, כי לא יחס הדבר אל האויב כי אם לאל עצמו, וזה דרך משל, הטעם שיפחיד יושבי העיר וישימם במצור ובמצוק ובחרדה גדולה, כאלו האויבים קרובים לחומה וכאלו כבר בנו עליה מצור י ויש מגיהים מצדות.10ושפלת מארץ תדברי, אתם הבוטחים ומתגאים במחסה כזב שלכם, תפחדו וימס לבבכם בראותכם סנחריב מתקרב לעירכם, והמשיל הפחד והמחתה אחר הבטחון והגאוה לנפילה לארץ ושפלות הקול ומעפר אמרתך תצפצף, אין ספק שאינו אלא טעות סופר מה שבא הטפחא תחת אמרתך, ומקומו תחת ומעפר, כמו שהוא למעלה ומעפר תשח אמרתך. וכן מצאתי אח"כ בדפוס רמ"ח ובדפוש רנ"ד.11והיה כאבק דק, ואז בהיות העיר מלאה חרדה, פתאום תסור המית הרים המפחידים אותה, כאבק דק שאין לו קיימא זריך, כמו למעלה ארמון זרים כ''ה ב', וכן כי זרים קמו עלי ועריצים בקשו נפשי תהלים נ"ד ה', ענינו אויבים, וכן בל' רומי HOSTIS בימי קדם היה ענינו נכרי, ואתכ הושאל להורות על האויב, וזה מפני שבימי קדם היו רוב העמים אויבים זה לזה המון ל' המיה, כמו המון מעיך ורחמיך למטה ס''ג ט"ו, הסר מעלי המון שיריך עמוס ה' כ"ג, שאון גליהם והמון לאומים תהלים ס"ה ח וכן תרגם יונתן המון עריצים אתרגושת תקיפין, ואם תפרש ככל המפרשים ל' רבוי תהיה הכוונה שידמו ברבוים לעפר הארץ, וזה הפך הכוונה לפי מה שאמור במקראות שאחר זה.12והיה לפתע פתאום, הדבר הזה יקרה פתאום.13מעם ה' צבאות תפקד, הנכון כפירוש רא"בע תפקד הפקידה הזאת, כלומר מאתו דרך נס יהיה הדבר הזה; ורוז' וגיז פירשו תפקד חוזר להמון, ואמרו שבא ל' נקבה, להיות המון שם כולל ברעם וברעש, המשיל המגפה לרעם ולרעש רד"ק, והזכיר מכות נוראות הבאות מאת האל בזולת יד אדם ושאין להתקומם נגדן בבואן, וכיוצא בזה למטה ל' ל'.14ולהב אש אוכלה, הטפחא נריך להיות תחת ולהב, ואוכלה תאר לאש שהוא נקבה, לא ללהב שהוא זכר; ולמטה ל' ל' הטעמים כהלכתם, וכאן הם מוטעים ברוב הספרים, ובדפוס רמ"ח רפ"ד ורפ"ו הם כהלכתם.15וכל צוביה, צובאיה, הצובאים עליה. נחי ל"א מתחלפים לפעמים בנחי ל"ה, כמו נחבא ונחבה ומצודתה, גם המצדות שיקימו עליה כענין ובנה עליה מצודים גדולים, קהלת ט יד הכורם תהיינה כחלום, כי בהנגף האויבים אין פחד ממצדותיהם, או כפירוש רד''ק אנשי מצודתה, כלומר לפי דעתי האנשים העומדים על המצודות לשפוך סוללה להפיל החומה או להרוג העומדים על החומה. ורוז' וגיז פירשו הצובאים על מצודתה של ירושלם, ואין טעם להסיף הצובאים על מצודתה אחר שאמר הצובאים עליה.16והיה כחלום, רוז' וגיז פירשו כחלום בחסרון בי"ת, כבחלום, כאיש בחלום, כאיש חולם, ואין הדבר כן, אלא כענין מה שכתוב כחלום יעוף ולא ימצאוהו וידד כחזיון לילה איוב כ' ח', הצובאים על אריאל יתמו פתאום כמו חלום.17והיה כאשר יחלום, תחלה אמר והיה כחלום חזון לילה על אותם מחיל סנחריב שהיו עתידים למות במגפה, שיאבדו פתאום כמו חלום; ועכשו אומר על הנשארים אשר ישובו לארצם פלטים, שיקרה להם כאשר יקרה לחולם הרעב והצמא, שיחלמו שיאכלו וישתו, ואח"כ יקיצו וימצאו עצמם רעבים וצמאים כאשר בתחלה.18התמהמהו ותמהו השתעשעו ושעו, ל' לעג וקללה, כמו התאזרו וחתו התאזרו וחתו למעלה ח' ט' שענינו התאזרו אם תרצו, למלחמת אך לבסוף תשברו, וכאן אחר שהשלים היעוד על ביאת סנחריב ומפלתו, חזר אל האומרים כרתנו ברית את מות, ואומר להם עשו עצמכם אם תרצו כמשתוממים ומשועממים, לבלתי שמוע את דברי, אך דעו כי לרעה תהיה לכם, כי במאנכם לשמוע אלי תשארו באמת משועממים, כלומר תלכו אבדון ותכירו כי דרך רעה בחרתם לכם ושהסכלתם עשו כאלו הייתם משועממים. וכן השתעשעו ושעו ל' ועיניו השע למעלה ו' י' עשו עצמכם כעורים לבלתי ראות את אשר אנכי נותן לפניכם היום, ודעו כי באמת תשארו עורים כלומר תכשלו בדרככם ואז תכירו כי בלא עינים כלומר בלא דעת היה דרככם.19התמהמהו, משרש תמה, וכן תרגם יונתן כמו שתרגם והתמהו תמהו חבקוק א' ה', וכן יירונימוס תרגם obstupescite אלא שבא שרש תמה בהכפל הע"ין והל'מד כמו סחרחר, חמרמר, ובהתפעל היה ראוי הִתְתְּמַהְמְהוּ ובהשמטת ת"ו אחת הִתְּמַהְמְהוּ אלא שנפל הדגש, ואולי בעלי הנקוד לא הבינו המלה על הדרך הזה, אלא הבינוה מל' התמהמהות, כפירוש כל המפרשים ול' התמהמהות אין לו ענין כאן, ומליצת השתעשעו ושעו שנכפל בה שרש אחדי בשני בנינים, עד על מליצת התמהמהו ותמהו, שגם היא משרש אחד. והמפרשים לא הבינו כלל כוונת המאמר, ולא פירשו כלל כפל השרש בשני בנינים, זולתי ר' יוסף קמחי שפירש השתעשעו ושעו התעורו ועורו אחרים אך אחרי אשר מאנו ועיניו השע בהפעיל רחוק הוא שיהיה שעו פעל יוצא.20שכרו ולא יין נעו ולא שכר, התמהמהו והשתעשעו אתם השכורים בלא יין והנעים בלא שכר, והוסב הלשון לנסתר כמשפט אחר מלות אתה אשר, אתם אשר, וכמו למעלה ספו שנה על שנה חגים ינקופו.21נעו, מלעיל מה שכתוב בפי' רש"י שכרו עצמכם, אינו אלא ט"ס, וברשי כ"י שבידי כתוב שכרו חכמים, ואולי הנכון חכמיכם, וכוונת רש"י לתת טעם למה בא שכרו בל' נסתר וכיוצא בזה כתב רד''ק שכרו ולא יין הם נביאי השקר. ובעל מנחת שי חשב כי רש"י היה קורא שָׁכְרוּ לשון צווי, וזה רחוק, שהרי נָעוּ אי אפשר שיהיה צווי.22כי נסך עליכם ה' כ"כ אתם מקשים ערפכם לבלתי שמוע, כאלו ה' מנע מכם התבונה נסך, יצק ויעצם, ל' ועוצם עיניו מראות ברע למטה לג טו את הנביאים ואת ראשיכם החזים כסה כטעם ארץ נתנה ביד רשע פני שופטיה יכסה איוב ט' כד הרשע מכסה פני השופטים באופן שלא יראו ולא יעשו בו משפט, אף כאן ה' כסה את הנביאים שלכם ואת ראשיכם החוזים. והם נביאי השקר, באופן שלא יראו ולא יבינו, והם מוליכים אתכם בדרך שקר. מלת ראשיכם ראיה שהכוונה על נביאי השקר, אותם שאתם הולכים אחריהם, ולא אחרי, וכמו שראינו ישעיה מתרעם תמיד שלא היו מאמינים לדבריו והיו מאמינים לדברי נביאי השקר ודעת Eichhorn, Koppe גיז' ופיליפסון כי ישעיה לא כתב אלא ויעצם את עיניכם ואת ראשיכם כסה, ואדם אחר הוסיף דרך פירוש כמו למעלה ט' י"ד לפי דעתם מלות את הנביאים לפרש המכוון במלת עיניכם, ומלת החוזים לפרש מלת ראשיכם, אלא כי לדעתם המוסיף הזה לא הבין כלל כוונת ישעיה, כי הוא לא לכך נתכוון, אלא דרך מליצה אמר כי ה' סגר עיניהם וכסה ראשם כדי שיישנו; וכל זה הבל, כי ראשונה אין טעם שיוסיף ויאמר שכסה ראשם כדי שיישנו אחר שאמר שיצק בקרבם רוח תרדמה, כי זה ישחית כל הדר המליצה ורוממותה, כי יציקת רוח תרדמה היא פעולה אלהית, וכסוי הראש למען קרב השינה היא פעולה אנושית; שנית אין טעם למוסיף שיכתוב מלת את אצל הנביאים וישמיטנה אצל החוזים; שלישית לא ידענו מה היה לו למוסיף שהוסיף במקום שלא היה צריך, ולא הוסיף דבר בכמה מקומות הסתומים והחתומים שבישעיה.23ותהי לכם חזות הכל, הוא פירוש הקודם, מה שאמרתי כי ה' עצם את עיניכם וכסה את נביאיכם, הכוונה שאינכם מבינים מה שאתם רואים, וראיית המאורעות המתחדשים נגד עיניכם היא לכם כדברי הספר החתום, כי ההמון לא יבין מה שהוא רואה, דוגמת הבלתי יודע לקרוא, והחכמים והם נביאי השקר אינם רוצים להבין או אינם רוצים להגיד האמת כי להנאת עצמם רוצים להחניף לרשעים דוגמת היודע לקרוא ואומר לא אוכל לקרוא כי חתום הוא, ואם היה רוצה היה אומר כדברי רד"ק פתח אותו ואקראהו.24קרא נא, במקף, כן הוא ברמ"ח רנ''ד ורע"ח וב"כי שבידי ובאחד בארפורט, וכן צ"ל.25יען כי נגש העם הזה בפיו, נ"ל כי בפיו דבק למעלה וכן דעת רוז וכן מצאנו פעמים הרבה בשירי הקדש פה ושפתים עומדים זה כנגד זה בשני חלקי המאמר, כמו עד ימלא שחוק פיך ושפתיך תרועה איוב ח' כ"א, ירשיעך פיך ולא אני ושפתיך יענו בך שם ט''ו ו', ה' שפתי תפתח ופי יגיד תהלתך תהלים נ"א י"ז, הנה יביעון בפיהם חרבות בשפתותיהם שם נ"ט ח', חטאת פימו דבר שפתימו שם שם י"ג, אשר פצו שפתי ודבר פי בצר לי שם ס"ו י"ד, מפרי פי איש תשבע בטנו תבואת שפתיו ישבע משלי י"ח כ', והכה ארץ בשבט פיו וברוח שפתיו ימית רשע ישעיה י"א ד', כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיו מלאכי ב' ז', ולא מצאנו בשום מקום פה ושפתים בחלק אחד מן המאמר, ודעת בה"ט קשה להולמה. ותלמידי מוה"רר אליעזר אלה איגל אומר כי היה זר בעיניהם לומר נגש בפיו, כי ההתקרבות תהיה ברגלים ולא בפה אבל בפיו נקשר יותר עם כבדוני. וגיז' פירש כאלו המקרא קצר, יען כי נגש העם הזה בפיו ובשפתיו, ובפיו וזה איננו מענין הנבואה הזאת אחר שאמר הנני יסד בציון אבן, והיה כאבק דק המון זריך, מלבד כי לפירושם העקר חסר, כי לא הזכיר אם תהיינה הנפלאות לטוב להם או לרע, וגם אין ענין מליצת להפליא את העם הזה כמו שחשבו, כי פעל הפליא כשענינו עשיית נפלאות הוא דבק תמיד לפעל עשה, ומפליא לעשות שופטים י"ג י"ט, אשר עשה עמכם להפליא יואל ב' כ"ו, ואז פעל הפליא הוא מן הפעלים העומדים במקום תאר הפעל, כגון היטבת לראות וחבריו רבים, אבל כשאחריו שם אין ענינו אלא לגרום לאותו דבר שיהיה נפלא במינו, כמו והפלא ה' את מכותך דברים כ"ח נ"ט יעשה שתהיינה מכותיך נפלאות, וכן כי הפליא חסדו לי תהלים ל''א כ"ב, עשה שיהיה חסדו לי חסד נפלא, אף כאן הנני יוסיף להפליא את העם הזה, לעשות שיהיה העם הזה נפלא ע"י שאשמיד אויביו בדרך פלא, וע"י כן תאבד חכמת חכמיו, אותם שהם עתה חכמים בעיניהם וגם בעיני העם, והם היועצים להשען על מצרים, יראו הכל שלא חכמו ולא השכילו, כי מצרים שנשענו עליהם לא הושיעו להם והאל אשר לא בטחו בו הוא הושיעם; וזה נקשר עם הפסוק הקודם, כי היתה יראתם את ה' מלומדה ומצות אנשים, מפני שלא היה לבבם אליו, ולא היו בוטחים בו, אבל היו נשענים אל בינתם, וכשיעשה ה' עמהם נפלאות יבושו ויכירו כי לא חכמו, ואז אותם שהיו נכבדים וחשובים בעיני העם יהיו לבוז ושב לבנון לכרמל ויספו ענוים בה' שמחה.26יוסף כמו יוסף, וכן למטה ל"ח ה הנני יוסיף על ימיך, והוא בינוני בפלס אתה תומיך גורלי תהלים י''ו ה' רד''ק הפלא ופלא כאלו אמר הפלא והפלא, והכפל לחזוק, אלא שבא השם במקום המקור.27ואבדה חכמת חכמיו ובינת נבוניו תסתתר, חכמתם תאבד מן העולם, או תהיה כאלו היא מסתתרת, כלומר לא תהיה עוד נראית; העם לא ייחס עוד חכמה ובנה לאותם אבירי לב הבלתי בוטחים בעזרת ה' ומבקשים להם זרוע בשר ויכירו כי חכמתם ובינתם אך שוא ושקר.28הוי המעמיקים מה' לסתיר עצה, מעמיקים פועל עוזר משמש שמוש תאר הפעל, מסתירים עצתם מה' בעומק, כלומר מסתירים אותה תכלית ההסתר, וכל זה אמנם לפי מחשבתם, וכן והיה במחשך מעשיהם, הוא לפי מחשבתם, שהם חושבים שמעשיהם בלתי גלוים אליו, ואומרים מי רואנו ומי יודענו וכל זה כי המבקשים להשען על מצרים היו מסתירים עצתם מהמלך הצדיק חזקיהו, ומישעיהו שהיה המלך נועץ בו ומאמין בו והם היו יודעים שלא יסכים ישעיה בזה גם לא חזקיהו, והיו עושים בסתר.29לסתר, לפי הנקוד הוא הפעיל והושמטה הה"א כמו לצבות בטן וְלַנְפִל ירך במדבר ה' כ"ב, לַשְמִעַ בקול תודה תהלים כ"ו ז', לַשְמִד מעזניה למעלה כ ג י"א, וְלַלְבֵן דניאל י"א ל"ה אפס כי להיות כל המלות האלה בלא יו"ד ההפעיל נ"ל כי אמיתת קריאתן אינה כן, אלא לִצְבּוֺת בטן וְלִנְפֹּל ירך, ״לִשְׁמֹעַ״ בקול תודה או ״לְשַמֵּעַ״, ״לְשַׁמֵד״ מעזניה, ״וּלְלַבֵּן״, וכן כאן ״לְסַתֵּר״ עצה, כמו סתרי נדחים למעלה י"ו ג', מפני שאינם מסתירים העצה במקום אחר אלא בלבם, והנה הם עצמם מקום סתר לה, כטעם סתרי נדחים, היה להם מקום סתר ומנוס, ועיין בה"ע תקפח עמוד 104.30הפככם, מקור וענינו להפוך אתכם ממצבכם רד''ק.31אם, מאחר שכן הוא שהפככם נחשב לי כחמר היוצר, שנקל לי להפוך אתכם כאשר נקל ליוצר להפוך את החמר מצורה לצורה, כי אמנם היתכן שיאמר מעשה על עושהו לא עשני, ויצר יאמר על יוצרו לא הבין והלא היוצר יעשה בחמר כחפצו, וכן אתם בידי.32כי יאמר מעשה וגו', הוא מאמר מוסגר, והפסוק הסמוך הוא תשלום הראשון, והוא תשובת התנאי. ורד''ק פירש אם כמו באמת, ואין זה אמת; ורוז וגיז' פירשו הפככם כמו הפיכתכם, כלומר איך נהפכתם? וגיז' פירש אם כחמר היוצר יחשב, אם היוצר יחשב כחמר ולא יותר ממנו.33הלא עוד מעט מזער ושב לבנון לכרמל, מאחר שנקל לי להפוך אתכם כחמר היוצר דעו כי עוד מעט מזער אני אשפיל גאותכם אתם המסתירים מה' עצה, ומה שהוא היום נחשב כהר גבוה ונורא כלבנון, יתהפך להיות ככרמל שהוא הר נמוך, ומה שהוא היום הר נמוך ככרמל יתהפך להיות גבוה ונשא כמו היער שהוא הלבנון ככתוב למעלה י' ל"ד ונקף סבכי היער בברזל והלבנון באדיר יפול, וכטעם והיה מדבר לכרמל והכרמל ליער יחשב למטה ל"ב טו, והכוונה כי כשיפול סנחריב בדרך נס, ישפלו הגאים המסתירים עצה מה' הבוטחים במצרים, ויגבהו המאמינים באל. וקרוב לזה פירשו רד"ק וגיז'.34ושמעו ביום ההוא החרשים דברי ספר, כנגד מה שאמר למעלה שחזות הכל היתה להם כדברי הספר החתום, אמר עתה כי כשיהיה הנס יבינו מה שיראו ומה שישמעו.35ויספו ענוים בה' שמחה, הצדיקים שהיו ענוים ושפלים כל זמן שהיו הרשעים מצליחים, ישמחו אז שמחה רבה בה, כלומר מפני מעשה ה' הגדול אשר יעשה; הצדיקים מכנים במקומות הרבה בשם ענוים ע''ש שהם סובלים גאות הרשעים המתגאים עליהם.36ואביוני אדם, אביונים שבבני אדם, כלומר היותר אביונים, כמו ופריץ חיות למטה ל''ה ט', והכוונה על הצדיקים שהיו שפלים ונבזים.37כי אפס עריץ, לא שישחית ה' את הפושעים, אך יראו וישובו מדרכם הרעה, או לא תהיה עוד ידם תקיפה לעשות כחפצם, והנה לא יהיו עוד מה שהיו.38לץ, הפך חכם, והחכמה היא במעשים ובהבנת הלב, לא בזכרון, ולא כל המרבה בזכירה מחכים.39מחטיאי אדם בדבר, כטעם מצדיק ומרשיע, טהר וטמא, שענינם אמירה שפלוני צדיק או רשע, טהור או טמא, אף כאן מחטיא, מחייבים.40בדבר, בעבור הדבר, ר"ל התוכחה שמוכיח אותם, כן נ''ל, וזה מסכים עם ולמוכיח בשער יקושון. שענינו המוכיח את הרבים, כטעם שנאו בשער מוכיח ודובר תמים יתעבו עמוס ה' וקרוב לזה פירש רד''ק אבל רוז' וגיז' פירשו בהטיית המשפט, ופירשו בדבר, מענין כי יהיה להם דבר בא אלי; ולפי זה העקר חסר, והי''לל מחטיאי צדיק; ופירשו מוכיח בשער, מתוכח בבית דין.41ויטו בתהו צדיק, כמו יטו אביונים מדרך איוב כ''ד ד', ודרך ענוים יטו עמוס ב' ז'., ופירוש בתוהו חוץ מן הדרך, כמו ויתעם בתהו לא דרך תהלים ק''ז מ', ואיוב י''ב כ"ד וכן לפי דעתי תעו במדבר בישימון לא דרך, תהלים ק''ז ד' ובטעות נפלה מלת לא; והטעם הם מכריחים הצדיק לנטות מן הדרך וללכת תועה מפחדם Coccejus ואחרים פירשו ל' הטיית משפט, כמו ומטי גר מלאכי ג' ה', ואין מלת בתהו עולה יפה.42יקשון, משרש קוש, ואין לו את וענינו כענין שרש יקש.43אל בית יעקב, נ''ל כדעת Lowth אל ל' אלהות, והוא סמוך, כמו אל אלים דניאל יא לו, האל בית אל ברא' ל"א י"ג, ואם תפרש כנקודו אל בית יעקב לבית יעקב או על בית יעקב תהיינה מלות אשר פדה את אברהם רחוקות מהנושא שהוא ה'.44אשר פדה את אברהם, האל הרגיל לפדות את בית אברהם לא עתה יבוש יעקב, עתה יעקב הזקן לא יבוש ולא ילבינו פנו בראותו בניו, כמו שהיה בוש עד עתה בראותו אותם תועים מדרך רד''ק.45יחורו, ילבינו, והמלה ארמית.46כי, לחזוק, כן יהיה שלא יבוש יעקב כשיראה בקרבו בקרב ביתו את ילדיו שנהפכו להיות מעשה ידי, כטעם ועמך כלם צדיקים לעולם יירשו ארץ נצר מטעי מעשה ידי למטה ס' כ"א. ויקדישו שמי וגו', וקרוב לזה פירשו רש"י ורוז', חוץ ממלת כי, וגיז ולפניו Lowth פירשו כי כשיראו ילדיו את מעשה ידי בקרבו אז יקדישו שמי, וכנוי בראותו אינו עולה יפה.47וידעו, ואז אותם שהיו תועי רוח יבינו וישכילו ואותם שהיו רוגנים ומתנגדים למוכיחים אותם, ילמדו ויקחו מוסר מדברי הנביאים המוכיחים אותם.48לקח, נקראו כן דברי חכמה המושכים הלבבות ולוקחים הנפשות, כמו יערוף כמטר לקחי דברים ל״ב ב' כי לקח טוב נתתי לכםמשלי ד’ ב', והושאל אחר כך לדברי פיתוי האמורים בערמה לצודד נפשות, כמו הטתו ברוב לקחה שם ז’ כ״א.
