מקור ישעיהו ל׳:א׳
1 ה֣וֹי בָּנִ֤ים סֽוֹרְרִים֙ נְאֻם־יְהֹוָ֔ה לַעֲשׂ֤וֹת עֵצָה֙ וְלֹ֣א מִנִּ֔י וְלִנְסֹ֥ךְ מַסֵּכָ֖ה וְלֹ֣א רוּחִ֑י לְמַ֛עַן סְפ֥וֹת חַטָּ֖את עַל־חַטָּֽאת׃
פירוש שד"ל על ישעיהו ל׳:א׳
1 המשך התוכחה לבוטחים על מצרים, וספור תשועת ה' אשר יגוף את מחנה אשור. לעשות עצה, הם סוררים במה שעושים עצה ולא מני.
2 מני, ממני.
3 ולנסוך מסכה, הנכון כתרגום יונתן ולאתמלכא מלך, וכן דעת Lud. de Dieu, Dathe ורוז', והוא לשון יציקת מתכת בדפוס. כהוראת המלות האלה בכל מקום, והושאל ל' המורה על ציור מתכת בדפוס להורות על ציור המחשבות בדעת האדם, וכן ראינו שרש יצר הושאל על העצה והגזרה ולא רוחי, בלא הסכמתי. וגיזי פירש ולנסוך מסכה כדעת Lud. Cappellus לשון נסך, כי היונים כשהיו כורתים ברית היו מנסכים נסכים, ומזה בל' יוני σπονδὴ מורה נסך וגם ברית; אך לא מצאנו מסכה להוראת נסכים. ויירונימוס תרגם ordire telam כהוראת מסכה בשופטים י"ו י"ג וי"ד ספות, משרש ספה. ומענין הוספה, כמו אותם שהיו תועי רוח יבינו וישכילו ואותם שהיו רוגנים ומתנגדים למוכיחים אותם, ילמדו ויקחו מוסר מדברי הנביאים המוכיחים אותם.
4 לקח, נקראו כן דברי חכמה המושכים הלבבות ולוקחים הנפשות, כמו יערוף כמטר לקחי דברים לב ב, כי לקח טוב נתתי לכם משלי ד' ב', והושאל אח"כ לדברי פתוי האמורים בערמה לצודי נפשות, כמו הטתו ברוב לקחה שם כ"א. לספות עוד על חרון אף ה' במדבר ל''ב י''ד וכן למעלה כ"ט א' ספו שנה על שנה.