1נבואה על מפלת בבל ביד אנשי מדי, ועל הגאולה מגלות בבל והחזרה לארץ ישראל במצות כרש. משא, הנכון כדעת הקדמונים יונתן עקילס, רש"י ואחרים, שנקראו הנבואות בשם זה מענין משאוי, כי הנבואה תגיד מה שיפול על האדם, והמאורעות הנופלים על האדם הרי הם כמו משא עליו, והוא כנושא אותם. והנה הנבואות הנקראות בשם זה רובן לרעה, ולפיכך תרגם יונתן כאן ובמקומות אחרים מטל כס דלווט משא כוס קללה; אבל אח"כ הושאל השם הזה גם על הייעודים הטובים, כגון איכה ב' י"ד ויחזו לך משאות שוא ומדוחים. ורד"ק כתב שנקראת הנבואה משא מפני שהיא נישאת בפי האדם שהאדם נושא ומבטא אותה בפיו, ואחריו קוצֵיוס ורוז' וגיז' פירשו השם הזה ענין נשיאת קול ודבור, על דרך ישא ביום ההוא למעלה ג' ז', והביאו סיוע מלשון רומי שאומרים profero להוראת ההוצאה בפה; וכל זה הבל, שא"כ היה ראוי שיפול שם משא על כל דבור שיהיה, לא על הנבואות לבדן. אבל במליצת נשא עליו את המשא הזה מ"ב ט' כ"ה מודה אני כי נשא ענינו דבור והרמת קול, ואמרו נשא את המשא כמו שאמרו וישא משלו, ונשאת תפלה, בלי שיהיה גם השם משא מורה דבור.2אשר חזה, כאן הכוונה ראיית העתיד, לא דבור אל העם, כי אין כאן שום דבר הנוגע לבני דורו של ישעיה. אבל זו ושאר כל נבואות אשר לעתים רחוקות, לא היה הנביא משמיע אותן אל העם, כי לא יבינו אותן ולא היו הדברים נוגעים אליהם, אמנם כתבם על ספר לדור אחרון, וכמו שאמר דרשו מעל ספר ה' וקראו אחת מהנה לא נעדרה למטה ל"ד י"ו. ובזה יובן למה בנבואה הזאת ובנבואת קרבו גוים לשמוע וכן מסימן מ' והלאה, הלשון קל יותר מדברי ישעיה הראשונים; כי אמנם נבואותיו הנוגעות לאנשי דורו היה משמיע אותן בקהל, ובהן יכול היה לסתום דבריו, כי אעפ"כ היו מבינים אותם, אם להיותם סובבים על ענינים ידועים להם, ואם מפני שהנביא בקולו ובתנועותיו שהיה מתנועע בדבורו היה פותח להם סתימת דבריו, מה שאין כן בנבואותיו אשר כתב על ספר והניחם לדור אחרון בנים יִוָלֵדוּ. מלבד כי באמת לא כל דברי ישעיה הראשונים הם קשים ונבדלים בלשונם מדבריו האחרונים; כי הנה רוב הסימן הראשון, וכן בסימן ל"ז מפסוק כ"ב עד כ"ט, הלשון קל ההבנה ודומה למשא בבל ולקרבו גוים, ולשאר נבואות ישעיה לעתים רחוקות.3נשפה, גבוה, כמו שאי עיניך על שפיים ירמיה ג' ב'.4שאו נס, הכל משל. והכוונה כי חיילים רבים יתקבצו לעלות על בבל.5הרימו קול להם, אמר להם קודם שיזכיר מי הם, כי הנביא מצייר כאלו רואה אותם ושומע קולם.6נדיבים, גדולים ומושלים, כמו חפרוה שרים כרוה נדיבי העם במדבר כ"א י"ח, האמור למלך בליעל רשע אל נדיבים איוב ל"ד י"ח, להושיב עם נדיבים וכסא כבוד ינחילם ש"א ב' ח', שיתמו נדיבימו כעורב וכזאב וכזבח וכצלמנע כל נסיכימו תהלים פ"ג י"ב, ועיין למטה ל"ב ה'.7עליזי גאותי, אנשים עליזי גאוה שלי, כלומר גבורַי הָעֲלֵזִים תמיד בגאוה ובלא פחד.8למקֻדשי, נקראו המזומנים למלחמה מקודשים, מפני שהיו מקריבים קרבנות קודם גשתם למלחמה, להתפלל לאל שיהיה עמהם, וגם בהיותם בצבא המלחמה היו נזהרים לשמור עצמם בטהרה ובקדושה דברים כ"ג ט"ו, ומזה מליצת קִדֵש מלחמה ירמיה ו' ד', יואל ד' ט', מיכה ג' ה'.9קול, מלת קול נאמרת לבדה, והמכוון בה אני שומע, או אחרים שומעים, כמו קול צופיך נשאו קול למטה נ"ב ח' אני שומע צופיך שנושאים קול.10קול ממלכות גוים נאספים, אנשי ממלכות גוים, לפיכך נאספים בלשון זכר.11ה' וכלי זעמו, יפה הבין בעל הטעמים, כי זה פירוש לתחלת הפסוק, ואיננו כלו דבור אחד כדעת רוז' וגיז', אלא תחלה אמר כי האויבים באים, ואח"כ הוסיף כי הבאים הם ה' וכלי זעמו שבאים לחבל כל הארץ.12יום ה' עיין למעלה ב' י"ב.13כשד משדי יבא, נ"ל נגד הנגינה יבא כשד משדי, יבא יום ה' בכח גדול או פתאום כדבר אלהי שאיננו לפי מנהגו של עולם.14צירים וחבלים יאחזון, אומרים בלה"ק חבלים אחזו את פלוני, ואומרים ג"כ במליצה הפוכה וקדמונים אחזו שער איוב י"ח ב', ואחז בשרי פלצות שם כ"א ו'.15פני להבים פניהם, מפני הצירים והחבלים, דוגמת חם לבי בקרבי בהגיגי תבער אש תהלים ל"ט ד'.16אכזרי, שם דבר כמו עברה וחרון אף, וכמהו ורחמי רשעים אכזרי משלי י"ב י' תלמידי ר' שמואל חיים זלמן, והמשקל הזה מצוי בלשון ארמית, כגון נְוָלִי דניאל ב' ה', והטעם היום הבא הוא אכזריות ועברה וחרון אף, כלומר הוא יום אכזריות ויום עברה.17וכסיליהם, אומרים כי כסיל המתורגם נְפִילָא הוא כוכב הנקרא בערבי גַבָּרוֹן גבור וענק מן הנפילים, והוא אוריאון בלעז, ולפי דעת הערביים הוא נמרד שמרד במלכות שמים, ע"כ יקרא כסיל, ואמר כאן בלשון רבים, והכוונה הכוכבים המאירים כמו הכסיל.18על תבל, דרך מליצה והפלגה שיריית, אמר שתהיה הרעה על כל העולם, וכן למטה ל"ד כי קצף לה' על כל הגוים וגו' הנה על אדום תרד.19אוקיר אנוש, דרך הפלגה לרבוי ההרוגים, מפז, פז הוא זהב טהור, וכן בד"ה ב' ט' י"ז זהב טהור, במקום זהב מופז הכתוב במלכים א' י' י"ח.20מכתם, כנוי שיריי לזהב, או למין זהב פרטי בלתי נודע לנו. ור' יונה פירש פנינים.21ארגיז, מדבר בעדו כמו אוקיר אנוש, ואח"כ אמר בעברת ה', כמו ואל משה אמר עלה אל ה' שמות כ"ד א'.22מדח, תועה כה וכה, עיין למעלה ח' כ"ב.23איש אל עמו וגו', בעבור היות רוב יושביה ממדינות אחרות או על שם אנשי מלחמה שהיו שם מאומות אחרות שבאו לעזרת בבל, כמו שמעיד קסינופון בספרו צירופידיאה.24כל הנמצא ידקר, אף מי שאינו בבלי, וזה טעם איש אל עמו יפנו.25וכל הנספה, כן נקרא מי שנכשל ברעה שלא היתה מכוונת לבא עליו, והוא נתפס בה במקרה להמצאו שם, כמו פן תספה בעון העיר בראשית י"ט ט"ו, פן תספו בכל חטאתם במדבר י"ו כ"ו. כן השכיל לפרש מלת נִסְפֶּה החכם בן זאב באוצר השרשים , אלא שהוא מוציא הנספה הזה מכלל שאר נספה שבמקרא, והוא מפרש אותו מענין אסיפה כל הנאסף ומסתתר, ודידרליין ורוז' וגיז' פירשו הנסים בחבורה. והנה אחר שאמר כל הנמצא ידקר, אמר וכל מי שיקרה לו המקרה הרע הזה שימצאוהו אויבי בבל, אע"פי שאיננו בבלי יפול בחרב. ונ"ל כי עקר המליצה הזאת אינו זז מענין תוספת מלשון ספות חטאת על חטאת למטה ל' א', כי הנספה נוסף הוא במקרה לאותם שהיתה הרעה מכוונת אליהם. ואח"כ השתמשו במלה זאת גם למי שנתפס במקרה, אע"פ שהיתה הרעה מכוונת אליו, ושהיו שונאיו מבקשים אותו, כגון עתה אֶסָפֶה יום אחד ביד שאול ש"א כ"ז א' הכוונה אפול בידו במקרה.26תשגלנה, שגל הוא פעל יוצא, והפועֵל הוא הזכר, כמו שמצאנו ישגלנה דברים כ"ח ל', ומצאנוהו על הנקבה בנפעל כאן ובזכריה י"ד ב', ובפֻּעַל ירמיה ג' ב', א"כ הוראתו היא על פעולה שהזכר עושה והנקבה מקבלת, ולפיכך איננו לשון נקיה. אבל שכב הוא פעל עומד, ולא נמצא בכל המקרא לא בכנוים המורים על האקוזאטיף, ולא בנפעל ולא בפֻּעַל, והוא נקשר עם מלת עִם ושכב עמה, או עם מלת את שענינה כמו עם ותשכב את אביה, הן שכבתי אמש את אבי, וכן וישכב אותה אין ענינו אלא וישכב עמה, על דרך אולי ה' אותי יהושע י"ד י"ב, כי רבים אשר אתנו מאשר אותם מ"ב ו' י"ו. לפיכך כשיבא לשון שכיבה באיש עם אשה הוא לשון נקיה, כי משמעות שכב עמה איננו דבר מגונה, אלא קורבה בעלמא; ולפיכך קדמונינו חכמי בית שני שהתקינו כמה תקנות להַדֵר ולפאר קריאת ספרי הקדש בצבור, תקנו שנחליף פעל שגל המורה על התשמיש, בפעל שכב שאין משמעותו אלא קורבה, אע"פ שהמלות יִשְׁכָּבֶנָּה, תִּשָּׁכַבְנָה, שֻׁכַּבְּתְּ, אינן באמת לפי דרכי הלשון, כי אין שכב פעל יוצא. ואנחנו לא נדע מהיכן נגזר שרש שגל, ולא נבין איך היה שהמלכה נקראת שֵׁגַל; ואין ספק שאין במשמעות השם הזה שום דבר מגונה, שא"כ איך יאמר המשורר למלכו נצבה שגל לימינך תהלים מ"ה י'? ועל כן לא התקינו להחליף מלת שֵׁגַל בקריאה וגוסיציוס כתב כי השרש נגזר משרש גלה והש"ין נוספת כמו במלת שִעְבֵּד, וענינו גלוי ערוה; גם בעל אהלי יהודה ר' יהודה אריה, רב בק"ק קארפנטראץ בשנת תע"ט פירש שגל מורכב מן יש גלוי; וכל זה רחוק מאד, יען גלוי ערוה הוא כנוי למשגל, אבל גלוי סתם לא יורה כלל על ההוראה הזאת.27אשר כסף לא יחשבו, כתב קסינופון כי כורש בדברו אל חיילותיו אמר להם כדברים האלה : ידעתי, אנשי מדי, כי לא לחסרון כסף באתם עמי לצבא -- וטעם להזכיר זה, לומר שלא ימלטו העשירים מידם בתתם כספם כֹּפר נפשם.28וקשתות, יבאו בבתים ויכו בגוף הקשת על הנערים תלמידי רש"ח זלמן.29צבי ממלכות, היפה בכל ערי הממלכה.30צבי, כמו צבי היא לכל הארצות יחזקאל כ' ו' וט"ו, ואינו זז מלשון איל וצבי, כטעם אילת אהבים משלי ה' י"ט, והכל מפני יופי החיה הנקראת Gazzella. והנה מהפכת בבל לא נתקיימה בימי כורש, כי אם אחר כמה דורות, ולא בבת אחת, אלא מעט מעט אחר אשר בנה המלך ניקנור את עיר Seleucia בסמוך לה, ועדיין הענין מתקיים והולך.31יהל, כמו יֶּאֱהַל בראשית י"ג י"ח, וכן וַיָּאצֶל במדבר י"א כ"ה במקום וַיֶאֱצֹל, וַיָּרֶב ש"א ט"ו ה' במקום וַיֶאֱרֹב. וכתב רד"ק שהי"וד פתוחה להבדיל בינו ובין אם אראה אור כי יהל איוב ל"א כ"ו שהוא ענין אחר ושרש אחר עיין למטה י"ד י"ב.32ציים, חתולים מדבריים, וקרוב לזה בלשון ערבי בושארט.33אחים, ר' סעדיה ור' יונה תרגמו בערבי נמוס, והיא נמייה בלשון חכמים, ובלעז martora.34ושעירים, נראה שהם מיני קופים, בני אדם בעלי שער, והיו נחשבים כשֵדים ומזיקים, ועוד היום אנשי פרס מאמינים שנמצאים מזיקים בחרבות בבל.35איים, שם חיה מדברית כלב היער הנקראת בערבי בנאת אוּי, על שם קולה, ובלשון פרסי שקאל.36ותנים, איננו תנינים, אלא הנפרד ממנו תַּן, והוא מין קרוב אל הקודם, כן דעת ר’ תנחום ירושלמי, ואחריו רוזנ' וגיז'.37באלמנותיו, החליף הרי״ש ארמנותיו בלמ״ד דרך התול, ארמנות נעזבים כאלמנות.38איים, שם חיה מדברית כלב היער הנקראת בערבי בנאת אוּי, על שם קולה, ובלשון פרסי שקאל. ותנים איננו תנינים, אלא הנפרד ממנו תַּן, והוא מין קרוב אל הקודם. כן דעת ר' תנחום ירושלמי, ואחריו רוז' וגיז'.39באלמנותיו, החליף הרי"ש ארמנותיו בלמ"ד דרך התול, ארמנות נעזבים כאלמנות. נשארו אצלם לאחוזת עולם; ולהיות העבדים ההם מאומת בבל, יתכן לומר דרך מליצת השיר שישראל היו שובים לשוביהם, כי אנשים מאותה אומה שהוליכה את ישראל בשבי נהפכו עתה להיות לעבדים תחת יד ישראל.40והתנחלום, ידוע כי פעמים רבות יבאו שני פעולים אחר פעל אחד, כמו המלך צוני דבר ש"א כ"א ג', מלאתיו רוח חכמה שמות כ"ח ג', וילבש אותו בגדי שש בראשית מ"א מ"ב, והפשט את אהרן את בגדיו והלבשתם את אלעזר בנו במדבר כ' כ"ו; וידוע כי הוראת ההתפעל היא פעל את עצמו, לפיכך כמו שאומרים ואתה תנחילנה אותם דברים ל"א ז' בשני פעולים, כן אומרים והתנחלום וכן והתנחלתם אותם, ויקרא כ"ה מ"ו, והכוונה יְנַחֲלוּ את עצמם אותם, כלומר ינחילו אותם לעצמם, כלומר יקחו אותם לנחלה ויחלקום ביניהם.
