1קרא בגרון, האל אומר לנביא שיוכיח ישראל שבגלות.2ואותי יום יום ידרשון, הם מתפללים אלי יום יום.3ודעת דרכי יחפצון, עושים עצמם כאלו חפצים לדעת הדרכים הטובים בעיני, כדי ללכת בהם, כטעם ודעת דרכיך לא חפצנו מה שדי כי נעבדנו איוב כ"א י"ד וט"ו; וגיז' דוחה פירוש זה ומפרש הכל על תאות הגאולה, ומפרש דעת דרכי לדעת גזרתי, ומשפטי צדק משפטיו באויבי ישראל, וקרבת אלהים התגלותו לגאול עמו, וכל זה נגד פשט הכתוב.4למה צמנו, שרש צום לא הונח מתחלתו להורות על התענית, אלא תחלת הוראתו קבוץ עם והוא קרוב לשרש צמם הידוע בערבי, וממנו צומת הגידים כאשר העיר ר' יוסף קמחי וצמצום, וקרוב לו ג"כ שרש עמם שממנו עָם ועם, והונח לאסיפת העם לתשובה ולתפלה, כטעם כי יצומו אינני שומע אל רנתם ירמיה י"ד י"ב, קדשו צום קראו עצרה אספו זקנים כל יושבי הארץ יואל א' י"ד, וכן קראו צום והושיבו את נבות בראש העם מ"א כ"א ט' שהמכוון בו שיושיבו את נבות לדרוש ברבים ולהוכיח את העם על חטאותם, כי זה היה עיקר כוונת יום צום, שיתאסף העם ויתפלל לה' וישמע דברי תוכחה, ואח"כ הושאל ל' צום על התענית עצמו, אשר אמנם עקר שמו איננו צום, כ"א ענוי נפש.5תמצאו חפץ, כטעם ממצוא חפצך האמור למטה י"ג, תתעסקו בצרכיכם.6וכל עצכיכם תנגשו, מל' ועצביך בבית נכרי משלי ה' י', הוא הממון שהוא יגיעו של אדם, רד"ק.7תנגשו, מוסב על הממון, כמו נגש את הכסף ואת הזהב מ"ב כ"ג ל"ה, והכוונה תנגשו בעל חוב שלכם שישלימו לכם את חובם.8לא תצומו כיום להשמיע, וגו', ועתה אין אתם צמים כדי שתשמע תפלתכם השמימה.9כיום, עתה; יונתן פירש אל תצומו כמו שאתם צמים היום.10הלכף כאגמן וגו' האם תחשבו כי עקר התשובה והתענית אינו תלוי אלא בזה, ושאחר שעשיתם זה רשאים אתם לריב ולנגוש ולהכות איש את רעהו, ושאין המעשים האלה מפסידים התענית?11פתח חרצבות רשע, לקרוא דרור לבעלי חוב המשועבדים שלא במשפט; חצרב בהפוך אותיות, בערבי ענינו קשירת חבל בחוזק גיז'.12אגדות מוטה, קשרי העול; מוטה ל' מוט והכוונה עול.13פרס, ל' בציעה ושבירה, כלומר שתתן חצי לחמך לרעב.14מרודים, כמו ימי עניה ומרודיה איכה א' ז', זכור עניי ומרודי שם ג' י"ט, והוא מן אריד בשיחי תהלים נ"ה ג', והיה כאשר תריד בראשית כ"ז מ', ענין אנחה.15ומבשרך, מחברך שהוא בשר כבשרך, כן תרגם רבנו סעדיה; והנה המסתכל בתוכחה זו ימצא ענינה שוה לענין חזון ישעיהו סימן א' אלא ששם הוא מדבר בזמן הבית, ואומר למה לי רוב זבחיכם וכו' וכו', וכאן מדבר לזמן הגלות והוא מזכיר התפלות והתעניות שאנו עושים במקום הקרבנות; ושם דבר על עוות הדין, וכאן השמיטו, כי כן באמת בתי דינים שהיו בישראל בגלות לא שמענו שהיו חברי גנבים ואהבי שחד.16והלך לפניך צדקך כבוד ה' יאספך, דוגמת כי הלך לפניכם ה' ומאספכם אלהי ישראל למעלה נ"ב י"ב, זכותך תלך לפניך וה' מאחריך, ואתה תהיה שמור מכל רע.17מוטה, עֺל ושעבוד בחברך.18שלח אצבע, Grotius ואחריו רוז' וגיז' פירשו סימן לעג וקלס, כלשון Martialis II.28: Rideto multum.... et digitum porrigito medium. ולפי ענין הפרשה הזאת נ"ל כי שליחת האצבע אינה אלא סימן שלטון ורבנות והתגאות על אחרים, כטעם וישלח ירבעם את ידו לאמר תפשוהו מ"א י"ג ד'.19ותפק לרעב נפשך, המפרשים פירשו ל' הוצאה משרש נפק, וגיז' פירש תוציא לרעב שבר רעבון נפשך, ול"נ תפיק כמו תמציא, כמו אשרי אדם מצא חכמה ואדם יפיק תבונה משלי ג' י"ג, כי מוצאי מצא חיים ויפק רצון שם ח' ל"ה, מצה טוב ויפק רצון שם י"ח כ"ב; ונ"ל כי משרש יצא נעשה אח"כ שרש מצא, שהוא כמו הפעיל משרש יצא, כי המוצא דבר מה הוא מוציאו ממצפונו; ועל הדרך הזה אמרו הֵפִיק כאלו הוא ההפעיל מן נפק, והשתמשו בו להוראת מצא, וכשרצו להשתמש בו להוראת המציא כמו כאן לא היה בידם להוסיף סימני ההפעיל על מלת הפיק שכבר היא הפעיל, והשתמשו בלשון אחד בשתי הוראות, כמו שהוא הענין במלת הֵבִין, שלפעמים הוראתה כהוראת בנין הקל, ולפעמים הוראתה כהוראת ההפעיל, כמו הבינני תהלים ק"יט ל"ד.20ונחך ה', כמו ה' רועי לא אחסר, כי מרחמם ינהגם למעלה מ"ט י'.21ותשביע בצחצחות, בזמן בצורת, כתרגומו.22יחליץ, יחזק, מל' חלוצי צבא במדבר ל"א ה' רש"י רוז' וגיז'.23ובנו ממך, אנשים שלך, ועם כל ישראל מדבר גיז'.24מוסדי דור ודור תקומם, הבנינים אשר מכמה דורות נהרסו ולא נשארו אלא יסודותם, תקומם ותגביה יסודותם בבנותך עליהם בנין חדש.25משובב נתיבות לשבת, מחזיר הדרכים לקדמתן, שיהיו בני אדם עוברים בהם, מה שלא היה כשהיו הערים שוממות, והנה גדרת הפרצות והשבת הנתיבות, הוא כלו לשבת, לישוב הערים; והנה חרבות עולם מעיד בבירור כי על הגאולה העתידה מדבר ולא על גאולת בבל, כי איך יקרא חרבת עולם ומוסדי דור ודור לחרבות שלא היו כך אלא כחמשים שנה?26אם תשיב וגו' אם תעשה שרגלך תשוב אחור מפני כבוד השבת מעשות חפציך ביום קדשי.27ודבר דבר, להשגיח על עסקיך ולעוץ עצה ולהסכים על מה שראוי לך לעשות, כמו עוצו עצה ותופר דברו דבר ולא יקום למעלה ח' י' תלמידי מוהר"ר יצחק פארדו. ויונתן תרגם מלין דאונס, כלומר דברי און, ואחריו החזיק גיז', אך לפי זה העקר חסר.28אז תתענג על ה', אז תהיה נשען לבטח עליו בשמחה ובלי פחד רעה, וכן והתענג על ה' ויתן לך משאלות לבך תהלים ל"ז ד', אם על שדי יתענג יקרא אלוה בכל עת איוב כ"ז י', כי אז על שדי תתענג ותשא אל אלוה פניך שם כ"ב כ"ו.29והרכבתיך על במתי ארץ, על המקומות הגבוהים, והנה אצל הקדמונים שלא היו להם כלים שבימינו, היו המקומות הגבוהים למחסה ליושבים שם, ואותם שלמטה קשה היה להם מאד לעלות אליהם, על כן משגב שענינו מקום גבוה, מורה ג"כ מקום מחסה וכיוצא בזה בלעז מלות insormontabile, insuperabile, והנה והרכבתיך על במתי ארץ ענינו לא יהיה דבר עומד בפניך.30נחלת יעקב, ארץ ישראל.
