1נבואה על מפלת בבל ביד כורש כ"א א' עד י'. משא מדבר ים, הוא נבואה על מפלת בבל, וקראה מדבר ים ע"ד מליצת השיר, וטעם מדבר לא מדבר ממש אלא בקעה גדולה' כמו וינהג את הצאן אחר המדבר; והיא מדבר ים, כי בימי קדם היתה ארץ בבל שטופה ומכוסה במי הנהר והיתה נראית כים, וכן כתב הירודוט בדברו על סמירמיס Semiramis אשר הקימה גדרות בעד פרת: Prius autem flumen illam planitiem solebat pelagi instar inundare. וכן Abidenus הביאו Eusebius כתב: Ferunt loca haec omnia ab initio aquis obruta fuisse, et maris nomine appellata. והנה קרא ים למה שאיננו עתה ים, אלא שהיה ים קודם לכן, כמו עיר ההרס לפירושי, עיר שהיתה תחלה נהרסת.2כסופות בנגב לחלוף, יש דבר המוכן ועתיד לחלוף כסופות בנגב, כלומר האויב יבא כסופות בנגב. סופות הנגב קשות, כטעם והלך בסערות תימן זכריה ט' י"ד, וכן בהשקיט ארץ מדרום איוב ל"ז י"ז, מפני שהן באות ממדבר עֲרָב אשר שם, ממדבר בא, הוא בא ממדבר, כלומר הוא דומה לרוח סופה הבא ממדבר. ומארץ נוראה, לשון המדבר הגדול והנורא, ולדעת רד"ק טעם ממדבר בא כי היה מִדְבָר בין בבל לפרס ומדי.3חזות, ראיה, דבר גדול למראה, כמו קרן חזות ע' פירושי למטה כ"ח ט"ו.4הגד, ל' זכר, ע"ד פעל סתמי.5הבוגד בוגד, הנביא מתחיל בספור השוד והשבר שהיתה בבל עתידה להביא לכל הארצות וזו היא החזות הקשה שהוגד לו, שהבוגד יהיה בוגד והשודד יהיה שודד, כלו' שנבוכדנצר יכבוש כמה ממלכות ואיש לא יעמוד בפניו. והאתנח היה ראוי להנתן במלת שודד והזקף על הגד לי.6עלי עילם צורי מדי, הנביא הרואה בבל שודדת כל הארץ, קורא לפרס ומדי שיבואו ויצורו עליה.7כל אנחתה השבתי, לא מפיק ה"א, והטעם גזרתי להשבית אנחת כל העולם הנאנח תחת עול בבל ר"שי; ויונתן ר"דק ודון יצחק פירשו כאילו הה"א במפיק, אנחה של בבל, האנחה שבבל גורמת לכל העולם, ע"ד זעקת סדום ועמורה בראשיח י"ח כ'.8על כן, הנביא משתף עצמו עם אנשי בבל ונאנח עמהם ר"שי בשם המדרש, ור"שי ור"דק פירשו שהנביא מדבר בשם בבל ומלכה, ונ"ל כי מלת על כן מתנגדת לזה.9נעויתי משמוע נבהלתי מראות, הנכון כתרגום יונתן, Coccejus וכפירוש ורוז' וגיז', נעויתי באופן שלא אוכל לשמוע, ונבהלתי באופן שלא אוכל לראות.10נשף חשקי, לילה שהייתי חושק בו ר"שי כלומר שהיה חביב עלי מאד וגיז' ואחרים פירשו ליל תענוגי, ואין חשק לשון תענוג, והכוונה על המשתה שעשה בלשאצר וביה בליליא קטיל.11שם לי, פעל סתמי.12ערוך השלחן צפה הצפית, המפרשים כלם חשבו שהכוונה שאנשי בבל עורכים השלחן וגם מעמידים המשמרות לראות למרחוק, וזה לא יתכן עם החרדה שהזכיר תחלה, שנראה שלא היו אנשי בבל מפחדים מאומה, וכן היה הענין באמת שהיו כלם טרודים בשמחת חגם, כעדות דניאל, הירודוט וקסינופון בהסכמה נפלאה; ע"כ נ"ל נגד הטעמים שהפסוק בעל חלקים מתנגדים זה לזה, והכוונה אני רואה אתכם אנשי בבל עורכים השלחן, ויותר היה ראוי לכם אנשי הצפית הצופים העומדים על המצפה להיות צופים ומביטים מה שהאויבים עושים; אתם אוכלים ושותים, ויותר היה ראוי לכם שרים וק"ו לפחותים לקום למשוח המגן; והנה צפה הצפית וכן קומו השרים, אין ענינם עשו כך, אלא כך היה ראוי שתעשו, ודוגמתו למעלה י"ו ג' הביאי עצה וגו'.13לך העמד המצפה, הם אינם עושים כן, כי פרועים הם ופתאום יקום אידם, עשה אתה מה שהיה להם לעשות.14וראה רכב, טעמו, והנה העמדתי המצפה, והוא ראה רכב, ואח"כ צמד פרשים וכו'.15רכב, כל בהמה שרוכבים עליה נקראת רכב, כמו ויהרג דוד מארם שבע מאות רכב ש"ב י' י"ח.16והקשיב קשב אח"כ הוא שומע קול, והוא קול האנשים הבאים, כי תחלה עין רואה ואח"כ אזן שומעת.17קשב, ענינו קרוב לענין קול, כמו אין קול ואין עונה ואין קשב מ"א י"ח כ"ט.18רב קשב, ואח"כ הקול הולך וחזק, כי לפי התקרבם כן ישמע קולם בכח.19רב, הוא פעל, וענינו מתרבה.20ויקרא אריה, תחלת העמדת הצופה היה מן הרועים שהיו מעמידים אחד מהם במקום גבוה להזהירם בבוא חיה רעה, למען יאספו כלם עליה, והצופה ההוא כשהיה רואה חיה רעה היה דרכו לקרוא בקול גדול אריה, ואח"כ אולי נשאר המנהג גם במלחמות לקרוא כן והנה הנביא אומר כי המצפה הזה הרואה רכב ופרשים ומקשיב קשב רב, הוא קורא אריה למען יאספו אנשי המלחמה לעמוד על נפשם וזה שייך למקרא שלמעלה, ואח"כ ישעיה כדרכו מפרש המשל ואומר אני הוא העומד יומם ולילה על מצפה ה' ומצפה סמוך, ונגד הנקוד כלומר ה' מגלה אלי כל מה שעתיד להיות. מן על כן מלאו מתני חלחלה עד ויקרא אריה הנביא משתף עצמו עם הבבליים ומדבר כאלו הוא יושב בבבל, ועכשו הנביא עוזב המשל ומדבר כיושב בא"י. ור"דק הדביק אריה, עם על מצפה, המשיל פרס ומדי לאריה, העומד על מצפה ומביט אילך ואילך אנה יטרוף. ורא"בע רוז' וגיז' פירשו ויקרא כאריה, כלו' בקול גדול, ודון יצחק הדביק גם הוא אריה לעל מצפה, אך אמר כי אריה הוא כנוי לנבוכדנצר. ובעל מצודת דוד פירש העומד על המצפה קרא לאמר הנה בא אריה, והמשיל פרס ומדי לאריה הטורף. אמנם בעלי הנקוד לא רצו לסמוך מצפה לשם ה', שהיה הדבר קשה להמון שהאל יהיה לו מצפה, כאלו הוא צריך לעמוד על המצפה כדי לראות אשר יהיה בארץ, וכיוצא בזה עשה יונתן שתרגם על סכותא קדם ה' אנא קאים.21והנה זה בא, והנה בעמדי על מצפה ה', אני רואה רכב איש וצמד פרשים באים, ואני שואל אותם מה בשורה בפיהם, והם עונים נפלה נפלה בבל.22מדושתי ובן גרני, מה שדשתי מתבואתי, ומה שיצא לי מגרני נתתי לפניכם, כלומר אשר שמעתי מאת ה' צבאות הגדתי לכם.23מדשתי, הש"ין רפה, כי השרש דוש..24רעות וצרות העתידות לקצת משפחות ערביות אשר יבא עליהן אויב וישחית ארצם כ"א י"א עד י"ז. משא דומה, שם משפחה ממשפחות ישמעאל, ככתוב ומשמע ודומה ומשא בראשית כ"ה י"ד רא"בע, רד"ק וגיז', וכן סופרי הערביים זוכרים בארץ ערב מחוז הנקרא דומה גיז'.25אלי קורא משעיר, יש מי שקורא אלי מצד שעיר, מהלאה להר שעיר, ששם ארץ דומה גיז', ושני המקראות האלה הם נבואה על רעה שתבא בקרוב על משפחת דומה, והיא נקשרת עם משא בערב שאחריה, שגם היא נבואה על רעה שתבוא בעוד שנה על קדר שהיא גם כן ממשפחות ישמעאל, ואין ענין לכל זה עם הנבואה הקודמת, אשר נאמרה לימים רחוקים על מפלת בבל, ואולי נסמך זה כאן, מפני שלמעלה הנביא קורא עצמו עומד על המצפה, וכאן אחרים קוראים אותו שומר מה מלילה.26שומר מה מלילה שומר מה מליל, אתה שאתה שומר מה יהיה ממקרי הלילה, היושב ורואה אם יארע דבר רע ממאורעות המצויים בלילה, כלומר אתה אשר לא תתנבא כ"א לרעה, אתה השומר הגידה נא לנו מה יבואנו ממקרי הלילה, כלומר מה רעה עתידה לבא עלינו, וזה אמנם דרך לעג שבני דומה מלעיגים בנביא. ויונתן ור"שי רד"ק רוז' וגיז' חשבו השאלה הכפולה כפל ענין וכפל דברים; ורבנו סעדיה פירש מה עבר מן הלילה ומה נשאר ממנו; ורוז' וגיז' פירשו מה מלילה, מה תגיד לנו על אודות הלילה, מה ידעת מעניני הלילה הזה? כלומר מה תנבא עלינו בענין הרעות אשר אנחנו רואים שמתרגשות ובאות לעולם; ונ"ל כי לא תבא המ"ם לשמוש זה, ואין ראיה מן ויורנו מדרכיו ישעיה ב' ג' כי שם הכוונה קצת מדרכיו; גם אין ראיה מן ומאלה ומכחש יספרו תהלים נ"ט י"ג כי פירושו ילכדו בגאונם וגם ילכדו מפני האלה והכחש שהם מספרים; וכן להזהיר רשע מדרכו הרשעה יחזקאל ג' י"ח, הטעם להרחיקו ולהשיבו מדרכו הרשעה. ולפירושי המ"ם היא מקצתית, מה ממאורעות הלילה, וכן מצאנו השמות המורים על הזמן נאמרים על המאורעות, כמו על יומו נשמו אחרונים איוב י"ח כ', בידך עתותי תהלים ל"א י"ו והעתים אשר עברו עליו ועל ישראל ד"ה א' כ"ט ל'.27אמר שומר, תשובת הנביא, השומר אשר קראתם כך הוא משיב.28אתא בקר וגם לילה, אינני מתנבא תמיד נרעה, כי גם על בקר וגם על לילה אני מתנבא, וזה וזה מתקיים, ובא יבא גם הטוב וגם הרע אשר אני מבשר ומגיד.29אם תבעיון בעיו, אם תרצו לחקור ולבדוק אחר אמתת דברי חקרו ובדקו, כי לא יפול מדבר ה' ארצה. ואיך תהיה החקירה והבדיקה הזאת? ע"י שימתינו עד עת בא דברו, והנה הוא אומר להם בעיו, חקרו דברַי, המתינו קצת, ואח"כ שובו אתיו, באו אלי והגידו לי הֲבָאו דברי אם לא.30בעיו, לא נמצא שרש זה במקרא להוראת השאלה בלבד כפירוש רוז' וגיז', כ"א להוראת החפוש, נבעו מצפוניו עובדיה ו'.31שובו אתיו, ואח"כ שובו ובואו אלי. ויונתן ור"שי ורוז' וגיז' פירשו שובו לשון תשובה, שובו אל ה'.32משא בערב, על ערב, כמו משא דבר ה' בארץ חדרך זכריה ט' א', ושם ערב איננו כולל בל"הק כל הארץ הנקראת אצלנו Arabia, אך היא ארץ משפחה אחת או קצת ממשפחות הישמעאלים, ונראה שהיו יושבים בה בני משפחת קדר, ככתוב עֲרַב וכל נשיאי קדר יחזקאל כ"ז כ"א, וכן כאן הנבואה על שוד ושבר שיבא לקדר.33ביער, הנכון כפי' רד"ק; ויש מקשים שאין יערים בארץ ערב, ואני אומר כי אמנם לכך הזכיר יער מפני שאין שם יער, וטעמו אתם דדנים הנוסעים ממקום למקום, והיו בני קדר רגילים לאסוף אתכם אל אהליהם ולהאכילכם ולהשקותכם ולתת לכם מקום ללון, הנה לא תמצאו מי יאסוף אתכם, כי יבא שוד על אנשי קדר, והנה תלינו בערב כאלו תלינו בתוך היער, ואם היה נמצא יער בארץ ערב, הי"לל ביער ערב, לא ביער בערב.34לקראת צמא, אחר שאמר שארץ ערב תהיה עזובה כיער, זכר יושביה וראה שהם נודדים מארצם מפחד אויב, והנה תחת אשר היו תחלה מאכילים ומשקים את העוברים ושבים, עתה הם צריכים מי שירחם עליהם בנודם אנה ואנה, על כן הוא אומר לבני אדם הביאו מים לקראת הצמאים האלה מבני קדר, וגם לקראת יושבי ארץ תימא אשר קודם לכן בלחמו קדמו נודד, היו רגילים לצאת לקראת נודדים ולתת להם הלחם הצריך להם.35בלחמו, בלחם הצריך לו לנודד, כלו' די מחסורו אשר יחסר לו. והתבונן בנועם המליצה הזאת: הביאו מים למי שהיה דרכו לתת לאחרים לחם, ועתה אף מים אין לו: התיו, צווי מן ההפעיל משרש אתה, כמו לכו אספו כל חית השדה התיו לאכלה ירמיה י"ב ט'.36תימא, מחוז מארץ ערב, שמו ידוע בספרי הערביים, ותלמי התוכן קורא לו Thaima, וירמיה מזכירו אצל דדן כ"ה כ"ג; והיום כ"ד אב תר"ג הראני בני בכורי אוהב גר במסעות ר' בנימן כי בדברו על ארץ שבא הנקראת Jemen הוא מזכיר עיר תימא ואומר שהיתה עיר גדולה וראש ממשלת היהודים. ודידרליין רצה להגיה קדמו בפתח, וכן נראה דעת יונתן.37נדדו, אנשי ערב וקדר ותימא.38נטושה, הנכון שהוא כמו לטושה כדבר אחר של רש"י, שאם נפרש לשון והנה נטושים על פני כל הארץ ש"א ל' יו", אין הלשון דומה למה שאחריו ומפני קשת דרוכה. ויונתן וגיז' פירשו חרב שלופה.39קדר, הזכירם Plinius בשם Cedrei. ואנחנו לא נדע באיזה זמן נאמרה נבואה זאת, ואיך וע"י מי נתקיימה. ואין ראיה שלא נתקיימה מפני שירמיה מ"ט כ"ח חוזר ומתנבא לקדר ולממלכות חצור אשר הכה נבוכדראצר, כי במאה שנה שעברו מישעיה לירמיה איננו רחוק שיכלה כבוד קדר, ואח"כ ישובו לקדמתם, והנה הנבואה הזאת קשורה עם משא דומה שלפניה, כי יחדיו בא השודד על דומה ועל קדר, ובאמרו שובו אתיו הכוונה שובו בעוד שנה והגידו אם נתקיימה נבואתי עליכם אם לא.40ושאר מספד, כמו ומספר שאר, וכן קשת גבורי בני קדר כמו בני קדר גבורי קשת; ואם היה הטעם על מספר הקשתות, מספר קשתות הי"לל.41ימעטו, לשון רבים לפי שהכוונה על בני קדר.
