1נבואה על הצלחת העולים מן הגולה מבבל. יששום מדבר וציה, ארץ ישראל שהיתה כמדבר בזמן הגלות תגיל ותפרח בקבוץ הגליות.2יששום. הנכון שה"מם במקום נו"ן כדעת רא"בע ור"דק ורוז', ור"שי וגיז' פירשו ישישו בהם או עליהם, ולא יתכן, כי אין הכוונה שישמחו ישראל במפלת אדום כדעת גיז' ולפניו ר"שי ור"דק, ואחרים, אלא שישראל שהם בגלות ישובו לראות הטובה, ואם כפירוש גיז' וחבריו אין כנוי המ"ם מתפרש, והי"לל יְשֻׂשׂוּהָ לומר ישישו על זאת. והנה יששום הוא לשון רבים, ופעולת הששון איננה מיוחסת לנושא אחד ישיש מדבר, אלא לשני נושאים ישישו מדבר וציה, לפיכך היתה מלת יששום ראויה לטעם מפסיק טפחא. הלת מדבר למשרת מונח, וכן הוא בכ"י אחד בארפורט כחבצלת, חבצלת מתורגם בשיר השירים ב' א' נרקום, ונזכר השם הזה בש"ס עיין ערוך וצריך להגיה נרקוס, או נרקיס, והוא Narcissus תרגמו ר' סעדיה ור' יונה, ועדיין הנרקיס נמצא בשרון גיז' בשם Chateaubriand.3המה ראו כבוד ה', המדבר והערבה הם עצמם כאלו הא גורל נחלתן, וכאלו בידו חלק אותה ביניהן בקו המדה יראו כבוד ה' כלומר גדלו וגבורתו בגאולה שיגאל את עמו יראו כבוד ה', דוגמת וראיתם את כבוד ה וגו' בתת ה' לכם בערב בשר לאכול ולחם בבקר לשבוע שמות י"'ו, וזה על דרך אז ירננו כל עצי יער, וכמוהו רבים, ותגל אף גילת, שם במקום מקור, והוא ע"ד אעלך גם עלה ותלמידי מוה"רר אהוד לולי גם כי זה נגד הטעמים.4חזקו, פעמים יבא הצווי לא לאדם מיוחד, אלא למי שיהיה רד''ק, והוא כאדם ההופך פניו כנגד זרים ואומר להם נחמו האבל הזה, כן אתם אמרו למהרי לב הנה אלהיכם, וכן נחמו נחמו עמי.5לנמהרי לב, כמו שקראם ידים רפות וברכם כושלות מפני צרת הגלות והשעבוד, כן קראם נמהרי לב שהיו נבהלים בלבותם מפני הצרות, כפירוש רד"ק; וגיז' פירש נמהרים לנוס מפני הפחד ומרך הלב, אך א"כ העיקר חסר והי"לל נמהרי לנוס או נמהרי רגלים, מלבד כי אין נמהר בשום מקום ענין מהירות, אלא שעמום, וכן מצאנו למעלה ל"ב ד' ולבב נמהרים יבין לדעת, ואין הכוונה על הפחד.6הנה אלהיכם נקם יבוא, יבוא בנקם, כלומר יבוא לנקום נקם רש"י ראב"ע ור"דק או יבוא כנוקם, ובא שם הפעולה במקום שם התאר, כמו כי מרי המה וחבריו, וכן גמול אלהים. אלהי גמול, כלו' יבוא כאל גומל ונפרע. ורוז' וגיז' פירשו יבוא הנקם ויבוא גמול אלהים.7אז תפקחנה, וכן המקרא שאחריו משל על התהפכות מצב ישראל מרע לטוב.8והיה השרב, במדברות החמים לפעמים כחם היום בעת הצהרים קרני השמש המכים על החול מראים לעיני הרואה מרחוק כדמות מים או ים, והמראה הזה נקרא בערבי ובפרסי שרב ואומרים שעקרו לשון פרסי, שר אב, ענינו בלשון פרסי פני מים, והולכי מדברות רואים לפעמים את המראה הזה וחושבים שהם קרובים למקום מים, ואח"כ לא ימצאו כי אם ארץ ציה, ומזה באלקוראן. מעשי הכופרים הם דומים לשרב במדבר, הצמא חשבהו למים ונגש והנה אין. והזכיר מזה Curtius 7.5, וגם בדורנו כשהיו צבאות צרפת במצרים ראו המראה הזה וכתבו כדברים האלה Courier de l'Egypte הביאו De Sacy בספרו Chrestomat. arabe חלק ג’ עמוד ל"ח: L’ardeur du soleil ètait excessive, et rendait les illusions du mirage si semblables a la rèalitè, qu’on fut plusieurs fois sur le point de s’ègarer. Ce phènomène s’est offert plusieurs fois a nos yeux dans le dèsert: on ne saurait croire combien le sentiment de la soif est irritè par ce jeu de la lumière, qui fait paraitre l’image de l’eau au milieu d’un espace aride המראה הזה נראה ג"כ בצרפת הדרומית, וקוראים לו Mirage רוז' וגיז'.9בנוה תנים רבצה, כל המפרשים פירשו רבצה חוזר לתנים, במקום שהיה נוה תנים ומרבץ שלהם יהיה חציר לקנה וגומא, וזה קשה, כי הי"לל בנוה תנים ורבצם. ואני אומר כי רבצה שם למרבץ הצאן והבקר דוגמת ועמק עכור לרבץ בקר למטה ס''ה יו''ד, ורבצה בלא מפיק כמו שהעיד רש''י ז''ל וכן הוא בנביאים כ''י שבידי ובדפוס רמ''ח ור"נד והוא שם לשון נקבה בפלס שפחה שמלה זמרה.10חציר לקנה וגמא, חציר כמו חצר כמו למעלה ל''ד י''ג נוה תנים חציר לבנות יענה, במקום שהיה מדבר ונוה תנים יהיה מקום לקנה וגומא ראב"ע רד''ק וגיז'. ואע"פי שאין עושים חצר לקנה וגומא, הנה מצאנו דוגמת זה בית אבנים יחזה איוב ח' י"ז שענינו מקום אבנים גיז', וכוונת המשל הזה כלו על חזרת ישראל מגלות בבל כי ה' ילך לפניהם והדורים יישר ויסקל לפניהם הדרך, כלומר ישיבם על אדמתם בשלום.11והיה שם מסלול ודרך, במקומות המדבר והצמאון תהיה מסלה ודרך כבושה לעבור גאולים. והרי זה דוגמת והיתה מסלה לשאר עמו אשר ישאר מאשור למעלה י"א י''ו.12והוא למו, הדרך הזה יהיה לאותם עורים ופסחים שהזכיר, כי אף הם ילכו בו לבטח, וכל הולך דרך ואפי' הם אוילים, ילכו בו, כי ה' יישיר ויצליח דרכם רש"י ורא"בע פירש לא יעברו בו טמאים, והם עכ''ום, אע"פי שהדרך ההוא שלהם היה לשעבר; ולא יתכן, כי לשעבר לא היה שם דרך. אלא מדבר וציה. ורד''ק ורוז' וגיז' פירשו להם, לישראל לבדם יהיה אותו הדרך, ודון יצחק ואחריו Dathe, Lowth פירשו והוא על האל, הוא לך לפניהם; ופירוש רש"י נ"ל עקר. ואולי יתכן לקרוא וְה֚וּא לְמוֹ־הֺלֵךְ֙ דֶ֔רֶךְ דֶ֔רֶךְ והכוונה כי הוא האל כביכול יהיה דרך לאותם ההולכים, וזה מתיישב יפה עם מה שאמר דרך הקדש יקרא לה לא יעברנו טמא, כי אחר שהאל עצמו הוא הדרך, הנה היא דרך הקדש ולא יעבור בה טמא.13לא יהיה שם אריה, משל על הצלחת דרכם של עולי גולה, וכמו שנתקיים, ככתוב ויד אלהינו היתה עלינו, ויצילנו מכף אויב ואורב על הדרך עזרא ח' ל"א לא תמצא שם, לא יעלו בה חיות ממקום אחת וגם אותן שהיו שם קודם לכן ימותו או ילכו למקום אחר, ולא תמצא שם שום חיה רעה תלמידי יוסף ירא. והנה גם הנבואה הזאת וגם אותה שלפניה קרבו גוים הכופרים האחרונים אומרים שלא כתב אותן ישעיה, וראה מה שכתבתי למעלה בראש סימן י''ג ובסימן י''ד סוף פסוק כ''ג בששי בשבעה עשר יום לחדש שנת תקצ''א השלמתי פירוש ל''ה סימני ישעיה אלה. ותרגומם, מקץ ששת ימים ושלשים ומאת יום. ברוך הנותן ליעף כח, החונן לאדם דעת, השולח עזרו לישרים בלבותם לברך מעשה ידיהם ועצתם ימלא, ה' אלי ואודהו אלהי אבי וארוממנהו, אשר היה עמדי בביאור נבואות הנביא הזה ומליצותיו הסתומות והחתומות, ויאזרנ חיל למלחמה להציל מפי הכופרים השואגים לטרף את הנבואות אשר שלל מישעיה, למען כחש בנבואה מן השמים, הוא יהיה עמדי בבאור יתר דברי הנביא הזה ושאר הנביאים כלם, עד בלתי השאיר בהם סתום אשר לא יפורש, וחתום אשר לא יבואר, וטמון אשר לא יתגל, וזר אשר לא יתישב על הדעת, וקשה אשר לא יתקבל לאזן שומעת. אמן כן יאמר ה'.
