רש"י על סנהדרין צ״ט

1 ה"ג היינו דאמר ליה ההוא מינא לרבי אבהו וכו':

2 אקוט בדור - אקח ישראל ואמלוך עליהם כמו נקטיה ארבעים שנה אקוט בדור בדור קטן של ארבעים שנה שהוא משונה מדורות שלפניו ומסתמא היינו משיח ששינוין גדולים יהיו בדורו ופשטיה דקרא מיהא גבי מתי מדבר אבל מדכתיב אקוט משמע אף להבא היה מתנבא:

3 מיוחד - חשוב:

4 ה"ג רבי אומר ג' דורות שנאמר ייראוך עם שמש - כלומר בהדי משיח שכתב בו תהילים ע״ב:ה׳ לפני שמש ינון שמו ייראוך ישראל ולפני ירח לפני מלכות בית דוד שנמשל כירח כדכתיב שם פט כירח יכון עולם וגו' כמו כן ייראוך דור דורים דור אחד דורים ב' הרי ג':

5 אין להם משיח לישראל - אלא הקב"ה ימלוך בעצמו ויגאלם לבדו:

6 שרי ליה מריה - ימחול לו הקב"ה שאמר דברים אשר לא כן:

7 ואלו זכריה מיהא מתנבא על משיח בבית שני - דכתיב בתרי עשר הנה מלכך יבא לך וגו' ולאו היינו זכריה בן יהוידע הכהן שניבא בבית ראשון אלא זכריה בן ברכיה שהיה במלכות דריוש:

8 רבי אומר שס"ה כמנין ימות החמה דכתיב כי יום נקם בלבי ושנת גאולי באה - ליום נקם של מרגלים ארבעים יום מה יום נקם של מרגלים שנה אחת בכל יום כדכתיב במדבר י״ד:ל״ד יום לשנה יום לשנה וגו' כך שנת גאולה באה שנה ליום שנה ליום שלכל יום ויום של שנה זו הכתובה שנת גאולי במקרא זה נותנים שנה אחת ואית דגרסי רבי אומר שס"ה אלפים שנה דכתיב שנת גאולי באה ושנה של הקב"ה הכי הוי דכתיב תהילים צ׳:ד׳ כי אלף שנים בעיניך כיום:

9 לאיברי לא גליתי - שלא הוצאתי דבר מפי שהיו איברי יכולין לשמוע אבל בלבי היה טמון הדבר:

10 כמשוש חתן - שבעת ימי המשתה כן ישיש עליך שבעת ימים ויומו של הקב"ה אלף שנה:

11 ועד עכשיו - ימות המשיח:

12 למען ירבו ימיכם כימי השמים על הארץ - ולא עמדו בארצם כל כך. אבל עתידין לעמוד כשיבא משיח:

13 כי מי נח - כמו כימי נח כחשבון השנים שנמצא בידו לאותו זמן שנשבע ה' מעבור מי נח עוד על הארץ כן נשבעתי כפי אותו חשבון נשבעתי מקצף עליך ומגער בך שלא אחריב את עולמי לאחר שיבא משיח עד שיכלה זה הזמן:

14 לא נתנבאו - טובה לישראל:

15 עין לא ראתה - דאין קץ לדבר:

16 צדיקים אינן עומדין - דגדול כחן של בעלי תשובה שאין בריה יכולה לעמוד לפניהם במחיצתם:

17 ברישא לרחוק - שנתרחק מן הקב"ה ואח"כ שב אליו בתשובה והדר שלום לקרוב מעיקרא צדיק גמור דגדול כחן של בעלי תשובה:

18 שהיה רחוק מן העבירה - כל ימיו דהיינו צדיק גמור:

19 אפיקורוס ומגלה פנים - מפורש לקמן:

20 ברית בשר - מילה:

21 מכאן - מן הפסוק הזה שכתוב כי דבר ה' בזה אמר ריא וכו' מחלל את הקדשים דמחלל קדשים ומבזה מועדות ומגלה פנים כו' היינו דבר ה' בזה דבזיון הוא:

22 מפר ברית - היינו את בריתי הפר:

23 מועדות - חולו של מועד:

24 דקדוק זה - חסרות ויתרות:

25 מק"ו ומגזירה שוה - ושא"ל רבו גזירה שוה לא גמר מרבו:

26 המשנה - זה שעושה כמו שאינה עיקר:

27 זה העובד ע"ז - היינו דבר ה' דבור שדבר הקב"ה בעצמו לישראל דאנכי ולא יהיה לך מפי הגבורה שמענום:

28 חוזר - לשנותה:

29 זמר בכל יום - היה מסדר למודך אע"פ שסדור בפיך כזמר והוא יגרום לך שתהא לעולם הבא בשמחה ובשירים:

30 נפש עמל עמלה לו - מפני שעמל בתורה תורה עומלת לו:

31 כי אכף עליו פיהו - מפני שהוא משים דברים בפיו תמיד כאוכף שעל החמור לישנא אחרינא זמר כלומר שעוסק בשירים ובזמירות תדיר תדיר נעשה זמר כך החוזר על התורה נעשה לו סדורה בפיו:

32 תורה עומלת לו - שמחזרת עליו ומבקשת מאת קונה למסור לו טעמי תורה וסדריה וכל כך למה מפני שאכף שכפף פיהו על דברי תורה:

33 דרופתקי - טרחנין כלומר כל הגופין לעמל נבראו:

34 טוביה לדזכי - אשריו למי שזכה והיה עמלו וטרחו בתורה לשון אחר דרפתקי כיס ארוך שמשימין בו מעות כל הגופין נרתקין הם לקבל ולהכניס דברים אשריו למי שזכה ונעשה נרתק לתורה:

35 לומד תורה לפרקים - ואינו לומד תדיר תדיר כמי שאין לו אשה ובועל פעמים זו פעמים זו:

36 שנאמר כי נעים כי תשמרם - אימתי תשמרם בבטנך בזמן שיכונו יחדיו על שפתיך:

37 לא היה לו למשה לכתוב אלא ואחות לוטן תמנע - בתמיה דבר שאינו צריך הוא וכן היה מלגלג ואומר שכתבו משה שלא לצורך ולקמיה מפרש דהיינו מגלה פנים בתורה:

38 וילך ראובן וגו' - והיינו נמי שלא לצורך:

39 בחבלי השוא - בחנם בלא שום הנאה היה חוטא:

40 מלכותא בלא תגא - שר גדול אלא שאינו מעוטר וכיון דתמנע היתה אחות מלך ודאי בת מלך היא:

41 מוטב שאהיה שפחה לאומה זו - לבני אברהם יצחק ויעקב שהן יראי שמים ולא אהיה גברת לאומה אחרת ולכך נעשית פילגש לאליפז בן עשו שהיה מזרע יצחק:

42 לרחקה - מתחת כנפי השכינה שהיה להם לגיירה:

43 בימי קציר חטים - לאחר שקצרו השדה שהכל רשאין ליכנס בתוך שדה חבריהן:

44 יברוחי - כדמתרגמינן ולא איתפרש מאי היא:

45 סיגלי וסביסקי וסבסוך - מינין אחרים סיגלי עיקרי עשבים והוא ממיני בשמים ואמהות של אותן עשבים קרי סגלי וסבסך וסביסקי נמי מין בשמים:

46 מעוזי - תורה:

47 שלום שלום - תרתי זימני אחד למעלה ואחד למטה:

48 פלטירין של מעלה ושלמטה - כדכתיב לנטוע שמים וליסוד ארץ:

49 אשר עשו בחרן - דמתרגמינן דשעבידו לאורייתא בחרן וקרי להו עשייה:

50 כאילו עשאו - לאותו דבר מצוה:

51 והלא אהרן הכה - דכתיב שמות ז׳:י״ט ויאמר אל אהרן קח מטך ונטה ידך:

52 מגלה פנים בתורה - מעיז פנים כלפי עוסקי תורה מגלה פנים משתמע לן דחמיר מאפיקורוס דאפיקורוס היינו דאית ביה אפקירותא בעלמא:

53 אלא למ"ד מבזה תלמידי חכמים עצמן אפיקורוס הוי - כ"ש דמבזה חברו בפני תלמידי חכמים לאו מגלה פנים הוא והשתא מאי נינהו מגלה פנים בתורה:

54 מנשה בן חזקיה - שהיה דורש באגדות של דופי:

55 איכא דמתני לה אסיפא - דברייתא דקתני מכאן אמר רבי אלעזר וכו' המגלה פנים בתורה רב ור' חנינא וכו':

56 מאי אהני לן - והם אינן יודעין שעולם מתקיים עליהם:

57 מגלה פנים בתורה הוא - שכופר במה שכתוב בתורה:

58 אם לא בריתי יומם ולילה וגו' - שמהנין לעולם ומקיימין אותו והוא אומר דלא מהני מידי:

59 מהכא נמי שמעינן - שהצדיקים מהנין לאחרים: