רש"י על סנהדרין ד׳

1 יש אם למקרא - בתר קרייה אזלינן דהיא עיקר:

2 הא דאמרן - ירשיעון קרינן:

3 אקרא אני - יכולני לקרות וטמאה שבעים כנדתה ויקרא י״ב:ה׳ דהא לא כתיב שבועיים מלא:

4 טמא בזכר - שבעת ימים:

5 וטיהר - שלשים ושלשת ימים:

6 וטימא בנקבה - לשבועיים:

7 וטיהר - ששים יום וששת ימים:

8 כפלים - וטומאה דיולדת זכר שבעה הלכך דנקבה שבועיים:

9 כל הניתנין - עולה ושלמים ואשם הטעונין שתי מתנות שהן ד' שנתנם במתנה אחת:

10 כיפר - דכתיב ודם זבחיך ישפך שפיכה אחת במשמע:

11 קרנות קרנת קרנת - ויקרא ד בחטאת של מזבח החיצון כתיב בשעיר דנשיא כתיב קרנת חסר ובכבשה דיחיד כתיב שם קרנות מלא ובשעיר' דיחיד כתיב שם קרנת חסר אבל הנך דפר כהן משיח והעלם דבר במזבח הפנימי כתיב שם והתם כולהו מודו דמתנה אחת מעכבת בהן וב"ש אזלי בתר קרייה:

12 ואימא - לב"ה כולהו למצוה דהא כולהו צריכי למכתב למצוה ועיכוב דחדא מנא להו אימא אע"פ שלא נתן כלום כיפר:

13 בכדי - בלא כלום:

14 שתים - דפנות של סוכה:

15 כהלכתן - שלימות:

16 אפילו טפח - ברום י' טפחים:

17 למסורת - שנמסרה כתיבתו לכתבו חסירה:

18 אתאי הלכתא - דאמרינן התם מחיצות הלמ"מ ומוקמינן לה לגרוע לדופן אתיא:

19 נפשות - היינו דם דאיקרי נפש:

20 רביעית - היא שיעור חיותו של אדם ובלא"ה לא איקרי מת עד שיהא בו שיעור מיתה:

21 שתי נפשות - משמע משני ב"א וכתב מת כדי מיתה היינו רביעית:

22 ורבנן פליגי עליה ואמרי עד שיהא השיעור מאדם אחד דנפשת חסר כתיב:

23 בחלב אמו - יכול בחֵלֶב אמו אבל בחָלָב מותר לבשל:

24 אמרת יש אם למקרא - וליכא מאן דפליג דאי פליגי בשר בחלב מנא לן דאסור:

25 ירשיעון אלהים אחריני - לבד מאלהים האמור למעלה בעינא תרתי ולמעלה דומיא דלמטה הרי ד':

26 דהיאך והאי - ירשיעון אלהים האמור למעלה ואלהים האמור כאן ולעולם לשון רבים משמע:

27 וכפר וכפר וכפר - בשעיר נשיא ובשעירה דיחיד ובכבשה דיחיד כתיב ויקרא ד ומשמע דסגי בכפרה אחת כדמפרש:

28 מפני הדין - הוצרכו ליכתב כולן דאי לא הוו כתיבי הוו מייתנא מדינא דכולהו מתנות מעכבי:

29 שיכול לא גרסינן:

30 והלא דין הוא - דלא ליעכבו למה לי לרבויי דבכפרה אחת סגי:

31 נאמרו דמים - בפרשה למטה גבי חטאת העוף דשמיעת הקול דכתיב ויקרא ה׳:ט׳ והזה מדם החטאת על קיר המזבח:

32 ונאמרו דמים למעלה - בחטאת בהמה:

33 שנתנו במתנה אחת כיפר - דהא לא כתיב קרנות. לשון אחר נאמרו דמים למטה למטה מחוט הסיקרא בעולה ושלמים ואשם ונאמר דמים למעלה למעלה מחוט הסיקרא דהיינו חטאת בהמה דכתיבי בה קרנות ויקרא ד מה דמים האמורים למטה שנתנן במתנה אחת כיפר דהא אפי' ב"ש מודו בשאר קרבנות דכתיב דברים י״ב:כ״ז ודם זבחיך ישפך לשון אחר למטה בפרשה תחתונה דויקרא באשמות כתיבי לשון אמצעי עיקר:

34 בפנים - חטאות הפנימיות דפר כהן משיח והעלם דבר הטעונין שבע הזיות על הפרוכת ועל מזבח הזהב ותנן בהו מתנה אחת מהן מעכבת באיזהו מקומן זבחים מז. ונפקא לן מקראי בהקומץ רבה מנחות דף כז. ועשה כאשר עשה מה ת"ל לכפול בהזאות מלמד שאם חסר אחת מכל המתנות לא עשה כלום:

35 דנין חטאת - ונאמרו בה קרנות מחטאות הפנימיות שהן חטאות ונאמרו בה ויקרא ד׳:ז׳ קרנות המזבח קטורת הסמים:

36 ואל יוכיח זה - דם האשם שאינו חטאות ולא נאמרו בה קרנות אלא סביב וללישנא דחטאת העוף נמי אינו חטאת וארבע קרנות כלומר אע"פ ששמן חטאות לא נאמרו בו קרנות וכולן שמעתיה ודחטאת העוף לא סלקא לו:

37 ור"ש ורבנן - כולהו יש אם למקרא סבירא להו וכי מדלית חד בסוכות לגופיה פשו להו ארבעה אבל רבנן סברי סככא בעי קרא פשו להו ג' דפנות וגרעתא הלכתא לשלישית ור"ש סבר סככא לא בעי קרא דמקרא דמדלינן לגופיה נפקא דהא בלא סככא לא מיקרי' סוכה:

38 נפשות דעלמא - ולעולם חדא משמע אלא הכי קאמר על אחת מכל נפשות מת שבעולם לא יבא:

39 בפרשת שמע ובפרשת כי יביאך כתיב לטטפת חסר וי"ו אבל בפרשת והיה אם שמוע כתיב לטוטפות מלא הרי כאן ד' בתים לתפילין של ראש אבל של יד אינה אלא אחת:

40 כתפי - שם מקום כשרוצים לומר שתים אומר טט:

41 ואפריקי - נמי מקום וקורין לשתים פת:

42 דשני קרא ממסורת - באותיות הקריה יתירות על המסורת כמו לטוטפות בסוכות קרנות דאיכא למימר מדשני ודאי תרווייהו דרשינן:

43 אבל חלב וחלב דכי הדדי נינהו - כולי עלמא מודו דיש אם למקרא:

44 יראה כל זכורך כתיב - וקרינא יֵרָאֶה תרווייהו דרשינן יִרְאֶה כל זכורך שיראו פני השכינה יֵרָאֶה משמע שיתראו לפניו שהוא בא לראותו היקיש ראייתך לראיתו כדרך שהקב"ה בא לראותך כך בא ליראות לו מה הוא רואה אותך כשהוא שלם שנאמר דברים י״א:י״ב עיני ה' אלהיך בה מראשית אף אתה רואה אותו בשתי עיניך אלמא אע"ג דכי הדדי נינהו דרשינן מסורת וגבי חלב אמו מאן לימא דלא לידרש חלב אמו בתר מסורת:

45 דרך בישול - חָלָב צלול כמים ואיכא בישול אבל חֵלֶב אינו בישול אלא טגון: