רש"י על סנהדרין ו׳

1 גברא אגברא - רבי אבהו אדשמואל שמואל סבר פליגי רבנן עליה דרבן שמעון בן גמליאל:

2 דן את הדין - במומחה ליכא למימר מדקתני סיפא אם היה מומחה לב"ד:

3 דן את הדין - יחידי משמע:

4 ומשלם מביתו - בפירקין דלקמן סנהדרין דף לג. מוקי לה שנשא ונתן ביד מדקתני מה שעשה עשוי אלמא דיניה דינא דאי לא דינא ליהדר:

5 דין תורה - וכיון דטעה לאו דין תורה דן:

6 בדבר משנה - שמשנה מפורשת שטעה בה:

7 חוזר - מחזיר את הדין ואינו משלם מביתו דכיון דדבר מפורש הוא אין דינו דין:

8 וסוגיא דעלמא - הילוך דינא כחד מינייהו ואזל איהו ועבד כאידך הלכך דיניה לא הדר וכיון דלא איתמר הלכתא לא כמר ולא כמר האי בעל דין דנקט לא בעי לשלומי דאמר ליה פסקת לי לדינאי ומיהו איהו בעי שלומי כיון דסוגיין דעלמא כאידך:

9 לימא כתנאי - הא דאמרינן דשמואל ור' אבהו פליגי:

10 ביצוע - פשרה:

11 סברוה - רבנן אמוראי בני הישיבה ובעו למימר מהכא דבדשמואל ורבי אבהו פליגי:

12 דכולי עלמא - רבנן ורבי מאיר:

13 מקשינן פשרה לדין - דכתיב שמואל ב ח׳:ט״ו משפט וצדקה ואמרינן לקמן דזהו ביצוע אלמא דאיתקוש למשפט:

14 תלתא תנאי - פליגי בפשרה ר"מ סבר בשלשה רבן שמעון בן גמליאל סבר לעיל סנהדרין דף ה: בשנים ורבנן דפליגי אדרבי מאיר סברי ביחיד:

15 מאן דאמר תרי אפילו בחד - מכשר דכיון דלא מקשינן ליה לדין מה לי תרי מה לי חד:

16 תיסגי בתרי וליקני מיניה - דכיון דקנו מיניה למה לי בית דין לא תהא אלא מתנה בעלמא ומדעתו והיא מתקיימת אלא להכי בעינן תלתא לייפות כח בית דין דאף על גב דלא קנו מיניה לא ניהדרו:

17 והלכתא פשרה צריכה קנין - ואפילו נעשית בשלשה:

18 נגמר הדין - שאמרו איש פלוני אתה זכאי איש פלוני אתה חייב:

19 אסור לבצוע - משבאו לדין אסור לדיינים לבצוע:

20 המברך - המשבח:

21 אבל אהרן אוהב שלום ורודף שלום - וכיון שהיה שומע מחלוקת ביניהם קודם שיבואו לפניו לדין היה רודף אחריהן ומטיל שלום ביניהן:

22 תורת אמת וגו' - משתעי באהרן כי שפתי כהן ישמרו דעת וגו' מלאכי ב׳:ז׳:

23 הרי שגזל כו' - ובוצע לשון גזילה דכתיב משלי א׳:י״ט כן ארחות כל בוצע בצע את נפש בעליו יקח:

24 כנגד יהודה - שהיה לו לומר נחזירנו לאבינו אחרי שהיו דבריו נשמעין לאחיו:

25 אתאן לתנא קמא - תנא קמא דאמר אסור לבצוע דריש ליה להאי משפט וצדקה שהיה דוד דן את הדין וחייב את החייב וראה שהיה עני מחויב ממון והיה משלם לבעל דינו מתוך ביתו:

26 פוטר מים ראשית מדון - אם באת לפטור ולהשליך המריבה המשולה כמים כדלקמן ולשום שלום ביניהן:

27 ראשית מדון - קודם שתשא ותתן בדין פטור אותה:

28 נטשהו - ורדוף אחר השלום:

29 קשה - בעל מריבה מטריח דיינין:

30 ה"ג שמא יתחייב חזק ונמצא רודפו - רודף את הדיין להפך את הדין:

31 שיושב לפני רבו - ובא דין לפני רבו ולא לפניו וראה התלמיד זכות לעני וחובה לעשיר ורבו טועה בדין מניין שלא יחלוק כבוד לרבו וישתוק תלמוד כו' ולקמן סנהדרין דף ז. מפרש מאי משמע דלא תגורו לשון כינוס הוא:

32 את מי הן מעידין - כאילו הן מעידין בהקב"ה כדאמר לקמן סנהדרין דף ח. שמטריחין אותו להחזיר ממון לבעליו:

33 ועמדו שני האנשים אשר להן הריב - ואוקמינן במסכ' שבועות דף ל. בעדים הכתוב מדבר:

34 מה לי לצער הזה - שאם אטעה איענש:

35 תלמוד לומר - ביהושפט עמכם בדבר המשפט לפי מה שעם לבבכם שלבבכם נוטה בדבר כלומר בטענותיהם עמכם במשפט לפי אותן דברים תשפוטו ולא תיענשו:

36 דאין לו לדיין - לירא ולמנוע עצמו מן הדין:

37 אלא לפי מה שעיניו רואות - לידון ויתכוין להוציאו לצדקו ולאמיתו ושוב לא יענש:

38 היכי דמי גמר דין - דאמרינן לעיל שוב אין אתה רשאי לבצוע: