רש"י על סנהדרין מ״א

1 תניהו ענין - להתראת מלקות דשייך באחותו:

2 וכי יזיד - מנא ידעינן אלא שהתרו בו ועדיין הוא מזיד ל"א ואם הזיד לא נאמר אלא וכי יזיד משמע תמיד הוא בזדונו זה עיקר:

3 המוצאים אותו מקושש - שקישש עצים לא נאמר אלא מקושש לאחר שראוהו ומצאוהו היה מקושש ומה טעם תלוי בכך אלא שהתרו בו ועדיין היה מקושש:

4 על עסקי דיבור - התראה:

5 הוה אמינא - אחותו דאינה מיתה אלא מלקות הוא דבעינן התראה אבל חייבי מיתות דחמירי אימא לא ליבעי:

6 ותרתי בנסקלין למה לי - מקושש ונערה המאורסה בסקילה:

7 לר' שמעון - דאמר שריפה חמורה ולא אתו נשרפין מנסקלין בהתראה משום דאי אמר בנסקלין שהן קלין כתב קרא אחרינא לאתויי נשרפין באם אינו ענין:

8 וליתו הנך - מלקות וסייף:

9 המת - משמע כבר הוא כמת קודם שבא לבית דין שחייב עצמו מיתה בפיו:

10 עדי נערה המאורסה כו' - לקמיה פריך מאי שנא נערה המאורסה דנקט:

11 לאוסרה על בעלה באנו - ולא להורגה:

12 היכי מיקטלא - וכיון דאיהי לא מיקטלא פשיטא דאינהו לא מיקטלי כאשר זמם כתיב דברים י״ט:י״ט:

13 באשה חברה - דאיהי מיקטלא אם לא הוזמו אלו ואינהו לא מיקטלי דיכולין לומר כשבאנו לבית דין לא לחייבה מיתה נתכוונו אבל אי אמרו התרינו אין התראה אלא להמית ותו לא מצי למימר לא להורגה באנו:

14 לא שמה עדות - הואיל ואי אפשר לקיים בו ודרשת וחקרת ודרשו השופטים והנה עד שקר וגו' שם:

15 אלא אשה חבירה - דקיימא לן לר יוסי בר יהודה דמיקטלא בלא התראה היכי משכחת לה הא כיון דאינהו לא מיקטלי משום דיכולין לומר לאוסרה באנו איהי נמי לא מיקטלא:

16 כשזינתה וחזרה וזינתה - דהנך עדי זנות שני אין יכולין לומר לאוסרה באנו שהרי כבר נאסרה מזנות ראשון ולא באו אלא להורגה:

17 ופרכינן והא יכולין לומר לאוסרה על בועלה שני באנו - דקיימא לן במסכת סוטה דף כו: מונטמאה ונטמאה שתי פעמים כשם שאסורה לבעלה כך אסורה לבועל:

18 שזינתה מבועל ראשון - וכבר נאסרה עליו:

19 אי נמי שזינתה מקרוביה - שהיא אסורה להם משום ערוה:

20 אפילו הא דלא יתבא תותיה - ואיכא למימר דלא אסקו אדעתייהו לאוסרה עליו שהרי לא היו רואים אותה יושבת תחתיו אפילו הכי יכולין לומר:

21 ארירן - יושרמ"א בלע"ז:

22 אין זה נכון - ועדותן בטלה והוא והם פטורים מיד:

23 הרי זה נכון - דלא שייכי בדיקות להכחיש אלא בגופה של עדות:

24 בסודר שחנקו בה - שהעידו שחנק את חבירו בסודרו ועל הסודר היו נבדקין שחור היה או לבן היה:

25 שעקץ - דקץ וחתכה מעוקצה:

26 תאינה - הפרי קרי תאינה:

27 ששיפדו - לשון שפוד:

28 תאינים שחורות תאינים לבנות - דעל כרחך בתאינים עצמן אי אפשר להרוג:

29 כחקירות משוי ליה - לבדוק בכל אשר יוכל כדי להכחיש וכי היכי דבחקירות מתכחשי בדבר אחר זה אומר במקום פלוני וזה אומר במקום פלוני דהיינו דבר אחר דהמקום לא הרגו הכי נמי בדיקות:

30 מי הוה בסנהדרין - בשעה שהיו דנין דיני נפשות:

31 ארבעים שנה - ראשונים עסק בפרקמטיא אמצעיים למד אחרונים לימד ונעשה דיין ומורה הוראות:

32 בחנות - מקום היה בירושלים וכן שמו:

33 דיני קנסות סלקא דעתך - וכי לשכת הגזית גורמת לדיני קנסות:

34 אלא דיני נפשות - שאין דיני נפשות בכל מקום אלא בעוד שסנהדרי נוהגת בלשכת הגזית שנאמר דברים י״ז:ח׳ וקמת ועלית אל המקום מלמד שהמקום גורם וכיון דחזו דנפישי רוצחים ולא היו מספיקין לדון עמדו וגלו משם:

35 ותנן משחרב בית המקדש וכו' - וכיון דרבן יוחנן בן זכאי היה קיים אחר חורבן נמצא דארבעים שנותיו האחרונים לא דנו נפשות דהא ארבעים קודם חורבן בטלו:

36 ואמר מילתא - לפני הדיינין רבותיו ואיסתבר להו טעמיה:

37 וקבעוה בשמיה - והאי דקרי ליה בחדא מתני' בן זכאי ובחדא רבן יוחנן בן זכאי לא תיקשי מאן דקרי ליה בן זכאי על שם ההיא שעתא דאמרה להא מילתא ומאן דקרי ליה רבן על שם סופיה קרי ליה:

38 פשיטא - כיון דאמר אחד איני יודע אשמעינן תנא דעדותן קיימת:

39 כי אמרי תרווייהו נמי קיימת היא - דאילו אמר האחד איני יודע מאי רבותיה כיון דאמר חבירו איני יודע זה לא מעלה ולא מוריד:

40 וא' אומר כו' - שהיו שלשה:

41 ר' עקיבא מקיש שלשה לשנים - במסכת מכות ד' ה: מה שנים אינן זוממין עד שיזימו שניהם אף שלשתן עד שיזומו שלשתן וזה אי אפשר להזימן ואע"ג דלר"ש קאמר לה להא מילתא התם דאילו ר' עקיבא מקשינהו להכי מה שנים נמצא אחד מהן קרוב או פסול כו' מיהו ר"ע אית ליה נמי דר"ש ומוסיף איהו:

42 רבא אמר - הא דקתני אפי' לאו ארבותא דבדיקות קאי אלא ארבותא דחקירות קאי והכי קאמר מה בין חקירות לבדיקות חקירות היכא דליכא אלא תרי סהדי אמר א' איני יודע עדותן בטלה בדיקות אמר אחד איני יודע עדותן קיימת והוא הדין לשניהם דהוה ליה עדות המוזמת בחקירות ואפי' בחקירות משכחת לה דאמר אחד איני יודע עדותן קיימת והיכי דמי כגון דאיכא תלתא דאפשר לעדות שתתקיים בשנים ומשום שלישי לא מיפסלי הנך ודלא כר"ע:

43 בסנהדרין דבי רבה - כלומר מה חידוש אתם אומרים בסנהדרין בבית אדם גדול כגון רבה יש לכם לחדש בה הרבה:

44 ומאי אמרינן בסנהדרין גרידתא - מה יש לנו לומר אילו לא היינו למידים מפי חכם כל כך היכא יש להקשות בה ומאי קשיא לך:

45 הא דאורייתא - ודרשת וחקרת והא דאורייתא כדתני לעיל נכון שיהא נכון אחד אומר כליו שחורים כו' דהיינו בדיקות נכון שיהו דבריהם מכוונים:

46 שאי אתה יכול להזימן - בכולהו שבע חקירות הזמה כתיבי אבל בדיקות אפי' אומרים כולן אין אנו יודעין עדות שאתה יכול להזימה היא שהזמה אינה תלויה בכך אלא הכחשה דמאי שייך עמנו הייתם גבי בדיקות:

47 טובא אמריתו בה - הרבה יש לכם טעמים בה:

48 מטיבותיה דמר אמרי' בה טובא - מחמת שאתה טוב ועניו ומודה לנו אנו אומרים בה הרבה:

49 מנזיהותיה דמר - אם היית רוצה להתריס בנו ולהקשות לא היינו יודעים נגדך כלום. נזיהות לשון המדבר בקושי ובחזקה לשון נזהא דאריה פסחים דף קיב: אשגרוני"ר:

50 עד כמה - יכנסו בתוך החדש דאם יש ביניהם יום אחד נימא דטעו בעיבור החדש:

51 עד רובו של חדש - אבל מכאן ואילך כגון אחד אומר בעשרים ואחד אומר בעשרים ואחד לא תלינן בעיבור החדש דכבר שמע בימים הללו שהיה חדש מעובר:

52 שזה יודע בב' עיבורים - שהיו שני חדשים מעוברים או ביחד או בדילוג וזה מנאן לכולן חסירין:

53 אלא משום - דאמרי ברובא ידע ברוב ימים שעברו כבר שמע מה היה:

54 שיפורא - שופר היו תוקעין בקידוש החדש ביום שהוא מתחיל הן מלא הן חסר וזה לא שמע את השופר:

55 עד כמה מברכין - אם לא בירך היום יברך למחר:

56 על החדש - על הלבנה בהתחדשה:

57 עד שתתמלא פגימתה - אבל בתר הכי לא שייך למימר מחדש חדשים שהרי כבר נושנת היא: