רש"י על סנהדרין ק״ז

1 אוכל לחמי - לומד תורתי:

2 שהפך משכבו של לילה לשל יום - שהיה משמש מטתו ביום כדי שיהא שבע מתשמיש ולא יהרהר אחר אשה כל היום:

3 ונתעלמה ממנו הלכה - שהמשביע אברו בתשמיש רעב ומרבה תאוה:

4 ה"ג מתהלך על גג המלך ולא גרסינן והיינו:

5 חלתא - כוורת:

6 פתיק ביה גירא - בכוורת כלומר שהכה ושברה ל"א פתחה שברה ונפתחה:

7 מתקדשת מטומאתה - אותה שעה פסק טומאתה ולא בא עליה כשהיא נדה:

8 פקדת לילה - על מעשה לילה פקדתני אם אוכל לעמוד בנסיון של דבר עבירה:

9 צרפתני בל תמצא - חשבת לצרפני ולא מצאתני נקי:

10 זמותי ב 'ר יעבר פי איכו זממא נפל - מי יתן והיה בפי רסן ואפשר לעכב את דברי שלא אומר דבר זה של בחנני:

11 הר שבכם - מלך שלכם:

12 צפור נדדתו - דעל ידי צפור נטרד כדאמר אדמי ליה כצפור:

13 למריה - העבד נצחו לאדוניו בתוכחתו:

14 כי אני לצלע נכון - אותו צלע היה נכון לי:

15 שאכלה פגה - שקפץ את השעה ליזקק ע"י עבירה:

16 נאספו עלי נכים - בעלי מומין כמו פרעה נכה מלבים ב כג והיו מלעיגים עלי ואני כלא . יודע ל"א ולא ידעתי לא הייתי יודע כשמלעיגים כלומר פתאום בא עלי אותו עון שלא ידעתי עד שניתן פתחון פה לביישני:

17 הכי גרסינן בשעה שעוסקין במיתות בית דין אומרים הבא על אשת איש מיתתו וכו':

18 י"ח עונות - לי"ח נשיו שלא לעגנן:

19 באנחתי אשחה - אפילו בשעת אנחתי אשחה בכל לילה:

20 מטתי - תשמיש המטה ענין סחי ומאוס איכה ג׳:מ״ה קרי ליה:

21 בדמעתי ערשי אמסה - שבשעת דמעתי אני ממאיס את מטתי בתשמיש:

22 יאמרו מלך שכמותי - חסיד שכמותי הרגו בנו ויהו מתרעמין על מדותיו של הקב"ה ונמצא שם שמים מתחלל בפרהסיא:

23 מוטב אעבוד ע"ז - ואחלל את השם אני לבדי ולא יחללו אותו כל העם:

24 אמר ליה - חושי הארכי לדוד הקב"ה לא עביד דינא בלא דינא שמעמיד בנך להרגך דאת מאי טעמא נסבת יפת תואר דאמו של אבשלום מעכה בת תלמי מלך גשור שמואל ב ג ותפסה דוד במלחמה דאין לומר בעבירה באה לו דהא כתיב מלכים א טו רק בדבר אוריה החתי:

25 סוחר כותי - דרכו לפנות את סחורתו מעט מעט להעמידה על דמים מועטים:

26 שגיאות מי יבין - מי יכול להשמר משגגות:

27 אמר לו - הקב"ה:

28 שביקא לך - מחול לך:

29 נסתרות - מזיד של צנעה:

30 זדים - מזיד של פרהסיא:

31 ה"ג אל ימשלו בי דלא לישתעו בי רבנן - והיינו אל ימשלו לשון משל שלא ידרשו בחטאתי חכמי הדורות ואז איתם:

32 שלא יכתב סורחני - שתמחוק אותה פרשה מן המקרא וישתכח הדבר לעולמים:

33 כל הפרשה - שכתובה כבר שעשית אותו חטא:

34 על אחת כמה וכמה - שלא תעקור:

35 תחטאני באזוב - מכלל שהיה צריך טהרת אזוב כמצורע:

36 בחברון מלך שבע שנים וששה חדשים - מדהכא חשיב להו ובאידך קרא לא חשיב להו ש"מ לא היה מלכותו שלימה שנצטרע אותן ו' חדשים:

37 ה"ג אבל בחיי בנך אני מודיע ולא גרסינן לך:

38 כ"ד רננות - בין תפלה תחנה ורנה איכא כ"ד:

39 וילך אלישע דמשק להיכא אזל:

40 שואבת - מגבהת מתכת בלא נגיעה כעין אותה שלועזין קלאמניס"ה בלע"ז ועל ידי אותה אבן העמיד עגלים של ירבעם באויר:

41 רבנן דחה מקמיה - התלמידים דחה מישיבתו של אלישע:

42 צר ממנו - מכלל דעד האידנא לא הוה צר:

43 הואל וקח - השבע שאלישע שלחך:

44 ויפצר בו - גחזי: העת לקחת את הכסף והבגדים וגו':

45 שמנה דברים קא חשיב בהאי קרא:

46 וגחזי מי שקל כולי האי - מנעמן כסף ובגדים הוא דשקל דכתיב ויצר ככרים וגו':

47 אותה שעה - היה אלישע עוסק בפרק שמונה שרצים אמר לו הגיע עת ליטול שכר פרק שמונה שרצים שעסקתי וכו' ולהכי כתב בהאי קרא שמנה דברים כנגד אותו פרק כלומר בכסף ובגדים שקבלת ממנו מנעמן סבור אתה לקנות דברים הללו להיותם לך שכר שמונה שרצים:

48 הוספה מחסרונות הש"ס: ינאי מלכא - כהן גדול היה וקטל כולהו רבנן במסכת קידושין:

49 שמעון בן שטח - אחי אשתו של ינאי המלך במסכת ברכות והוא לא ברח:

50 טרוטות - עגולות:

51 אחוי ליה - רבי יהושע בן פרחיה בידיה דלקבלוהו:

52 יצר - תאותו אם מרחיקה ממנו לגמרי ממעט ישיבת עולם ואם מקרבה לגמרי בא לידי איסור שאינו יכול לכבוש יצרו מדבר עבירה:

53 תינוק ואשה - דעתן קלה ואם תדחה אותם מטרדן מן העולם:

54 חלה - חד חליו תרי אשר ימות בו תלת:

55 בעא רחמי דלהוי חולשא - כדי שיהא פנאי לבניו לבא כל אחד ואחד ממקומו להיות עליו בשעת מיתה שכיון שרואין שנפל למטה יודעין שימות ומתקבצין ובאין:

56 מתפח - מתרפא:

57 מתני' לא ידון רוחי לא דין ולא רוח - שאין עומדין בדין ואין להם רוח להיות עם הצדיקים שיש להם חלק:

58 ויפץ ה' אותם ומשם הפיצם - ויפץ בעולם הזה ומשם הפיצם בעולם הבא:

59 אלו ואלו - אנשי דור המבול ואנשי סדום ובחדא פליג ר' נחמיה: