רש"י על סנהדרין כ׳

1 תוקפו של בועז ענוותנותו של פלטי - דאילו בועז חדא לילה ופלטי שנים רבות:

2 דורו של משה ויהושע - עסקו בתורה הרבה ודורו של חזקיהו יותר מהם כדכתיב ישעיהו י וחובל עול מפני שמן ואמרינן בחלק לקמן סנהדרין דף צד: חובל עול של סנחריב מפני שמנו של חזקיה שהיה דולק בבתי מדרשות עד שבדקו מדן ועד באר שבע ולא מצאו עם הארץ:

3 מתכסין בטלית אחת - עניים היו:

4 רבי יהודה אומר לעולם - לפני המטה יוצאות שכן מצינו בדוד שיצא אחר מטתו של אבנר ואי ס"ד נשים אחר המטה אורחיה דדוד להלך עם הנשים:

5 בתחילה להכרותו - שהיו סבורין שמאתו היתה הריגת אבנר:

6 ולבסוף להברותו - שידעו הבירור שלא מאת דוד נהרג אבנר:

7 למחות בשאול - בהריגת נוב עיר הכהנים:

8 ידיך לא אסורות - אדם חשוב היית לשאול והיה לך למחות ולפי שלא מחית כנפול לפני בני עולה נפלת:

9 מכדי מחויי מחית - והכי קאמר ידיך לא אסורות היו לא ניהגת בעצמך כאדם חשוב אלא בכל כוחך גילית בדעתך ומחית בשאול:

10 ששהה מלכות בית דוד - שהעמיד את איש בושת למלך ואם לא המליכו אבנר היו ממליכין את דוד ומשמלך איש בושת עד יום שמלך דוד על כל ישראל היו שתי שנים ומחצה שתי שנים לאיש בושת וחצי שנה בין מיתתו למלכות דוד שמשמת שאול מלך דוד בחברון וכתיב בחברון מלך שבע שנים וששה חדשים צא מהן חמש שנים שבין מיתת שאול למלכות איש בושת דתניא בסדר עולם ולקמן סנהדרין דף קז. והימים אשר מלך דוד על וגו' נמצאת מלכות ישראל בטילה חמש שנים אלמא חמש שנים היו בלא מלך נשתיירו שתי שנים ומחצה ממלכות איש בושת למלכות בית דוד:

11 דרגש ערסא דגדא - נוהגין היו לערוך מטה ושלחן בבית ולא היו משתמשין בהן כלל אלא למזל הבית מונחת משום ניחוש גדא מזל ודומה גד גדי וסנוק לא שבת דף סז::

12 עד השתא לאו אותביניה - עד הנה לא ישב על אותה מיטה שהרי מונחת היא לנוי הבית:

13 והשתא - דאבל הוא בעינן לאותביה עלה מהיכא תיפוק לן:

14 השתא מוכלינן ליה - משל אחרים:

15 אלא אי קשיא - אדעולא הא קשיא עלה דתניא בעלמא מו"ק דף כז. דרגש אין צריך האבל לכפותו:

16 מתיר קרביטין - בימי אבלו קרביטין לולאות:

17 קרביטין מי אית ליה - הלא כשאר מטות עושין אותה מטה:

18 גילדאי - רצענין:

19 ערסא דצלא - מטה של עור ותולין רצועות בשפת העור סביב וכשרוצין לנטותו עונבין הרצועות בארוכות המטה וכשמתירין אותה הוא נופל והן הן קרביטין וחס הוא עליו לכפותו שלא יתקלקל העור בלחלוח הקרקע שלא היו ראשי כרעיו גבוהין מסירוגו למעלה וקאמר ת"ק זוקפו על דופן הכרעים וארוכותיו למעלה ואמר ליה רבן שמעון מתיר קרביטין והוא נופל:

20 סירוגו - קשירתו:

21 מתוכו - שיש נקבים בארכבותיו ותוחבין בהן ראשי רצועות התלויות בעור ועונבים ואין מרכיבין הרצועה על גבי ארוכות המטה:

22 סירוגה מעל גבה - החבלים מרכיבין על ארוכות המטה מיכן ומיכן ואורג והוא סירוג:

23 העריסה - עריסת תינוקות בריי"ץ:

24 משישופם בעור הדג - משפשפם בעור הדג כדי להחליק הארוכות ליפותם:

25 למה לי שיפת עור הדג - הלא אין יופיה ניכר שהרי מכוסות הן תמיד בראשי החבלים המסורגין על גבן:

26 מטה אעולי ואפוקי בבזיוניה - בבזעים ונקבים של ארוכות מכניס ומוציא ראש החבל ומסרג:

27 באבקתא - לולאות התלויות בנקבי ארכובותיו ובהן מכניסין ראשי רצועות התלויות בשפת העור:

28 שנקליטיה יוצאין - נקליטין שני עצים ארוכים ומעמידין אותן באמצע דופני המטה אחד מראשותיה ואחד מרגלותיה ומפוצלין הן בראשותיהן ומניחין קנה מזה לזה ועליו פורסין הכילה ויש שמחברין אותן נקליטין למטה והיינו יוצאין שמחוברין ויוצאין מן המטה ואין יכול לכפותה מפני נקליטיה:

29 זוקפה - על מראשותיה או על מרגלותיה וארכובותיה למעלה ודיו:

30 מתני' ופורץ - גדרות אחרים:

31 לעשות לו דרך - לשדהו ולכרמו:

32 חלק בראש - חלק היפה בורר ראשון ונוטל מחצה:

33 גמ' בפרשת מלך - בספר שמואל א ח בניכם ובנותיכם יקח וכיוצא בהם:

34 רב אמר לא נאמרה פרשה - דשמואל אלא לאיים עליהם שתהא אימת מלכם עליהם אבל אינו מותר לעשות:

35 ה"ג רבי יהודה אומר לא נאמרה פרשה זו אלא לאיים עליהם - ולא גרס ליראם ולבהלם דהא לרבי יהודה יפה כיוונו שהרי נצטוו ישראל על כך והכי גרס לה בתוספתא:

36 שלש מצות - להכי נקט שלש הללו שהן תלויות זו בזו לעשותן כסדרן כדמפרש לקמן בתחלה מלך ואחריה עמלק ואחריה בית הבחירה:

37 בכניסתם לארץ - דבכולהו כתיב ירושה וישיבה וירשתה וישבת בה ואמרת אשימה עלי מלך דברים י״ז:י״ד בעמלק כתיב שם כה והיה בהניח ה' וגו' ובבנין בית הבחירה כתיב שם יב ועברתם את הירדן וישבתם בארץ וגו' והדר כתיב והיה המקום וגו':

38 לא נאמרה פרשה זו - דשום תשים עליך מלך משום מצוה אלא כנגד תרעומתם שגלוי לפניו שעתידים להתרעם על כך ולומר והיינו גם אנחנו ככל הגוים שנאמר ואמרת אשימה עתידין אתם לומר כן:

39 ר' נהוראי אמר כו' לא גרסינן ליה בתוספתא ותדע דשיבוש הוא דהא קי"ל בעירובין דף יג: דהוא רבי נחמיה הוא רבי נהוראי:

40 עמי הארץ קלקלו - דאילו זקנים שאלוהו לשופטם ולרדות הסרבנים שבהם אבל עמי הארץ תלו עליו מלחמותיהם שאמרו ויצא בראשינו ונלחם את מלחמתנו:

41 בתחילה - קודם שנשא שלמה נשים נכריות מלך אף על עליונים:

42 וכשם שמלך על תפסח ועזה כך מלך על כל העולם כולו - והכי קאמר קרא כי הוא רודה בכל עבר הנהר כמתפסח ועד עזה:

43 על מקלו - שהשליכו אשמדאי מכסאו כדאמרינן במסכת גיטין דף סח::

44 גונדו - טליתו ובסדר טהרות כלים פרק טז פירש רב האיי מקידה הוא מקידה של חרש ודומה לו חד אמר קודו וחד אמר מקלו ויקרא רבה פרשה אחרי והוא מקידה ששותה בה מים:

45 מלך והדיוט - ושוב לא חזר למלכותו: