רש"י על סנהדרין ק״ד

1 עמון ומואב - קרובין לישראל שבאו מלוט בן אחי אברהם ורחקן המקום שלא יבאו בקהל ל"א קרובין ממש ליכא למימר דהא מדין מבני קטורה היו בני אברהם וקרובים היו בני מדין לישראל יותר מעמון ומואב שהם בני אברהם אלא עמון ומואב שכנים וקרובים היו לארץ ישראל ומדין רחוקים להם היו:

2 וישבו בלשכת הגזית - ממשפחות סופרים והאי קרא מפרש ליה כולי בסיפרי בפרשת ויאמר משה לחובב:

3 המה הקינים הבאים מחמת אבי בית רכב - וקינים אלו בניו של יתרו דכתיב ובני קיני חותן משה ובניו של יתרו הן הן בניו של רכב דכתיב הקינים הבאים מחמת אבי בית רכב וכתיב ירמיהו לה ולבית הרכבים אמר ירמיהו כי כה אמר ה' וגו' יען אשר שמעתם על מצות יהונדב אביכם וגו' לא יכרת איש ליונדב בן רכב עומד לפני כל הימים ואמרינן בסיפרי אפשר נכרים הם ונכנסין להיכל והרי כל ישראל לא נכנסו להיכל אלא שהיו יושבין בסנהדרין ומורין בדברי תורה. מ"ר:

4 ממיכה - דאמרינן לעיל הניחו לו שפתו מצויה לעוברי דרכים:

5 ומשרה שכינה על נביאי הבעל מחברו של עדו הנביא - דעדו הנביא נתנבא על מזבח בית אל שיחרב מפני שהעמיד בו ירבעם צלמים דכתיב במלכים א י״ג:א׳ והנה איש האלהים בא מיהודה וגו' ויאמר מזבח מזבח ומפרש בסדר עולם דהיינו עדו הנביא ובא נביא השקר והטעהו לעדו והשיבו לבית אל והעבירו על מצות הקב"ה שאמר לו לא תשוב לבית אל והאכילו ובזכות שהאכילו שרתה עליו שכינה שנאמר ויהי דבר ה' אל האיש הנביא אשר השיבו להאכילו אצלו:

6 ושגגתה עולה זדון - שהרי מצינו ביהונתן ששגג ולא הלוהו לדוד שתי ככרות ונענש דאמר רב יהודה וכו':

7 לווהו - לשון לויה:

8 לא נהרגה נוב - שלא היה צריך דוד לשאול לחם מכהני נוב ולא היה דואג מלשין עליהם:

9 ולא היה שאול נהרג - על אותו עון:

10 שמוטל - דאביו יותם ובנו חזקיה:

11 ושאר מישראל ששבו להיות בניך ותלמידיך וכל מי שישוב לביתך דהיינו תלמידיו כדמתרגמינן ושאר' דלא חטאו ודתבו חטיאי תלמידוהי:

12 מאי כובס דכבשינהו לאפיה - שכבש את פניו והיה מתבייש מפני ישעיה:

13 כובס - כמו כובש:

14 אוכלא דקצרי סחף ארישיה - כלי מנוקב של כובסין שמזלפין בו מים על הבגדים ואותו כלי הפך אחז על ראשו כדי שלא יכירו ישעיה שהיה מתבייש ממנו:

15 יאשיהו - בן אמון:

16 חזקיהו - אבי מנשה:

17 ברא מזכה אבא וכו' - יאשיה מזכה אמון אביו ולא חזקיה מנשה בנו דכתיב אין מידי מציל ודרשינן ליה בהגדה אין אברהם מציל וכו':

18 השתא דאתית להכי - דברא מזכה לאבא:

19 אחז נמי - לא תימא דכבשינהו לאפיה אלא מפני כבודו של חזקיה לא מנאוהו:

20 מפני מה לא מנו את יהויקים - באותן שאין להם חלק . לעוה"ב:

21 משום דר' חייא בר אבויה - שנתכפר על שלא ניתן לקבורה וכל הני מפני מה לא מנו לא בעי אלא מהנך דהוו רשעים גמורים כדחשיבנא להו לעיל אחז חתם את התורה וכו':

22 זאת ועוד כו' - נקמה נעשית בה כבר ועוד אחרת תעשה בה:

23 פרידא - כך שמו:

24 סיפתא - ארגז:

25 בשביל הטוב מה אות - בשביל חזקיה ששיבח את עצמו דאמר הטוב בעיניך עשיתי גרם לו שאמר מה אות כי אעלה בית ה' ששאל אות מהקב"ה שעבירה גוררת עבירה:

26 אכלו נכרים על שולחנו - אותם ששלח לו מרודך בלאדן ספרים ומנחה על ידם:

27 ומשמש עליו - כגון חזקיה דאמרינן לקמן אשתו השקתה עליהם:

28 גורם גלות - דכתיב וישמח עליהם חזקיהו ויראם את כל בית נכתה וכתיב בתריה ומבניך אשר יצאו ממך יקחו והיו סריסים בהיכל מלך בבל:

29 אשתו השקתה עליהם - היא עצמה מוזגת להם והיינו בית נכתה לשון מנכה על שם צלע שנפחתה מן האדם וממנה נברא אשה:

30 בית גנזיו - והכי מתרגמינן בית גניזוהי ומנחם פתר במחברתו לשון סממנים כמו בראשית לא נכאת וצרי ולוט:

31 זין אוכל זין - כגון פרזלא דשליט בפרזלא:

32 איכה - ל"ו בגימטריא:

33 ל"ו כריתות - בכריתות דף ב. חשיב להו:

34 לקו בא"ב - שכל מגילת איכה סדורא באלפא ביתא:

35 בטח בדד - שיושבין יחידים ואינן מתיראין לא מן הנכרים ולא מן חיות רעות:

36 רבתי עם - עם שמתרבה והולך יותר משאר עם:

37 קטנה לגדול - ש"ז של קטן אינו מבושל ואינו מזריע מהר כשל גדול וכן רחם של קטנה אינה קולטת מהר כשל גדולה לפיכך משיאין גדולה לקטן כדי לכשתהא זרעו מבושל קולט מהר וקטנה לגדול כדי שיהא שכבת זרעו קולט מהר ולא קטנה לקטן ששוהין להוליד ולא קטן וקטנה ממש אלא שעומדין על פרקן וראויין הם להוליד ומיהו אין זרע שלהם מבושל כל כך:

38 אחד - מן הנשבים לחברו:

39 גמל - זו שמהלכת לפנינו סומא וכו':

40 מצד שרואה - שאינה אוכלת פעמים מצד ימין ופעמים מצד שמאל כבהמה הרואה שאוכלת מכאן ומכאן אלא מצד שרואה אוכלת:

41 יין מטפטף ושוקע - בקרקע ורואין אנו בין רגלינו הטיפין שנפלו כשעברה הגמל במקום זה מצד אחד שקועין ומצד אחר הטיפין של שמן שצפים:

42 נפנה לצדדין - שכן דרך ישראל להיותו צנוע:

43 רדף - השבאי דרך הגמל והמנהיג ומצא כדבריהם ואמרו אותם יהודים על אותו שבאי אדוניהם שהוא בן קלסתר מלך אשקנ"ק בלע"ז שהיה דיוקנו דומה למגמת פניו של אותו קלסתר של מלך שבזנות הולידו:

44 על עסקי לילה - לפי שבכו אותו לילה בכיית חנם:

45 קולו נשמע יותר מביום - כדאמרינן בעלמא יומא דף כ. מפני מה אין הקול נשמע ביום כבליל"ה מפני גלגל חמה המנסר ברקיע והיינו דכתיב בכה תבכה בלילה כדי שיהא קולה נשמע וירחמו עליה ואף על פי כן אין מנחם לה:

46 כוכבים ומזלות בוכים - שנכמרו רחמים עליו:

47 בוכה כנגדו - מתוך שנשמע בהדיא מרכך לבו של אדם השומע קולו לבכות עמו:

48 ריסי עיניו - שער שבבבת העין היה נופל ונכפל על העין מרוב דמעות:

49 על לחיה - לשון לחות ונערות כגון לח ויבש:

50 אלי - קוננו קינה מתרגמינן איליא:

51 על בעל נעוריה - שבוכה תמיד ומצויה דמעות:

52 לא אליכם - נביא היה מתנודד על החורבן כאילו באה עליו צרה ומהפכה לאחרים ואומר להם לישראל לא תהא לכם צרה כזו כמדומה לי נביא היה מדבר כנגד בני משה או כנגד י' השבטים שלא הגלה נבוכדנצר:

53 מכאן לקובלנא מן התורה - כשאדם מודיע צערו לאחר צריך שיאמר לו לא תבא זאת לך כמו שבאה אלי כי קשה הוא לשמוע שפעמים חוזרת עליו והמקפיד על כך אין בו משום ניחוש. ל"א לקובלנא כשיש לו צרה יודיענה לרבים קובלנא צעקה ל"א נגד דמתרגמינן קבל כאדם שאומר לחברו לא כנגדך אני אומר:

54 וירדנה - ושרף אותה והיינו עשאוני כעוברי דת שדנני באש כסדום:

55 וירדנה - לשון שבירה כמו במדבר כ״ד:י״ט וירד מיעקב כאדם המושל בחברו להלקותו ולשברו:

56 הכי גרסינן ויגדל עון בת עמי מחטאת סדום וכי משוא פנים יש בדבר והואיל וישראל רעים יותר מסדום למה לא נהפכו כסדום לשון אחר וכי משוא פנים יש בדבר דהתם כתיב וה' המטיר הוא בעצמו והכא כתיב שלח על ידי שליח:

57 מדה יתירה לטובה - דבירושלים כתיב ידי נשים רחמניות בשלו ילדיהן היו לברות למו שהיתה מזמנת חברתה ואוכלת בנה אלמא רחמניות היו ואילו בסדום כתיב יד עני ואביון לא החזיקה ומדה זו כפרה עליהם שלא נהפכו לשון אחר מדה יתירה פורענות גדולה היתה בירושלים שילדיהם היו אוכלות זו עם זו דכתיב היו לברות למו ואילו בסדום כתיב גאון שבעת לחם שלא טעמו טעם עוני הא למדת גדול פורענות ירושלים מפורענות סדום ולא היה משוא פנים בדבר:

58 סלה - לשון מסלה כלומר כל האבירים פסלם הקב"ה ועשאם פסולים וכבושים כמסלה זו והיינו דמיא למטבע שנפסל ואין לו תקנה:

59 מפני מה הקדים פ"א לעי"ן - ברוב האלפא ביתא שבאיכה:

60 מפני מרגלים - שהקדימו מאמר פיהם עד שלא ראו בעין:

61 טועם טעם לחם - שהכותים מוצאים טעמם בלחמם של ישראל שהנאה הוא להם כשגוזלין אותן:

62 אלו הדיינין - מטה משפט בשביל עונותיהם היו לחם עמי למאכל אויביו:

63 מלמדי תינוקות - שעושין מלאכתן רמיה:

64 מי מנאן - להנך מלכים והדיוטות דקתני במתני' אין להם חלק:

65 עוד אחד - שלמה:

66 דיוקנו - של דוד אביו נשתטח לפניהם שלא למנותו עמהם:

67 בל יתיצב לפני חשוכים - בגיהנם:

68 לפני מלכים יתיצב - בגן עדן ולא לפני חשוכים:

69 המעמך ישלמנה - וכי עליכם לשלם תשלומי עונשו לאדם שאתם נמאסים בו בשלמה לומר שאין לו חלק לעולם הבא:

70 כי אתה תבחר ולא אני - וכי הבחירה בכם תלויה ולא בי לומר מי שיש לו חלק ומי אין לו חלק הלא בי הדבר תלוי:

71 דורשי רשומות - דורשי פסוקים כדכתיב דניאל י׳:כ״א את הרשום בכתב אמת היו אומרים שלכולם יש להם חלק אפילו למנשה וירבעם ולאחאב:

72 לי גלעד ולי מנשה - עלי לסבול עונם כדי שיהו הם זוכים:

73 מנשה כמשמעו - מנשה בן חזקיהו: