רש"י על סנהדרין צ״ד

1 אינהו עדיפי מיניה וכו' - איידי דגררא בעלמא קתני הכא ומילתא באפי נפשה היא וברוב ספרים אינה כתובה:

2 מ"ט איבעות - דכתיב אבל חרדה גדולה נפלה עליהם:

3 לנשוף - לדלוג:

4 במקום הטנופת - דלא מצי קרי:

5 לימא הכי - לחש כלומר לך אצל העזים והניחני:

6 מ"ם שבתיבת למרבה המשרה סתום לכך נסתם לומר נסתמו הדברים שעלו במחשבה ולא נעשה ל"א שביקש הקב"ה לסתום צרותיהן של ישראל שבקש לעשותו משיח ומורי רבי פירש לפי שנסתם פיו של חזקיה ולא אמר שירה:

7 כל הנסים הללו - שניצל מסנחריב ונתרפא מחליו:

8 שר העולם - מלאך שכל העולם מסור בידו:

9 רזי לי רזי לי - נסתרות שלי הן ואני יודע על מה מעכב:

10 אמר נביא אוי לי עד מתי - יבא משיח:

11 עד דאתי בזוזי ובזוזי דבזוזי - עד שנתבזזו שונאי ישראל כמה פעמים:

12 שר הרוחות - שהנשמות נפקדות אצלו והיינו משא דומה כך אמר דומה אלי קורין הרוחות על עסקי שעיר עשו ואומר לי שומר מה מלילה הקב"ה שהוא שומר מה אומר מן הגלות שהוא כלילה:

13 שומר מה מליל - מה דבר מתי קץ הגאולה מליל זה:

14 אתא בקר - בתמיה ואית ספרים דלא כתיב בהו ונכון אמר להם השר כך אמר שומר הקב"ה אתא בקר גאולה תבא וגם לילה אבל מתחלה תהיה גלות הרבה ל"א שיגאלו ויבנה מקדש שני ויחזרו ויגלו גלות זה ל"א וגם לילה לרשעים וכן תרגומו מוכיח אית אגר לצדיקיא ואית פורענות לרשיעיא:

15 אם תבעיון - אם תבקשו להגאל:

16 בעיו - בקשו רחמים:

17 שובו - בתשובה ואתיו לגאולה:

18 גנאי הוא - דבר מגונה עשו:

19 חרב חדה - שמל את עצמו ונתגייר:

20 חדודין חדודין - קמטין קמטין שהיה מיצר מאד על מפלת מצרים:

21 גיורא עד עשרה דרי - הכי הוא משל בני אדם ומיהו יתרו לאו עשירי הוה:

22 פלא יועץ אל גבור אבי עד שר שלום:

23 שחיזק ישראל - העוסקין בתורה כדלקמן:

24 תגלת פלאסר - שם אחד הוא דכתיב בימי פקח בן רמליה בא תגלת פלאסר מלך אשור:

25 אסנפר חד רבא חד ויקירא חד:

26 כלפי מעלה - כדלקמן שחירף ע"י מלאך:

27 אל ארץ כארצכם - ולא אמר מוטבת מארצכם:

28 קא משקרת - שהרי אין ארץ מעולה הימנה ולכן לא אמר מוטבת מארצכם:

29 להיכא אגלינהו - סנחריב לעשרת השבטים דכתיב מלכים ב י״ח:י״א וינחם בחלח ובחבור נהר גוזן וערי מדי הי נינהו אותן מקומות:

30 אבל ישראל - כי אגלינהו סנחריב ספרו בגנותה של א"י דכי מטו לאותו מקום ששמו שוש אמרו שויא לארעין זאת הארץ שויא לארצנו וכשבאו למקום ששמו עלמין אמרו כי עלמין זה המקום שוה לירושלים שנקראת בית עולמים:

31 כשבאו למקום ששמו שוש תרי אמרו על חד תרין - כלומר זה יפה פי שנים כמקומנו ועל שם כך נקראו כל אותן מקומות כך:

32 ה"ג תחת כבודו ולא כבודו ממש - דכבודו ממש משמע בשרו וגופו תחת כבודו משמע תחת הגוף והבשר כלומר נשמה שבתוך הגוף והשתא אמר תחת כבודו ולא כבודו ממש נשמה שבתוך הגוף אלא האי כבודו היינו בגדיו דתחת בגדיהם נשרפו וכי הא דרבי יוחנן וכו' דכל הגוף נשרף תחת הבגדים ולא גרסי' תחת כבודו ולא תחת כבודו ממש דמשמע דמקרא נפקא לזה דהאי תחת כבודו לא תחת כבודו ממש ומהיכא תיפוק ליה האי אבל השתא דדרשא בעלמא דריש ליה:

33 תחת כבודו ממש - תחת גופו ממש שהגוף קיים ונשמה נשרפת:

34 בעצמו - הוא עצמו ולא ע"י שליח לא היה ביזוי כל כך ולכך הקב"ה כמו כן נפרע ממנו בעצמו ולא נתבייש כל כך דאינו דומה מתבייש מן הגדול למתבייש מן הקטן:

35 על ידי שליח - דהיינו בזוי יותר אף הקב"ה נפרע ע"י שליח ונתבייש יותר:

36 כתיב מרום קצו - בישעיה:

37 וכתיב מלון קיצו - במלכים. מרום קיצו משמע דירה של מטה כדכתיב ירמיהו י״ז:י״ב מרום מראשון מקום מקדשנו מלון קיצו משמע דירה של מעלה בית מלונו:

38 ה' אמר אלי עלה אל הארץ וגו' מאי היא - היכי אמר לו הקב"ה להשחית:

39 יען כי מאס העם הזה וגו' - ומשוש את רצין ובן רמליהו ואתרעו להשחית' ברצין ובר רמליהו:

40 מארת ה' - שלא נשבע מכל מה שהיה אוכל:

41 ליטרא ירק - במדה:

42 ועלה על כל אפיקיו - שאמר לו הקב"ה עלה והשחת:

43 מ"ט - מאחר שברשות הלך שנביא נתנבא עליו מאי טעמא איענש:

44 כי לא מועף לאשר מוצק לה - לא נמסר עמו של חזקיה שהוא עיף בתורה ביד סנחריב המציק לו:

45 כעת הראשון הקל ארצה זבולון וארצה נפתלי וגו' לא כראשונים - עשרת השבטים שהקלו מעליהם עול תורה אבל אחרונים עמו של חזקיה הכבידו עליהם עול תורה והיינו דכתיב האחרון הכביד דרך הים עבר הירדן גליל הגוים ראויין הללו לעשות להם נס כיוצאי מצרים שעברו את הים וכדורכי הירדן:

46 אם חוזר בו סנחריב מוטב - ואם לאו אעשה אותו גליל הגוים שמגלגל בחרפה בכל הגוים ל"א גליל לשון גללים. מ"ר:

47 אחרי הדברים והאמת האלה - השתא משמע שהיה מדבר בחזקיהו שהיו עסוקין בתורה בא סנחריב מלך אשור ויבא ביהודה ויחן על הערים ויאמר לבקעם אליו:

48 האי רישנא להאי פרדשנא - וכי מביאין דורון כזה לאדון כזה וכי מפני שהאמת בחזקיהו בא סנחריב:

49 רבינא אמר מאי אחר הדברים והאמת אחר שקפץ הקב"ה ונשבע - להביא סנחריב והיינו אמת שחותמו וקיומו של הקדוש ברוך הוא אמת:

50 ויעשה אבוס - שיהיו כלם פגרים ויאכילו סוסיהם ובהמתם בתוך עצמות הפגרים כעין אבוס:

51 מגבת ועד אנטיפרס - מקומות שבסוף התחומים:

52 אע"פ שאלף גפן באלף כסף - שהן יקרים שאין להם רוב כרמים אפילו הכי לשמיר ולשית יהיה שמניחין אותן לאבוד ומביירים אותן והיו עוסקין בתורה:

53 לשלל - כל אחד ואחד לעצמו או לחלוק ביחד אותו ממון שנשאר מחיל סנחריב ל"א לחלוק לאחרים מה שאנו שוללים אבל אנו אסורים באותו שלל שממון שבזזו מעשרת השבטים מעורב בו דאיכא משום גזל:

54 כמשק גבים שוקק בו - השקאה של צינורות שמזלפין בהם מים נובעין השקו באותו ממון וטיהרתו דמה צינורות הללו מעלין את האדם מטומאה לטהרה ע"י טבילה אף ממונם וכו' משק שו"ן בלע"ז:

55 בא על עית וגו' - ומתרגמינן ומני רבני משרייתיה:

56 עברו מעברה גבע מלון לנו וגו' יושבי הגבים העיזו - ולא קא חשיב עוד היום בנוב לעמוד דההוא לאו מסע הוא אלא כדאמרינן לקמן אותו היום נשתייר מעונה של נוב:

57 הני טובא הוי - די"ב הוא דאיכא:

58 נביא הוא - קרא דצהלי קולך בת גלים הקשיבי לישה דחשיבנא ביה תלתא בת גלים לישה ענתות הנהו לאו מן חושבנא נינהו דנביא הוא דקאמר להו לישראל וכו':

59 מהאי לא תסתפי - שתנצל מידו היינו דכתיב צהלי קולך אלא אסתפי מנבוכדנצר שנמשל לליש דכתיב ביה עלה אריה מסובכו והיינו דקאמר הקשיבי לישה: