רש"י על סנהדרין כ״ה

1 אימתי ובמה - אימתי כגון במתניתין דהכא או במה דברים אמורים:

2 גברא אגברא - דרבי יהושע בן לוי ארמי בר חמא רמי בר חמא סבר אימתי דרבי יהודה לחלוק בא:

3 ההיא דרבי יהודה היא משום רבי טרפון - לעולם אימתי לפרש הוא ורבנן דמתניתין לא פליגי עליה ומתניתא דקתני בין שיש לו כו' דמשמע טעמא משום אסמכתא ר' יהודה גופיה אמרה משמיה דרבי טרפון ופליג אדרבנן דמתניתין דטעמייהו משום יישוב ובמתניתין ר' יהודה מילתייהו דרבנן קא מפרש:

4 אין אחד מהן נזיר - שנים יושבין ואחד עובר זה אומר פלוני העובר נזיר הוא וזה אומר אינו נזיר ואמר אחד הריני נזיר אם כמותו הוא שהוא נזיר וחבירו אומר הריני נזיר אם כמותו הוא שאינו נזיר ושניהם מתכוונין לנזירות ונמצא כאחד מהם ואמר רבי טרפון אין אחד מהן נזיר שעל הספק אמר דבריו תחילה ואין זו הפלאה דכי יפליא איש ויקרא כז יפרש משמע אלמא לר' טרפון דכי תלי תנאה במידי דלאו בידיה ולא ידע לה אפילו הכי הויא אסמכתא ולא אמרינן מספיקא גמר ואקני:

5 לוה בריבית פסול לעדות - דקיי"ל ב"מ דף עה: המלוה והלוה עוברין בלא תעשה וכיון דחימוד ממון מעבירו על דת הוה לי' כרשע דחמס דעובר נמי על לא תעשה מפני חימוד ממון:

6 מלוה הבאה בריבית - ומשמע אתרווייהו:

7 בר ביניתוס - אוזיף מלוה:

8 והוה ליה - האי סהדא רשע דהא אודי דלווה בריבית:

9 רבא לטעמיה - בפ"ק דאין אדם משים עצמו כו' אינו יכול לפסול עצמו על פיו דהא אין קרוב מעיד לא לזכות ולא לחובה ואדם קרוב אצל עצמו:

10 רבי מזייה וטופריה - הגדיל שערו וציפורניו לנוול עצמו לעשות תשובה:

11 שאין מכירין אותו - דתשובה דהתם לאו עירומי הוא:

12 ויחזיר אבידה - אם ימצא אבידת חבירו דכיון דמחזיר אבידה הוא ודאי הדר ביה מחמדת ממון:

13 אם תקדמיה יונך ליון - ליוני אתן לך כך וכך:

14 ארא - אשתליו"ן מלומד להביא יונים ממקומן לבית בעלים על כרחן ויש בהן גזל:

15 מפני דרכי שלום בעלמא - דתניא חולין דף קמא: יוני שובך ויוני עלייה יש בהן גזל מפני דרכי שלום ולא גזל גמור דלא זכה בהן בעל השובך דממילא קאתו ורבו להתם ובגמרא דהשואל דף קב. גרס לה:

16 תנא תולה בדעת עצמו - דהויא אסמכתא והדר תנא דתולה בדעת יונו:

17 קים לי בנפשאי - ולא היתה ספיקא בידו וטעות הוא וכי אתני אדעתא דהוא נצח אתני ולא גמר ואקני אבל תולה בדעת יונו ספיקא הוא בידו אי נצח ואפ"ה אתני מספיקא הלכך גמר ומקני:

18 בנקשא תליא מילתא - שיש לו דפין של עץ מנקשין זו לזו והיונה שומעת קולן ומכרת שבעלה מזרזה וממהרת לעוף:

19 ה"ג אנא ידענא בנקשא טפי:

20 נקשא - הכאה זו על זו:

21 פספסין - שברי עצים והן מרלי"ש בלע"ז:

22 אפילו קליפי אגוזים - שאין עשויין לכך ואקראי בעלמא הוא:

23 דאפילו לנכרי - שישתכח שם ריבית מפיהם דתו ודאי לא הדרי לקלקולייהו:

24 שממרים את היונים - מרגיזים אותן זה על זה להלחם:

25 אפילו בהמה וחיה - דלאו מילתא דשכיחא הוא:

26 פגמיהן - אלו דפין שמזרזים בהן:

27 אפילו במדבר - דלא שכיחי יונים דיישוב והאי פירושא ללישנא דארא נקיט ליה ולא מגופא דברייתא היא וללישנא דאי תקדמה יונך ליון איכא לפרושי חזרה גמורה דהא אפילו בחנם נמי לא עבדו כדפרישית גבי קוביא:

28 ויבדלו - שלא ישאו ויתנו בפירותיהן ויפקרו גנותיהן לעניים:

29 לא חזרת דברים - לומר לא נוסיף עוד אלא חזרה הנכרת שיפזרו פירות שביעית שבגנותיהן לעניים:

30 היינו דמשכחת לה בהמה - דאפשר שמלמדה לרוץ כשתשמע קולו:

31 בת הכי היא - שתביא בהמות הבר לביתה עמה והלא ירדפוה החיות:

32 שור הבר - דומה לחיה ואם מגדלו בביתו הולך למדברות ומטעה החיות לבא אחריו ויש בהן גזל מפני דרכי שלום שמביא אותן מן הביברין והא דקרי ליה בהמה כמאן דאמר מין בהמה הוא ופלוגתייהו לענין התרת חלבו וכיסוי הדם:

33 חמסן - יהיב דמי אלא שאין רצון הבעלים למכור:

34 דאוריי' הוא - אל תשת רשע עד. ובמסכת גיטין דף נט: תנן מציאת חרש שוטה וקטן יש בהן גזל מפני דרכי שלום שלא יתקוטט אביו או קרוביו:

35 סוף סוף ממונא שקלי - ועברי אתקנתא דרבנן מחמת חימוד ממון:

36 פסלינהו - דחשידי למשקל אגרא ואסהודי שקרא:

37 כיון דחזו דחטפי - ושקלי כלומר דאפי' דמי קא יהבי אתי לידי גזלנות כלומר שהיה קשה לבעלים למכור ובעל כרחן חוטפין וזורקין המעות לפניהם:

38 גבאין - ממונין שהעמידן המלך לגבות מס ומנת המלך וכרגא וארנונא מישראל חביריהם:

39 אקראי בעלמא - מה שהבהמה נכנסת לשדות של אחרים ורועה אקראי הוא ואין הרועה מתכוין לכך:

40 יתירתא - יותר מן הקצבה:

41 בארץ ישראל - חמירי טפי משום ישוב ארץ ישראל:

42 מגדלין איתמר - שמגדלין אותם בבתיהם ואפי' הכי בארץ ישראל פסולין מגדלי בהמה דקה דעבידא דמשמטא ורהטא לתוך השדות אבל גסה לא משתמטא ואפשר לנוטרה אבל רועה שמרען בחוץ באפר של ישוב אפי' בהמה גסה פסול שנכנסת בשדה של אחרים:

43 ה"נ מסתברא - דרועה בהמה גסה פסול:

44 נאמנין עלי שלשה רועי בקר - מכלל דאי לא קבלינהו עליה לא מהימני:

45 לא לדינא - דלדינא מודינא דפסולין משום דלא גמירי דינא:

46 דלא שכיחי בישוב - ולא ראו ולא שמעו עסקי דין בין אדם לחבירו אי קבלינהו עלויה לא מצי למיהדר:

47 סתם רועה - דאכתי לא חזינן דעיילו בהמותיו בשדות אחרות:

48 סתם גבאי כשר - עד דשמעינן ביה דשקיל יתירתא:

49 כי הוה חזי - אבוה דר' זירא:

50 רבנן - מיושבי העיר:

51 אמר לך עמי בא בחדריך - דלא נחזינא בך ריש נהרא שהוא שר העיר ורואה שרבים יושבי העיר ושואל ממון הרבה לכל שנה והוא היה מיקל עליהם המס ומדחה את שר העיר לאמר שיושביה מועטין ואין ממי לגבות:

52 נכיס אבא לפום ברא - ישחוט את האב לפני הבן כלומר יגבה מהן ממון: