רש"י על סנהדרין צ״ח א

1 כי למועד מועדים - אלמא יש קץ בדבר:

2 וככלות נפץ יד עם קדש - כשתכלה תקומתם וחוזק ידיהם שהיתה נפוצה אילך ואילך גבורה ותועלת לפשוט אנה ואנה ואחר שתכלה גבורתם שיהיו שפלים למאד:

3 תכלינה - אלו הצרות ויבא משיח כדאמרינן כי אזלת יד:

4 מגולה מזה - כשתתן ארץ ישראל פריה בעין יפה אז יקרב הקץ ואין לך קץ מגולה יותר:

5 ר' אליעזר אומר מזה - הפסוק כשתראה דאין שום אדם משתכר ואף שכר הבהמה לא נהיה והיינו כדאמרן עד שתכלה פרוטה מן הכיס אין מעות מצויות בכיס:

6 שכר בהמה - עבודת האדמה שהיא על ידי בהמה איננה:

7 וליוצא ולבא אין שלום - אז יבא משיח:

8 שלום רב - והיינו וליוצא ולבא אלו תלמידי חכמים אותם שהיה דינם לצאת ולבא בשלום כדכתיב שלום רב לאוהבי תורתך אפילו להנהו אין שלום:

9 מן הצר - מרוב הצרות ל"א מיצר הרע:

10 שקולין - שוין שער התבואה ויין רווחי' כדאמרן חמישית שובע גדול ל"א שקולין שוין שכולן יקרין:

11 כשמן אוליך - שיהיו כולן קפויין וכיון שהם קפויין אין דגים נמצאין בחכה:

12 עד שתכלה מלכות הזלה - שלא תהא להם שום שולטנות לישראל אפילו שולטנות קלה ודלה:

13 נטישותיו - ענפים קטנים כלומר השרים והשופטים:

14 וחסו בשם השם - כלומר שתבא להם גאולה ויחסו בצל שדי:

15 סיגיך - תערובות שבך:

16 בדיליך - המובדלים לראשי עם:

17 יהירי - גסי רוח מישראל:

18 אמגושי - פרסיים מכשפין שמצערין ישראל במס' שבת דף עה. פלוגתא איכא למאן דאמר אמגושי חרשי ואיכא מ"ד גדופי עובדי כוכבים:

19 גזירפטי - שופטים עובדי כוכבים החובטין את ישראל במקלות:

20 ואצרוף כבור סיגיך - רבים וגדולים בגסותם כשאצרוף ואסלקם ממך אזי אסירה כל בדיליך:

21 אמגושי - הבדלים מיראת המקום:

22 סיגיך - כמו רב דמתרגמינן סגי:

23 משפטיך - כמו צפניה ג שופטיך:

24 פנה אויבך - גזירפטי:

25 נוססה - כמו ישעיהו י כמסוס נוסס וכמו שם נא יאכלם סס רוח המקום נוקבת ומחרבת אותן עם הצרות הבאות שאף הוא מתכוין להשמידם:

26 יירשו ארץ - היינו גאולה:

27 עם ענני שמיא כבר אינש אתי - במהירות:

28 וכתיב עני ורוכב על החמור - כעני הבא על חמורו בעצלות:

29 סוסי ברקא - סוס מסורק ומכוון ונאה שיש לי דגנאי הוא שיבא על חמור מלגלג היה ל"א סוסיא בדקא סוס בדוק לרוץ:

30 בר חיור גווני - כלום יש לך סוס בר מאה גוונין שחמור שלו כן הוא במלתא בעלמא דחייה:

31 חיור - מאה בלשון פרסי:

32 האדון הזה - שכינה היתה עמהם:

33 קול שלשה - דשכינה הוה בהדייהו:

34 לדידיה - למשיח:

35 בפתחא דקרתא - נראה למורי לא בפתח העיר ממש אלא גן עדן הוא כנגד כל העולם וקאמר ליה דבאותו צד של גן עדן שכנגד פתח העיר משיח שרוי:

36 סובלי חלאים - מנוגעים והוא נמי מנוגע דכתיב ישעיהו נ״ג:ד׳ והוא מחולל מפשעינו וכתיב שם חליינו הוא נשא:

37 כולהו - מי שיש לו ארבע וחמש נגעים:

38 אסרי להו ושרו בחדא זימנא - מתירין כל נגעתן ביחד ומקנחין אותן וחוזרין וקושרין אותן:

39 ואיהו - משיח:

40 שרי חד - נגע ומקנחו וקושרו ואח"כ מתיר האחר ועושה כן ואינו מתיר שני נגעים יחד דסבר אי בעי לי לצאת וליגאל את ישראל לא איתעכב כדי קשירת שני נגעים:

41 אמר ליה - ר' יהושע למשיח לאימת אתי מר אמר ליה היום:

42 אבטחך לך ולאביך לעולם הבא - דאי לאו צדיקים גמורין אתם לא הוה יהיב לך שלמא ולא הוה מדכר שמיה דאבוך:

43 היום אם בקולו - של הקב"ה תשמעו:

44 השער הזה - של עיר רומי . שבעיר רומי היה אותו שער:

45 ואין מספיקין לבנותו - פעם שלישית:

46 מי פמייס - שירדן נובע ממנו כדתניא בבכורות דף נה. דן יוצא ממערת פמייס ומפרש התם שפיר:

47 העמיקו ארוני - עשו לי קבר בקרקע עמוק: