רש"י על סנהדרין ה׳ א

1 דן אפילו ביחיד - דכתיב ויקרא יט בצדק תשפוט וקסבר אין כאן עירוב פרשיות:

2 דגמירנא - שמועות דינין מרבותי:

3 וסבירנא - יודע אני להוסיף וליישב טעמים מדעתי:

4 ונקיטנא רשותא - מריש גלותא דייננא דיני ממונות ביחידי:

5 דיניה לאו דינא - והדר דינא לגמרי:

6 דן דינא - ביחידי:

7 אי קבלוך עלייהו - לגמרי לילך אחריך אם לדין אם לטעות ולא יתבעוך לא תשלם:

8 ואי לא זיל שלים - ואי לא קבלו טעותך עליהם דאמרו לך דיינת לן דין תורה זיל שלים ומיהו מיהדר דינא לא אלמא גמיר וסביר וכי לא נקיט רשותא דיניה דינא ולא מהדר:

9 לישקול רשותא - דכיון דברשות נחת לא משלם:

10 מהכא להכא - מריש גלותא לבבל למידן דינא בבבל:

11 ומהתם להתם - מנשיא דארץ ישראל לדון בארץ ישראל:

12 שבט - לשון שררה ויש להן רשות להפקיר דהפקר ב"ד הפקר דכתיב עזרא י וכל אשר לא יבא וגו' ביבמות בהאשה רבה יבמות דף פט::

13 מחוקק - שררה מועטת:

14 שרודים את העם - שיש להם כח ורשות מאת מלכי פרס:

15 בני בניו של הלל - הלל נשיא היה כדאמר בפסחים באלו דברים פסחים דף סו. הושיבוהו בראש ומינוהו נשיא עליהם:

16 דן דינא - בבבל וטעה:

17 אתא - לא"י לקמיה דרבי חייא:

18 ש"מ מהתם להכא לא מהני - דהא רבה בר חנה רשותא הוה נקיט מרבי דנשיא דא"י היה כדאמרן לקמן בשמעתין בן אחי יורד לבבל וכו':

19 לא מינייכו נקיטנא רשותא - ואיני כפוף לכם:

20 על הגבולין - הנמשכות אחר ארץ ישראל:

21 מאי רשותא - דרבה בר חנה:

22 יורה - איסור והיתר אמר להם רבי יורה ולקמן פריך אי גמיר למה ליה רשותא בהוראה:

23 ידין - ברשות ויפטר מלשלם:

24 יתיר בבכורות - יראה במומין ואם קבוע הוא יתירנו לשוחטו דביומיה דרבי אין לבכור תקנה עד שיפול בו מום דאחר חורבן היה:

25 אל יתיר - לקמן מפרש טעמא:

26 איבו - אבוה דרב הוה כדאמרינן באור לארבעה עשר פסחים דף ד. א"ל אייבו קיים כו':

27 וחנה - אבוה דרבה:

28 מכפרי - מקום: