בטא האתר בפיתוח
כניסה עם Google

רש"י על סנהדרין מ״ו א:י״ג

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על סנהדרין מ״ו ע״א:י״ב רש"י על סנהדרין מ״ו ע״א:י״ד »
מקור סנהדרין מ״ו א:י״ג
13 מַתְנִי׳ כֵּיצַד תּוֹלִין אוֹתוֹ? מְשַׁקְּעִין אֶת הַקּוֹרָה בָּאָרֶץ, וְהָעֵץ יוֹצֵא וּמַקִּיף שְׁתֵּי יָדָיו זוֹ עַל גַּב זוֹ, וְתוֹלֶה אוֹתוֹ. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: הַקּוֹרָה מוּטָּה עַל הַכּוֹתֶל, וְתוֹלֶה אוֹתוֹ כְּדֶרֶךְ שֶׁהַטַּבָּחִין עוֹשִׂין.
פירוש רש"י על סנהדרין מ״ו א:י״ג
13 מתני' משקעין - נועצין:
14 והעץ יוצא - ממנה כמין יתד הוא ענף יוצא מן הקורה סמוך לראשה:
15 ומקיף - סומך לו זו אצל זו כמו חולין דף ז. שלא מן המוקף סמוך וכמו מקפת וקורא לה שם טבול יום פ"ד מ"ב לשון קירוב:
16 ותולה אותו - בידו:
17 מוטה על הכותל - לא היתה נעוצה בארץ אלא ראשה אחד על הארץ וראשה אחד סמוך על הכותל:
« רש"י על סנהדרין מ״ו ע״א:י״ב רש"י על סנהדרין מ״ו ע״א:י״ד »