רש"י על סנהדרין מ״א א:י״ח

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על סנהדרין מ״א ע״א:י״ז רש"י על סנהדרין מ״א ע״א:י״ט »

1 סנהדרין פתח ↗

אָמַר רַב חִסְדָּא: אֶחָד אוֹמֵר ״בְּסַיִיף הֲרָגוֹ״, וְאֶחָד אוֹמֵר ״בַּאֲרִירָן הֲרָגוֹ״ – אֵין זֶה ״נָכוֹן״. אֶחָד אוֹמֵר ״כֵּלָיו שְׁחוֹרִין״, וְאֶחָד אוֹמֵר ״כֵּלָיו לְבָנִים״ – הֲרֵי זֶה ״נָכוֹן״.

2 סנהדרין פתח ↗

3 רשימות שיעורים על סנהדרין פתח ↗

והנה לפי רב חסדא הכחשה בבדיקות חלה כשהעדים הכחישו זה את זה בסייף וארירן דאזי עדותן בטילה משום דאיכא הכחשה בגופה של העדות, משא"כ כשהכחישו זה את זה לגבי האם ההורג לבש בגדים שחורים או בגדים לבנים עדותן קיימת מכיון דליכא הכחשה בגוף העדות על המעשה, וכמש"כ רש"י ד"ה הרי זה נכון וז"ל דלא שייכי בדיקות להכחיש אלא בגופה של עדות עכ"ל. והגמ' הקשה מבן זכאי שבדק בעוקצי תאנים אם היו שחורים או לבנים, דלכאורה שאלה זו היא שוה לשאלה איזה בגדים לבש ההורג, ומוכח דבן זכאי סובר דאף הכחשה בבדיקות בפרט שאינו נוגע לגוף המעשה הוי הכחשה דלא כרב חסדא. והגמ' מתרצת דבן זכאי משוי ליה בדיקות כחקירות, ופרש"י בד"ה כחקירות משוי ליה וז"ל לבדוק בכל אשר יוכל כדי להכחיש, וכי היכי דבחקירות מתכחשי בדבר אחר, זה אומר במקום פלוני וזה אומר במקום פלוני, דהיינו דבר אחר דהמקום לא הרגו, הכי נמי בדיקות עכ"ל. כלומר דבן זכאי סובר דבמה הרגו הוי בדיקות ועדותן בטלה משום דהו"ל הכשחה בבדיקות שמבטלת את העדות. וצ"ב במה נחלקו רב חסדא ובן זכאי, דהרי אף רב חסדא מודה לדינא דמתני' דף מ. "אחד חקירות ואחד בדיקות בזמן שמכחישין זה את זה עדותן בטילה", שאם הוכחשו בבדיקות עדותן בטלה.

18 ארירן - יושרמ"א בלע"ז:

19 אין זה נכון - ועדותן בטלה והוא והם פטורים מיד:

20 הרי זה נכון - דלא שייכי בדיקות להכחיש אלא בגופה של עדות:

« רש"י על סנהדרין מ״א ע״א:י״ז רש"י על סנהדרין מ״א ע״א:י״ט »