רש"י על סנהדרין ל״ד א:י״א

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על סנהדרין ל״ד ע״א:י׳ רש"י על סנהדרין ל״ד ע״א:י״ב »

1 סנהדרין פתח ↗

לֹא, כְּדֵי שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ שְׁנַיִם טַעַם אֶחָד מִשְּׁנֵי מִקְרָאוֹת. כְּדִבְעָא מִינֵּיהּ רַבִּי אַסִּי מֵרַבִּי יוֹחָנָן: אָמְרוּ שְׁנַיִם טַעַם אֶחָד מִשְּׁנֵי מִקְרָאוֹת, מַהוּ? אֲמַר לֵיהּ: אֵין מוֹנִין לָהֶן אֶלָּא אֶחָד.

2 ערוך לנר פתח ↗

ד"ה אין מונין להם אלא אחד. הלכך חד מינייהו מטעי טעה: טעם זה לא שייך רק מב' מקראות אבל טעם ממקרא א' לכאורה מונין לשנים דהא אפשר דלא טעי שום חד מנייהו ולכן מש"כ הרמב"ם בפ"י הלכה ה' אפילו מב' מקראות צ"ע וכוונת הכס"מ בזה לא זכיתי להבין:

11 טעם אחד משני מקראות - מפרש לקמן היכי דמי:

12 אין מונין להן אלא אחד - דחד מהנך קראי לאו להכי אתא דקיימא לן לא נכתבו שני מקראות לטעם אחד הלכך חד מינייהו מטעא טעי:

« רש"י על סנהדרין ל״ד ע״א:י׳ רש"י על סנהדרין ל״ד ע״א:י״ב »